פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מתי תושבי רמלה אכלו יחמורים וקרנפים?

      חפירות ארכיאולוגיות שערכה אוניברסיטת חיפה באתר ליד העיר חשפו כי לפני 170 אלף שנה תושביו הקדומים של האזור, בני התרבות המוסטרית, ניזונו מקרנפים, יחמורים וגם שוורי בר

      ממצאים ארכיאולוגיים של מינים נכחדים של שור בר, סוס, יחמור וקרנף, מרץ 2014 (יח"צ , אוניברסיטת חיפה)
      אחד הממצאים שהתגלו בחפירות (צילום: אוניברסיטת חיפה)

      שור הבר, סוסים, יחמורים ואפילו קרנפים: כל אלו היו חלק מהתפריט של אבותינו הקדומים, שחיו באזור רמלה לפני כ-170 אלף שנה. כך עולה מממצאי חפירות ארכיאולוגיות שערכה אוניברסיטת חיפה באתר שהתגלה ליד מחצבת נשר שבאזור רמלה.

      האתר הפרה-היסטורי התגלה לפני כמה שנים במהלך כריית המחצבה. במקום התקיימו חפירות, שנוהלו על ידי ד"ר יוסי זיידנר ממכון זינמן לארכיאולוגיה. ממחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת "Journal of Human Evolution", עולה כי מדובר באתר של בני התרבות המוסטרית, תרבות של ציידים-לקטים, שחיו בתקופה הפליאוליתית התיכונה, שהתקיימה במשך כ-200 אלף שנה - עד לפני כ-40 אלף שנה.
      .
      לדברי ד"ר זיידנר, זוהי ככל הנראה הפעם הראשונה ששרידי תרבות זו מתגלים בהקשר כה יוצא דופן. "לרוב, בני התרבות המוסטרית ישבו במערות, אשר שימשו אותם כמחנות בסיס שאליהם הובאו כלי אבן, פגרי בעלי החיים הניצודים ומשאבים אחרים", אמר זיידנר.

      עוד ידיעות על מדע וסביבה
      כוכב ורוד התגלה במקום הכי מרוחק שיש בשמיים
      עכשיו זה מדעי: אלה צעדי הריקוד שיימשכו נשים
      כך אותרה מהחלל הטיסה המלזית שהסתיימה באסון

      ממצאים ארכיאולוגיים של מינים נכחדים של שור בר, סוס, יחמור וקרנף, מרץ 2014 (יח"צ , אוניברסיטת חיפה)
      (צילום: אוניברסיטת חיפה)

      במהלך החפירה באתר הייחודי התגלו לחוקרים עצמות של בעלי חיים, כגון מינים נכחדים של שור בר, של סוס ואף של קרנף. כמו כן, התגלו עצמות של בעלי חיים קטנים, ביניהם צבאים ארץ-ישראליםי וצבי יבשה. "הכמות הגדולה של העצמות שמצאנו בשטח כה קטן התאימה מאוד לדפוסים שהכרנו מיושבי המערות, אולם העצמות של החיות הגדולות התאימו דווקא לדפוסים של האתרים הפתוחים", הסביר ד"ר זיידנר. "נראה שמצאנו אתר שמשלב הן את המאפיינים של מערות והן של המחנות הארעיים".

      לאור העובדה שהחוקרים מצאו גם סימני חיתוך של כלים חדים, הם מניחים שהאתר היה אתר ציד או מקום מפגש לאחר הציד, שבו שחטו את בעלי החיים שניצודו. "העובדה שעל חלק מהעצמות התגלו סימני עדויות חשיפה לאש, מעידה על כך שכנראה האתר שימש גם כמקום סעודה", הוסיף ד"ר זיידנר. מאפיין נוסף שתמך בהנחה זו היה חוסר הגיוון בכלי האבן שנמצאו. בעוד במערות נמצאו כלים במגוון רב, באתר הנוכחי היה מגוון הכלים שנמצא מצומצם וכלל בעיקר כלים לקרצוף.

      על סמך מגוון הממצאים במפלסים השונים של האתר, מעריכים החוקרים כי אתר המפגש שליד רמלה היה מיושב בעיקר לפני כ-170 אלף שנה והוא נותר מקום מפגש מרכזי עד לפני 130 אלף שנה. מאז הפעילות בו התמעטה, עד שהפכה לכמעט בלתי קיימת בסביבות מאה אלף שנים לפני תקופתנו.