חרף הסיסמאות הדרמטיות שהשמיע אמש (רביעי) ראש הממשלה בנימין נתניהו, לפיהן "אם לא יהיה שקט בדרום - יהיה רעש בעזה", ההחלטה כיצד להגיב על הירי המסיבי לא הייתה פשוטה. תגובה צבאית אמנם נראית כמעט מתבקשת אחרי ירי של יותר מ-60 רקטות ופצצות מרגמה, אך בפני ישראל עמדו כמה בחירות לא קלות.
ראשית, על ממשלת ישראל להחליט נגד מי להגיב. הג'יהאד האיסלאמי הוא שקיבל אחריות על הירי, והוא גם זה שהתרברב ואמר כי מדובר בפעולה מתמשכת, שאף זכתה לכינוי "שבירת שתיקה". ניכר כי הארגון ששלושה מאנשיו חוסלו שלשום סמוך לחאן יונס במהלך חילופי אש עם כוחות צה"ל, עושה מאמץ גדול לגרור את ישראל להסלמה ברצועה ויחד עמה את חמאס. עבור הג'יהאד, הירי אתמול הוא הזדמנות נוחה במיוחד להביך את החמאס, להוכיח מיהו בעל היוזמה בעזה ומי הזניח את הג'יהאד ו"ההתנגדות" לטובת מנעמי השלטון. בג'יהאד חשו באווירה הציבורית המתלהטת שנוצרה בשטחים לאחר הריגתם של חמישה פלסטינים השבוע: שניים בגדה - השופט הירדני ובן ה-18 שלפי צה"ל יידה אבנים - ושלושה אנשי ג'יהאד ברצועה. לכך אפשר להוסיף גם את תאונת העבודה שעלתה בחייהם של לפחות שלושה פלסטינים, שהיו קשורים בעבר לג'יהאד האיסלאמי.
עשרות רקטות על הדרום:
מטח רקטות כבד מעזה לעבר הדרום, 8 נפלו בשטח מיושב
צה"ל תקף בעזה; הג'יהאד: "פתחנו במבצע 'שבירת שתיקה'"
תושבי הדרום מודאגים: "חזרנו לתחושה מ'עמוד ענן'"
הארגון, ייתכן גם שבגיבוי איראני, רצה להצטייר כמי שעומד כיום בראש מחנה "ההתנגדות". ואכן, הודעות דובריו בשעות שלאחר הירי מלמדות על ניסיונו של הארגון למתג את עצמו כמגנם של הפלסטינים. המוטו של הג'יהאד הוא שאם פתח וחמאס שותקים על הרג פלסטינים, הרי שאנחנו נגיב. יתרה מכך, דובר הזרוע הצבאית של הארגון הסביר כי בכוונת הג'יהאד לשנות את משוואת הפסקת האש. מעתה, בכל פעם שייהרג פלסטיני מאש צה"ל, בכוונת הארגון להגיב בירי כבד על ישראל. וכך יכול הג'יהאד לתפוס שתי ציפורים: להביך את חמאס, ולגרור את האזור להסלמה.
הדילמה של צה"ל
מכאן הבעיה של בחירת יעד התגובה הישראלית. לארגון הג'יהאד אין יותר מדי מטרות קלות לתקיפה בעזה. בכיריו מסתתרים ואין לו מפקדות גדולות. מנגד, חמאס הוא כבר סיפור אחר. זהו הארגון השולט ברצועה, שיש לו מפקדות רבות ולא מעט מבנים "נוחים" לתקיפה, שממילא אינם מאוישים. בישראל רואים בחמאס כריבון בעזה, ומכאן שתפקידו להביא לשקט. לכן, קל יותר לישראל לבחור דווקא בתגובה נגד חמאס בעקבות האירועים האחרונים, מטח הרקטות הגדול ביותר שנורה לעבר ישראל מאז מבצע "עמוד ענן".
חשוב לזכור: תגובה לא זהירה עלולה לגרור את החמאס לתוך סבב ההסלמה, ולהביא לשיתוקו של הדרום. סביר כי גם אם חמאס יבחר להגיב, הרי שלא רק הדרום יהיה תחת אש, אלא גם המרכז. וכך צריך נתניהו לבחור יעד לתקיפה ובמקביל את המועד; סבב לחימה קשה ערב פורים הוא גזרה לא פשוטה, בלשון המעטה, עבור תושבי ישראל. ושוב, גם נתניהו יודע שבמקרה של הסלמה, האפשרות של פעולה נרחבת יותר תמיד אפשרית. פגיעה בבית הלא נכון בעזה או פגיעה בבניין מגורים בישראל, עלולים להוביל לפעולה קרקעית שלא חמאס ולא ישראל מעוניינים בה. הג'יהאד כן. לעת עתה, עד לשעה 23:00, הותקפו קרוב ל-30 יעדים, רובם של הג'יהאד האיסלאמי או עמדות שיגור רקטות מחופרות באדמה. לא היו נפגעים בתקיפות הללו מאחר שהעמדות שכן הותקפו היו ריקות מאדם. משמעות הדבר היא שבשורה התחתונה, לפחות עד לכתיבת שורות אלה, נראה שבבחירת היעדים לתקיפה ישראל העדיפה להעביר מסר מאיים לחמאס והג'יהאד מאשר להוביל להידרדרות רבתי.
ואי אפשר שלא להתייחס לאניית הנשק שנתפסה בשבוע שעבר, ה-KLOS-C. הטילים שהיו על סיפונה יועדו להגיע לג'יהאד האסלאמי. בידי הארגון יש כמה טילים שיכולים להגיע לתל אביב, אך ניתן לשער שאם היו ברשותו עוד 40 טילים שיכולים להגיע גם לחדרה, הפיתוי שהיה עומד בפניו להשתמש בהם היה גדול במיוחד. הג'יהאד האיסלאמי פועל בהשראה ובמימון איראניים. אם הירי האחרון של הרקטות יוביל להסלמה רבתי, תהיה זו הדוגמה הקלאסית כיצד איראן מצליחה, באמצעות ארגוני הפרוקסי שלה, להביא לפגיעה באינטרסים הישראלים. במקרה הזה, גם לפגיעה באינטרסים של החמאס.
(עדכון ראשון: 21:42)