הבוקר, במעמד תשעה שופטים ושופטות, ייפתח בירושלים אחד הדיונים החשובים ביותר שהתקיימו בשנים האחרונות, אשר כותרתו "גיוס בחורי ישיבות" עושה עוול לסוגיות החשובות שיתנקזו להן אל אולם ג', הגדול שבאולמות הדיון, ועיקרן - התעלמותה המוחלטת של ממשלת ישראל, מחובתה לציית לחוק במדינת ישראל, ולקיים את פסיקתו הסופית של בית המשפט העליון.
הסיפור, כידוע, מתחיל בימי קום המדינה, כאשר בסמוך לחקיקתו של חוק שירות ביטחון המטיל חובת גיוס כללית על כל אזרחי ישראל ללא הבחנה מגזרית, מחיל ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון, בהחלטה שעוד תוביל לבכייה לדורות, את אותו סטטוס-קוו מפורסם ופוטר משירות 400 תלמידי ישיבות. אותם 400 יהפכו במרוצת השנים לאלפים ורבבות, אשר ישתמטו בכל מחזור ממילוי חובת גיוסם על פי חוק, ובחסות פטור גורף שיוענק להם על ידי שרי הביטחון לדורותיהם.
עוד על גיוס חרדים:
מאות חרדים הפגינו למען סרבן שנכלא
גיוס החרדים הגדול בתולדות צה"ל: "רגשות חצויים"
מתנגדים לגיוס? כ-80% מהחיילים החרדים מרוצים
אלא שבשנת 1998, באחת מהחלטותיו החשובות ביותר, ונוכח "המפלצת" שגדלה לכולנו מתחת לאף, עצר בג"ץ את המחדל וקבע כי לשר הביטחון אין סמכות להעניק פטור גורף משירות לשום אוכלוסיה שהיא. פסיקה זו הולידה את אחד הניסויים החברתיים המעניינים שהתרחשו פה, המוכר לכולנו כ"חוק טל", במסגרתו הוענק פטור גיוס לתלמידי הישיבות בכפוף לתנאים מסוימים שבבסיסם תקוותם של יוזמי החוק כי מספר הולך וגובר של בני ישיבות ישתתפו בנטל השירות הצבאי או האזרחי. בחודש פברואר 2012, לאחר 10 שנים במהלכן הודתה המדינה כי הניסוי נכשל כישלון חרוץ, קבע בג"ץ בעקבות עתירת התנועה לאיכות השלטון, כי אין לחדש את החוק באמרו כי ההסדר הנוהג בו אינו חוקתי וכי "האמצעים שנקבעו בחוק לא הגשימו ואינם עשויים להגשים את תכליותיו".
החוק איננו המלצה
כך נותרנו עם אותו החוק משנת 1949, בגלגולו הנוכחי כחוק שירות ביטחון. חוק אחד לכולם. בלי הסדרים משונים וחריגים ובלי פטורים שאינם חוקתיים. חוק אחד ויחיד, אשר אינו מבדיל בין אדם לאדם ובין דם לדם - וקובע כי על כל אזרח ישראלי, בהגיעו לגיל 18, חלה חובת גיוס. זהו החוק, זוהי לשונו.
והנה, על אף שהדברים לא יכלו להיות ברורים יותר, ממשלת ישראל בשנה וחצי האחרונות רואה בחוק המלצה גרידא, והיא מרשה לעצמה להתעלם ממנו כשנוח לה, וכשהדברים משרתים את השיקולים הפוליטיים הצרים והזרים שלה. "אל דאגה" היא אומרת לנו כבר קרוב לשנתיים, "אוטוטו ואנחנו מחוקקים חוק חדש". קרוב לשנה וחצי שממשלת ישראל מצפצפת על חוקיה של מדינת ישראל ועל פסיקת בית המשפט העליון ומעניקה, הלכה למעשה, פטור גורף לאלפי חרדים בכל שנה. ורק בכדי לפשט את גודל המחדל - דמו לרגע מצב שבו מחר בבוקר פוטר שר התחבורה את כל בני הישיבות שבין גילאי 18-20 מחובת ציות לרמזור אדום. ולא די בכך, הוא עושה זאת לאחר שבית המשפט העליון אסר עליו מפורשות לעשות כן - נשמע הזוי לא? ובכן, זהו בדיוק המצב כיום בכל הנוגע לסוגיית גיוס תלמידי הישיבות. המחוקק אמר את דברו, בית המשפט העליון פסק את פסיקתו, והממשלה? טוב, אותה הפרטים הזניחים האלו קצת פחות מעניינים, ובדיוק משום כך עתרה התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ.
אז כשתקראו באתר האינטרנט החביב עליכם את הכותרת בדבר "הדיון בסוגיית גיוס החרדים", תזכירו לעצמכם, שמעבר לדיון הנוגע לקרוב ל-60 אלף בחורי ישיבות החייבים כיום בגיוס ואינם מגויסים (ואם באמת אין צורך בכולם, אז למה שלא נעניק יותר פטורים לציבורים אחרים?), מתקיים דיון מהותי וחשוב בשאלת חובת ציותה של ממשלת ישראל לחוק ולפסיקת בג"ץ.
הכותב הוא עורך דין בתנועה לאיכות השלטון