ביטול הפסיכומטרי? פירון שחט את העגל הלא נכון

(צפו: ההכרזה על הרפורמה, משרד החינוך, השבוע)

טרם הספקנו להתאושש מהרפורמה המהפכנית "עוז לתמורה" בהנהגתו של שר החינוך הקודם, גדעון סער, והנה ניחתה עלינו רפורמה נועזת נוספת – הפעם מבית מדרשו של שר החינוך הנוכחי, שי פירון, הנושאת את השם מבשר התקווה "ישראל עולה כיתה". פירון, שהוא גם רב למי ששכח, לא עמד בפיתוי ובפתיחת מסיבת העיתונאים החגיגית השבוע בישר לאומה על חשיבותה של תכניתו תוך שהוא שואב השראה מן הכתובים. "בחינות הבגרות הפכו לעגל הזהב", אמר כבוד הרב הנכבד, כמו היה הנביא הראשון משה רבנו, העומד על הר סיני ומציג לעם ישראל (שהפעם כבר יושב בציון ולא רק מחכה במדבר לגאולתו) את התורה החדשה.

נראה כאילו נבחרי הציבור שנכנסים בשערי משרד החינוך אומרים לעצמם כי לא ייתכן שתחלוף לה הקדנציה שלהם, מבלי שינהיגו איזה שהיא רפורמה נועזת שתעמיד בצל את זו של המיניסטר שקדם להם. לא במפתיע, מיהר השבוע שר החינוך לשעבר, יוסי שריד, לעקוץ במופגן את פירון ולצד הברכה על החלת תכניתו החדשה, שיחרר עקיצה ארסית ואמר: "זה רעיון מצוין. ואיך אני יודע את זה? כי זה רעיון שלי".

לכאורה, השינוי המהותי והדרמטי במסגרת התורה החדשה שהעניק לנו הרב פירון, הוא כל מה שגורמי חינוך רבים הטיפו לו כל השנים: ביטול חובת הבחינה הפסיכומטרית כתנאי לקבלה ללימודים גבוהים, כך שבסיום הלימודים יוכלו התלמידים להתקבל ללימודים אקדמיים באמצעות תעודת הבגרות. זאת, לצד צמצום תכנים משמעותי בבחינות הבגרות והחלת חובת כתיבת עבודות מחקר כתחליף. לטענת פירון, החשיבות של שינוי במבנה הבגרויות נובעת מכך שכיום, הלמידה בבתי הספר "מתמקדת בעיקר בשינון ובסגנון מדידה שבוחן ידע ולא כישורים".

אבל, למעשה כושלת הרפורמה של פירון באותה נקודה בה ביקש הוא עצמו להילחם: היא מותירה את בחינות הבגרות על כנן ואף הופכת אותן לכלי משמעותי יותר בשל העובדה כי הן כרטיס הכניסה היחיד לאוניברסיטה. מצחיק שבחינות גמר אלו מכונות "בגרות", כאילו יש בהן בכלל משהו היכול להעיד דבר וחצי דבר על בשלותו של הנער שזה עתה פתר אותן.

רפורמה אמתית מתרחשת במקומות בהן ניתנים פתרונות מקוריים, מחוץ לקופסה, אשר יוצאים במובהק נגד המערכת והגורמים המניעים אותה וחותרים לשנותה מן היסוד. לפיכך, אם ברצונו של כבוד הרב פירון להיות נביא אמתי בעירו, עליו לחתוך בבשר עגל הזהב החי, ללכת עד הסוף ולהודיע לא על רפורמה חלולה כי אם על שינוי מחשבתי אמתי. במסגרת שינוי זה יבוטלו כליל בחינות "הבגרות", וישונה ייעודם (ולא רק שמם) של בתי הספר ל"בתי הידע", בהם יחויבו התלמידים בהגשת עבודות מחקר בדרגות קושי שונות, וילמדו באופן מעמיק אך ורק נושאים הנוגעים לתחומי העניין שלהם, ואשר אותם יבחרו בעצמם.

הרי התכלית הסופית, עליה גם פירון עצמו הצהיר, היא להביא את התלמידים למצב בו הם "מממשים את עצמם". אזי, למה לא להעניק להם הזדמנות כנה ואמתית לעשות זאת? בסופו של דבר, התכלית הסופית שצריכה לעמוד לעיני כולם היא שבני העשרה יצאו משעריהם של "בתי הידע" בני אדם טובים יותר, לאחר שקיבלו את הכלים הטובים ביותר לניהול שארית חייהם הבוגרים כאזרחים המשפיעים בצורה חיובית ככל שניתן על עצמם ועל הסביבה בה הם חיים.

ביטול בחינות "הבגרות" ושינוי ייעודו של מוסד החינוך התיכוני ל"בית הידע", עשוי להביא למצב עניינים כזה אשר במסגרתו תשונה לחיוב גם תפיסת עולמם בנוגע לחשיבות הלמידה והידע. בנוגע לשיטת הקבלה לאקדמיה, יוחל עיקרון פשוט מאוד – למוסדות להשכלה גבוהה יתקבל כל מי שחפץ בכך, ולאחר תקופת לימודים עליה יחליטו ראשי האוניברסיטאות ייקבע מי עומד ברף הנדרש ומי אינו מתאים.

נשמע מוזר נכון? ביטול בחינות גורף, תלמידים בני עשרה בוחרים לעצמם את תחומי הלימוד על בסיס עניין אישי ורק בתחומים אלו כותבים עבודות והסינון באקדמיה ייעשה על ידי המוסדות האקדמיים עצמם. חלומות באספמיה. לא נורא, הסדר הקיים יוסיף להישאר על כנו. אחרת, איך נזכה לקבל רפורמות נוספות בעתיד?

לכל הטורים של מעין דגן

מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il