שריד נגד פירון: "עוסקים בטפל ולא במורים"

במערכת החינוך מגיבים לרפורמה בשיטת הבגרויות שיציג אחר הצהריים (רביעי) שר החינוך שי פירון. המרכיב המרכזי ברפורמה הוא ההסכמה עם האוניברסיטאות על ביטול חלקי של הצורך בבחינה הפסיכומטרית לצורך קבלה לאוניברסיטאות וכן הפחתה במספר השאלונים בבחינות הבגרות.

"זה רעיון מצוין. ואיך אני יודע את זה? כי זה רעיון שלי", אמר הבוקר שר החינוך לשעבר יוסי שריד בשיחה עם וואלה! חדשות. "הנהגתי את זה לפני 12 שנה, אבל כשנכנסה לימור לבנת היא ביטלה את זה. לפני 12 שנה, לאחר מאבק ממושך, בעיקר בוועד ראשי האוניברסיטאות, פתחנו שני מסלולים להשכלה הגבוהה ומי שרצה להיכנס במסלול בגרויות יכול היה להיכנס ומי שרצה להיכנס בפסיכומטרי – נכנס ככה. אבל לא להכריח בכל מקרה לעבור מבחן פסיכומטרי. ועד ראשי האוניברסיטאות זה גוף מאובן ושמרני להחריד, אבל הם הבינו כנראה שאי אפשר להמשיך במצב הקיים. לקח להם יותר מדי שנים כדי להבין ולהסתגל, וסוף סוף הם קלטו. הבעיה עם רעיונות כאלה היא שקולטים אותם מאוחר. אז חבל שעברו עשר שנים".

לצד עמדתו החיוביות בעניין, שריד מותח ביקורת על הרפורמה, בטענה כי מדובר בעיסוק בנושאים שוליים. "בדרך ככל הרפורמות האלה מתחילות בקול תרועה רמה ומסתיימות בקול ענות חלושה. היו הרבה רעש וצלצולים ובסוף מגיעים למסקנה הנכונה. בסך הכול היא בסדר, אבל היא לא העיקר. עוסקים בטפל ולא בעיקר. העיקר הוא איך משלבים במערכת החינוך מורים יותר טובים שבאים למערכת מתוך בחירה ולא מתוך אילוץ. בכל זמן שמקצוע ההוראה לא יהיה מקצוע בר תחרות למקצועות אחרים, אפשר לשפר משהו בשוליים, אבל אי אפשר להביא תקנה של ממש לחינוך בישראל. לא ראיתי בשום מקום בעולם מערכת חינוך מצטיינת עם מורים – לא כולם – שרובם מגיע להוראה כי הוא לא יכול להגיע לרפואה או להנדסה או לכלכלה או משפטים. בסוף מגיעים להוראה, וזה לא מתכון לשיפור".

במהלך כהונתו כשר חינוך קבע שריד, בדומה להחלטתו של פירון, כי הבחינה הפסיכומטרית תהווה רף כניסה אופציונלי בלבד, ובמקומו ניתן יהיה להתקבל לאוניברסיטה על בסיס תעודת הבגרות לבדה. ההחלטה בוטלה לאחר שנה אחת בלבד בעקבות לחץ מצד גורמים באקדמיה שטענו כי מי שמרוויח מהורדת התנאים הם הסטודנטים הערבים שהתקבלו באחוז גבוה מאחוזם באוכלוסיה למוסדות הלימוד, דבר שהעלה לסדר היום שוב את נושא טוהר הבחינות במגזר. בעקבות כך, שבה המערכת לרף הקבלה הקודם שכלל גם את ציון הפסיכומטרי.

יצויין כי גם שרת החינוך יולי תמיר שקלה בעבר את ביטול הבחינה.

אולם היו גם מי שבירכו על השינויים הצפויים. לדברי חבר ועדת החינוך של הכנסת, ח"כ ד"ר שמעון אוחיון (הליכוד-ביתנו), "בא הסוף לתעשיית הבחינה הפסיכומטרית שגבתה אלפי שקלים וחודשים רבים של מאמץ, ללא תועלת מהותית". אוחיון, ד"ר לחינוך ולשעבר סגן מנהל בית הספר לחינוך באוניברסיטת בר אילן, הוסיף גם "על החשיבה המחודשת בכל הנוגע למבחני הבגרות. יש מקום לשינון ויש מקום לחשיבה יצירתית של התלמידים. השילוב של בחינה ומטלות אחרות הוא שילוב מנצח".

"התהליכים שמוביל שר החינוך שמים כמה דגשים חשובים על נושאים שלא קודמו במערכת החינוך בעשור האחרון", הסבירה פרופ' תמר אריאב, נשיאת המכללה האקדמית בית ברל. "אחרי שבעשר השנים האחרונות מערכת החינוך פעלה בצלם של מדדי המידע וההערכה, כעת ניתן מקום לערכים מסוג אחר: הלמידה הבית ספרית צפויה להשתנות, בית הספר יהיה עצמאי לקבל חלק נכבד מההחלטות לגבי תכנים בהם יעסקו התלמידים ועוד. בכך יושגו מספר הישגים: עידוד של למידת החקר, של החשיבה העצמאית, הרבה פחות לחץ על התלמידים, כל אלה, יעלו מאוד את המוטיבציה של התלמידים ללמוד ובנוסף יגבירו את הכבוד שיש להם כלפי המורים. בכך יתחזק גם מעמדו של המורה כמחנך, וזאת כתוצאה מהמשקל הרב שיהיה לבית הספר בתכני הלימוד אשר יגבירו את השיח והדיון תלמיד-מורה".

רפורמות בבחינות הבגרות נעשו כמעט על ידי כל שר חינוך שנכנס לתפקידו. כך למשל, שר החינוך בממשלת יצחק רבין, פרופ' אמנון רובינשטיין, הגה את רעיון ההגרלות, כשמטרתו העיקרית הייתה למצוא דרך לצמצם את מספר בחינות הבגרות מבלי לפגוע במקצוע מסוים. לשם כך הוא בחן את המודל הסקנדינבי, שבו נערכות מדי שנה הגרלות של תחומי הבחינה. שיטה זו התקיימה בין 1997-1995, כשבשנים אלה התקיימה מדי שנה בחירה אקראית של שלושה מבין שבעת מקצועות החובה (אנגלית,מתמטיקה, תנ"ך, ספרות, הבעה עברית, היסטוריה ואזרחות), שבהם היו התלמידים רשאים שלא להיבחן בבחינה חיצונית.

המקצועות שעלו בהגרלה נקראו "מקצועות ללא חובת בחינה" (לח"ב), וציון הבגרות שניתן לתלמידים במקצועות אלה היה הציון הפנימי של בית הספר. בתעודת הבגרות לא היה הבדל בין הצגת ציוני המבחנים. רובינשטיין הכריז בזמנו כי מטרת השינוי הוא להעלות את שיעור הזכאות לבגרות, ואכן כך היה. באותה שנה זינק שיעור הזכאות ביותר מ-10% לממוצע ארצי של 62%, אולם בשנים שלאחר מכן חלה ירידה של 3-2%.

אולם שיטת ההגרלות הובילה גם לביקורת רבה. אנשי חינוך זעמו על כך שבמשך שנתיים עלו בהגרלה מקצועות הומניים בלבד כמו תנ"ך וספרות והביעו חשש מאובדן ערכי המקצוע. ביוני 96', לאחר נצחונו של בנימין נתניהו בבחירות לראשות הממשלה, החליף זבולון המר את רובינשטיין במשרד החינוך. המר ביטל את שיטת ההגרלות והפעיל את שיטת המיקוד כניסיון נוסף להקל על התלמידים. המהלך הביא להצלחה רגעית – באותה שנה עלה ממוצע הזכאים לבגרות ב-1.55% לאחר ירידה של כשנתיים.

בשנים הבאות הייתה עלייה מתונה יחסית בשיעור הזכאות. זינוק חד נרשם בעקבות החלטת שרת החינוך בשנים 2006-2001, לימור לבנת, להנהיג מועדי ב' במבחני הבגרות במתמטיקה ואנגלית. עם יישום מהלך זה, עלה אחוז הזכאות לבגרות בכ-10% נוספים. כעת נותר להמתין ולראות אם גם המהלך האחרון של שר החינוך החדש פירון יניב תוצאות חיוביות.

לפניות לכתבת מיכל רשף: michalresh1@walla.com