פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שר החינוך הציג את הרפורמה: "יוצאים לדרך חדשה"

      השר הודיע, בין היתר, על ביטול חובת הבחינה הפסיכומטרית כתנאי לקבלה ללימודים גבוהים וביטול בחינות הבגרות לתלמידי כיתות י'. "התפיסה הנוכחית מונעת מישראל להתקדם"

      שר החינוך הציג את הרפורמה: "יוצאים לדרך חדשה"
      צילום: דניאל בוק, עריכה: יאיר דניאל

      שר החינוך מכנס בשעה זו (רביעי) מסיבת עיתונאים בבניין משרד החינוך בתל אביב, במהלכה הוא הודיע על רפורמה מקיפה בנושא בחינות הבגרות. השינוי הדרמטי ביותר במסגרת הרפורמה הוא ביטול חובת הבחינה הפסיכומטרית כתנאי לקבלה ללימודים גבוהים. כמו כן, יבוטלו בחינות הבגרות בכיתות י' ויצומצם מספר הטפסים של כל בחינה.

      הרפורמה בחינוך - כותרות נוספות:
      פטור מפסיכומטרי ושינוי בבגרויות - הכול על הרפורמה בחינוך
      שר החינוך לשעבר שריד נגד פירון: "עוסקים בטפל ולא במורים"

      בפתח מסיבת העיתונאים, שיבח השר את מערכת החינוך בישראל ואמר כי "חינוך זה הכלי לשינוי המציאות". לדבריו, "היום אנחנו יוצאים לדרך חדשה. ישראל עולה כיתה.. בית הספר לא מכין את התלמיד לעולם החדש מפני שהלמידה מתמקדת בעיקר בשינון ובסגנון מדידה שבוחן ידע ולא כישורים וגם מפני שמבנה הלימודים לא מותיר מקום ראוי לשיח בין מורה לתלמיד. כתוצאה מכך, תפיסת הלמידה הנוכחית מונעת מחלק מהתלמידים לממש את עצמם. היא מעכבת את ישראל מלהתקדם".

      עיקרי הרפורמה בחינוך (עיבוד תמונה , שאטרסטוק)

      במסגרת התכנית מבקש המשרד ליצור רצף חינוכי מהגן ועד לאקדמיה. לשם כך, תחול רפורמה בניהול בתי הספר היסודיים והם יעברו כולם לתכנית של ניהול עצמי. כמו כן, תינתן עצמאות פדגוגית לבתי הספר כשהם יוכלו לקבוע 25% משעות הלימוד וכל בית ספר יוכל להחליט על אופן הפיתוח של המורים שלו. כמו כן, יוכלו בתי הספר לקבוע 30% מהחומר הנלמד ולבחון עליו את התלמידים בדרכים שונות, כאשר 70% יושתתו על בחינת הבגרות החיצונית. כמו כן, בתי הספר יגבשו דרכי הערכה מגוונות לתלמידים.

      מקצוע מדעי אחד כחובה לקבלת תעודת הבגרות

      השינויים בחטיבה העליונה כוללים לימודי חובה במסגרת של שלושה אשכולות: "עברית" (לשון וספרות), "ידע עם עולם ומדינה" (היסטוריה ואזרחות) ו"מורשת ותרבות" (תנ"ך, תושב"ע). בפעימה הראשונה, המקצועות יילמדו בנפרד, ייבחנו בנפרד והציון שלהם יהיה ציון מאוחד - ממוצע של שני המקצועות. אנגלית ומתמטיקה יילמדו בנפרד לאשכולות אלה. בפעימה השנייה יחתרו במשרד לצמצום נוסף תוך התייעצות עם גורמי המקצוע. בין היתר ייבחן איחוד בין מקצועות.

      כמו כן, בחינות הבגרות יחלו רק בקיץ של כיתה י"א, ויבוטלו הבגרויות של כיתה י'. בכיתה י' יתבקשו התלמידים להיבחן במקצוע מדעי אחד כתנאי לקבלת הבגרות, וכן במקצוע ממקצועות ההשכלה הכללית - אומנויות, חברה, רוח ושפות. תנאי נוסף לקבלת התעודה היא פעילות קהילתית וחברתית.

      בסיום הלימודים, יוכלו התלמידים להתקבל ללימודים אקדמיים באמצעות תעודת הבגרות או בחינת הפסיכומטרי ולא יידרשו לשניהם. בימים אלה מגבשת ועדה מטעם המשרד את הקריטריונים איתם יוכלו להתקבל תלמידים ללימודים גבוהים, ובוחנים את מידת המהימנות המקצועית של תעודת הבגרות.

      יוסי שריד לוואלה!: "הרפורמה עוסקת בטפל"

      שר החינוך לשעבר יוסי שריד התייחס היום לרפורמה בשיחה עם וואלה! חדשות. "זה רעיון מצוין. ואיך אני יודע את זה? כי זה רעיון שלי", אמר. "הנהגתי את זה לפני 12 שנה, אבל כשנכנסה לימור לבנת היא ביטלה את זה. לפני 12 שנה, לאחר מאבק ממושך, בעיקר בוועד ראשי האוניברסיטאות, פתחנו שני מסלולים להשכלה הגבוהה ומי שרצה להיכנס במסלול בגרויות יכול היה להיכנס ומי שרצה להיכנס בפסיכומטרי – נכנס ככה. אבל לא להכריח בכל מקרה לעבור מבחן פסיכומטרי. ועד ראשי האוניברסיטאות זה גוף מאובן ושמרני להחריד, אבל הם הבינו כנראה שאי אפשר להמשיך במצב הקיים. לקח להם יותר מדי שנים כדי להבין ולהסתגל, וסוף סוף הם קלטו. הבעיה עם רעיונות כאלה היא שקולטים אותם מאוחר. אז חבל שעברו עשר שנים".

      יוסי שריד (נמרוד סונדרס)
      שריד (צילום:נמרוד סונדרס)

      לצד עמדתו החיוביות בעניין, שריד מתח ביקורת על הרפורמה, בטענה כי מדובר בעיסוק בנושאים שוליים. "בדרך ככל הרפורמות האלה מתחילות בקול תרועה רמה ומסתיימות בקול ענות חלושה", הסביר. "היו הרבה רעש וצלצולים ובסוף מגיעים למסקנה הנכונה. בסך הכול היא בסדר, אבל היא לא העיקר. עוסקים בטפל ולא בעיקר. העיקר הוא איך משלבים במערכת החינוך מורים יותר טובים שבאים למערכת מתוך בחירה ולא מתוך אילוץ. בכל זמן שמקצוע ההוראה לא יהיה מקצוע בר תחרות למקצועות אחרים, אפשר לשפר משהו בשוליים, אבל אי אפשר להביא תקנה של ממש לחינוך בישראל. לא ראיתי בשום מקום בעולם מערכת חינוך מצטיינת עם מורים – לא כולם – שרובם מגיע להוראה כי הוא לא יכול להגיע לרפואה או להנדסה או לכלכלה או משפטים. בסוף מגיעים להוראה, וזה לא מתכון לשיפור".

      אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ, דווקא בירך על הרפורמה ואמר: "התיאום בין התיכון ובין האוניברסיטאות הוא קריטי. הוא שהוביל החל משנות התשעים לאחת המהפכות החברתיות החשובות בישראל, עם הרחבת הזכאות לבגרות והכפלת הנגישות להשכלה גבוהה. כתוצאה מכך ישראל היא השנייה בעולם בשיעור האקדמאים שבה. אבל כיום, משום שההשכלה הגבוהה אינה מתרחבת עוד, מתברר המחיר של המדיניות הזו. אחד המחירים הוא שכמות באה על חשבון איכות, משום שבישראל, בשונה ממדינות אחרות, רמת השכלה כבר לא מתבטאת באופן ברור בתעסוקה ובפריון. לכן לדעתי עושים נכון ראשי מערכת החינוך כשהם מסמנים לתלמידים שכדאי להשקיע ולהצטיין, כשהם מעודדים אותם לבחור ולהצליח בלימודי חמש יחידות במתמטיקה, וכשהם מפנים למורים זמן לעבוד עם התלמידים על העמקה, הבנה, ורכישת מיומנויות חשיבה וכתיבה. אם הייתי צריך לסכם במשפט אחד את מכלול הצעדים שעולים מהרפורמה החדשה, הייתי אומר "מעבר מכמות לאיכות", אבל קל להגיד, קשה מאוד לעשות, ולדעתי המפתח להצלחה יהיה טמון במורים, באיכות ההוראה, באמון, בתמיכה ובכלים שיתנו בידיהם".


      (עדכון ראשון: 16:00)

      וואלה! סקול – ללמוד באינטרנט בכל מקום בכל זמן ובקצב שלך

      לפניות לכתבת מיכל רשף: michalresh1@walla.com