פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      רובוטים, מל"טים וטנקים ריקים: לוחמת העתיד בצה"ל

      מחקר של המכון למחקרי ביטחון לאומי מעלה כי בתוך שני עשורים יחליפו גדודי רובוטים את הלוחמים, ו"ציפורים" בלתי נראות יאספו מודיעין על השכנות. תרחיש דמיוני? לא ממש

      שנת 2033. מאות כלי טיס לא-מאוישים של חיל האוויר הישראלי קיבלו פקודה לצאת לתקיפת מאות יעדים בו-זמנית בלבנון, סוריה ואיראן, במסגרת "בליץ" על "ציר הרשע". כלי הטיס בעלי יכולת חמקנות ושינוי מבנה הכלי תוך כדי טיסה הצליחו להערים על מערכות ההגנה האוויריות של האויב והחלו במתקפה הגדולה. מספר קטן מאוד מהמל"טים נפגע ומתרסק אל הקרקע. חלק נוסף נפגע מטילים, אך בשל יכולות ביולוגיות מובנות הוא משקם את החלק הפגוע תוך כדי תנועה. על הקרקע, טנקים לא-מאוישים תוקפים מטרות, וגדודי רובוטים בדמות בני אדם ולצדם נחיל ציפורים-רובוטים שאוסף מידע מודיעיני. תוך שעות ספורות הושג היעד. בתום המשימה נותרים לזמן בלתי מוגבל בשמי איראן עשרות מל"טים שנטענים באמצעות אנרגיה סולארית כדי לאמוד את הנזקים ולאסוף מודיעין על פעולת הנקם שמתכנן משטר האייתוללות.

      עוד על ההתפתחויות האחרונות במערכת הביטחון ובצה"ל:
      העתיד כבר כאן: מסכי הפלזמה שרודפים אחרי המפקד
      מילואים בעידן הקיצוצים: התכנית שתעשה מהפכה
      איך נכנסים לראש של המחבל הספונטני?

      שיתוף פעולה אוטונומי בין מל"ט לרובוטים בקרקע:

      התרחיש הזה נשמע דמיוני בשנת 2014, אך מחקר פורץ דרך ברמה בינלאומית של המכון למחקרי ביטחון לאומי, INSS, בשיתוף אלפי חוקרים ומומחים מתחומים שונים מהארץ ומהעולם, מגלה כי בעוד 20 שנה יוכלו צבאות מערביים מתקדמים לנהל מערכות מבוססות כלים לא-מאוישים באוויר, בים וביבשה, על בסיס פיתוחים שכבר קיימים בעולם.

      המכון למחקרי ביטחון לאומי הוביל מחקר חיזוי בינלאומי ראשון מסוגו בתחום מערכות צבאיות לא-מאוישות וכתיבת עקרונות מדיניות שחלק מממצאיו מתפרסמים כאן לראשונה. בראש תכנית המחקר של המכון עומד יואב זקס, ועל ניהול המחקר הופקדה לירן ענתבי, עמיתת מחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי ודוקטורנטית באוניברסיטת תל אביב.

      המחקר הורכב משני חלקים. השלב הראשון כלל אלפי שאלונים שהופצו בקרב מומחים מרחבי העולם על מנת לתאר את הכלים הלא-מאוישים בעתיד. לאחר שהשאלונים הוחזרו לישראל, עובדו הנתונים ונותחו על ידי 25 מומחים מתחומים שונים בישראל במטרה להכתיב את עקרונות המדיניות.

      ממצאי המחקר המלאים יוצגו ב-28 בינואר בכנס השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי. הוא עונה על שאלות כמו: כיצד ייראה שדה הקרב העתידי שבו ישלטו רובוטים וכלים בלתי מאוישים? האם אנו צפויים לראות שדות קרב ריקים מאדם, והאם רובוטים הם שיילחמו במקומם? כיצד יש להיערך לעידן שבו רובוטים יפעלו בלהקות באופן עצמאי, ומהן ההשלכות על הביטחון הלאומי, על חוקי המלחמה, על מערך המילואים ועל הצבא הסדיר? והאם ישראל בכלל ערוכה לקדם את פני העתיד?

      שיפור ביכולות האש, בתמרון ובלוגיסטיקה

      בשנים האחרונות הביאו ההתפתחויות הטכנולוגיות לשימוש הולך וגובר בכלים בלתי מאוישים, בפרט בכלי טיס, אך גם בכלי רכב ובכלי שיט הנשלטים על ידי מפעיל מרחוק. להתפתחויות אלה יש השלכות הולכות וגוברות על כל תחומי החיים, אבל בעיקר על שדה הקרב העתידי ועל האופן שבו הוא יתנהל.

      יש מדינות שכבר החלו להיערך: דוגמה לכך היא ארצות הברית, המממנת מחקרים בנושא וכבר הכינה תכניות להטמיע תוכנות ברובוטים, במטרה למנוע מהם להשתלט על העולם או לפעול נגד בני האדם. גם באו"ם ובארגונים בינלאומיים אחרים פועלים לכונן כללים וחוקים למלחמות שבהם ישתתפו רובוטים עצמאיים. כפי שניתן לראות בסרטונים השונים, הפיתוחים ברחבי העולם מעידים על כך שיש מערכות לא-מאוישות שיודעות לפעול כקבוצה, ציפור-רובוט שיודעת לינוק חומר נוזלי, טנק לא-מאויש שיודע לתמרן בשטח טופוגרפי קשה ולירות פגזי ארטילריה, חיה-רובוט שנושאת ציוד לוגיסטי ועוד.

      פרד רובוטי לנשיאת משאות:

      אחד הממצאים המובהקים של המחקר מעלה שבעוד כ-20 שנה ניתן יהיה לתכנן כל משימה צבאית על ידי כלים אוטונומיים. את רוב המשימות הצבאיות ניתן יהיה להוציא לפועל בעזרת כלים בלתי מאוישים, ואלה יפעלו לרוב בנחילים.

      השימוש בכלי טיס בלתי מאוישים לצרכים התקפיים ומודיעיניים נמצא כבר בימים אלה בעלייה בצבאות זרים ברחבי העולם. רובוטים קרקעיים משמשים לסריקת מנהרות, שטחים ומבנים, לגילוי מטעני נפץ ולטיפול בהם, כלי שיט בלתי מאוישים – תת-מימיים ועל-מימיים – בשיא הפעילות הצבאית האמריקנית בעיראק ואפגניסטן, והופעלו למעלה מ-25 אלף מערכות רובוטיות, כמחציתן אוויריות והשאר קרקעיות.

      היעד של מעבדות הפיתוח ברחבי העולם הוא לפתח טכנולוגיה שתאפשר לכב"מים (כלים בלתי מאוישים) לפעול כקבוצה מתואמת באופן של להקה או נחיל לצורכי עבודה קבוצתית, באופן שבו הפרטים מקיימים תקשורת מרובה וכל אחד מהם מסוגל לפעול לסירוגין באופן אוטונומי בהיבטי כיוון, תנועה ומשימה. השיפור יבוא לידי ביטוי לא רק באוטונומיות, אלא גם ביכולות האש, התמרון והלוגיסטיקה, שידחקו הצידה את האדם משדה הקרב.

      נחילים של 200 כלים

      השלב השני של המחקר כלל דיון מקוון בהשתתפות 25 אנשי מקצוע מתחומים שונים. קבוצת המומחים קבעה כבר בתחילת המחקר כי יש להקים מנהלת אזרחית שתפעל בצמוד לגוף צבאי מנחה שיהיה אחראי על פיתוח ויישום מפות דרכים עבור צה"ל, כולל סמכות בחקיקה, שיתוף פעולה עם התעשייה בישראל, שיתוף פעולה בינלאומי ותכנון יעדים ארוכי טווח.

      השיטות הללו עשויות להשפיע אסטרטגית על זירות בינלאומיות, כמו בביטול היתרון בטווח הארוך שיש למדינות עתירות אוכלוסייה, ושינוי פוטנציאלי בתפיסת ההכרעה של המערכות הלא-מאוישות, כגון רובוטים, טנקים, סירות ומל"טים.

      המומחים מעריכים כי רמת האמינות של הכלים הלא-מאוישים הקרקעיים והימיים נמוכה בהשוואה לאלה האוויריים. עוד הסכימו המומחים כי כב"מים נמצאים היום היכן שמחשבים נמצאו בשנות השמונים של המאה הקודמת. עם זאת, הם טוענים כי יש שיפור ניכר בשנים האחרונות בכלים הבודדים וביכולותיהם לעשות סיורי מודיעין, גילוי מטעני חבלה מאולתרים, זיהוי של כלי טיס עמיתים או עוינים ("טורף") וכן בתחום הערכת נזקים שנגרמו לתשתיות אויב. המגמה מעידה כי הכלים הופכים פשוטים להפעלה ובהתאם לכך יוכל כל מפעיל לשלוט במספר רב של כלים. המומחים מעריכים כי עד 2033 יוכלו הנחילים הגדולים ביותר לכלול 200 כלים ולשלב בו-זמנית כ-50 סוגים שונים – מטנק לא מאויש, דרך רובוטים בדמות לוחמים על הקרקע ולהקה הכוללת כמה סוגי מזל"טים. מפעילי הנחילים יוכלו להפעיל אותם באמצעות הוראות פשוטות, ואלה יראו רמת אמינות וביצוע גבוהות מאוד.

      טנק בלתי מאויש:

      המומחים נדרשו לצפות את פני העתיד בקטגוריית "הקלפים הפרועים". הם העלו שימוש בטכנולוגיה עכשווית הכוללת רכיבים ביולוגיים בתוך הכב"ם, שיאפשרו לו יכולת שיקום עצמית אחרי נזק מפגיעה, שיהיה מסוגל לשנות צורה בהתאם לדרישות המשימה. עוד העריכו המומחים כי המערכות יהיו מסוגלות להסוות את עצמן באופן מושלם. 75% מהמומחים מעריכים כי עד 2028 יכללו הכב"מים חומרים מעצמם, 80% מעריכים שהכב"מים ידעו להתאים את עצמם לנזקים ופגיעות, ו-72% אומרים כי הם יהיו בעלי הסוואה מושלמת באור הנראה. בנוסף לכך, 66% מהם העריכו כי בתוך 14 שנה יהיו הכב"מים בעלי יכולת לשינוי צורה לצורך השלמת המשימה.

      ההנחות העתידיות הן שניתן יהיה למלא כל משימה באופן אוטונומי על ידי נחילים. חלק מקבוצות הנחילים יעסקו בממסר ותקשורת, אחרות יעסקו בצילום וחלקם אף יפעילו אש נגד מטרות מגוונות. השימוש בנחיל יגדיל בעיקר את כוח האש תוך ביצוע משימות נוספות במקביל.

      תחום פיתוח הכלים הלא-מאוישים צובר תאוצה ברחבי העולם בתחום העיתונות, החקלאות, השיטור ואבטחת המתקנים האזרחיים. "ישראל היום מוגדרת מדינה מובילה בתחום המל"טים, אבל אם לא נכוון לעתיד נאבד את ההובלה", הסבירה מנהלת המחקר לירן ענתבי. "משום שיש מדינות נוספות כמו סין, איראן, ברזיל, כולן מבינות שזה העתיד. ארצות הברית פועלת להרחיב את השוק האזרחי (שוק הכב"ם האמריקני האזרחי מגלגל שני מיליארד דולרים בשנה, א.ב). האיחוד האירופי כבר שם וקל לארצות הברית להשקיע, אבל האיראנים – למרות שהם תחת אמברגו – מצליחים לפתח ולייצר מל"טים. זה מעורר דאגה".

      בשל מגוון רחב של דרישות, טוענים החוקרים כי יש להקים מנהלת כב"מים שבראייתם יש להקים גוף אזרחי ובו יישבו נציגים ממשרד הביטחון, משרדי ממשלה נוספים, חינוך והאקדמיה.

      לא ממצים את הפוטנציאל

      מי שיהיה עליו להיערך לקליטת הכב"מים בהיקפים גדולים יהיו לא רק גופי הביטחון וזרועות ההפעלה, אלא גם קהיליית המודיעין. תכנון תפיסות ההפעלה באופן מוקדם, תוך שימוש בכלי חיזוי, עשוי לקצר תהליכים ולהקדים מדינות ברחבי העולם. במסגרת ההמלצות הוסיפו המומחים כי ישראל נדרשת לפתח תכניות לימוד והכשרה באקדמיה התומכות בהיבטים שונים של תחום הכב"מים. על צה"ל להתאים את מודל המילואים והסדיר להתפתחות הכב"מים בעתיד, ובהיקפים גדולים.

      הטנק הלא-מאויש "אביר שחור"

      במקביל לכך, על ישראל להגדיל את פיתוח הסייבר והל.א. (לוחמה אלקטרונית) כדי להתמודד עם טרור שינסה לקזז את יכולות הכב"מים. בנוסף, על מערכת הביטחון ליישם תפיסת שימור כוח אדם בתחום הכב"ם שתהיה מבוססת על אתוס, ערכיות, אתגר, קריירה ותגמול, כדי להתמודד עם התפתחות הכב"ם בשוק האזרחי. מטרת המנהלת תהיה להכשיר את בני הנוער במוסדות החינוך למהפכה שתיווצר כאן בעוד שני עשורים, לאחר מכן לקדם לימודים אקדמיים, ולבסוף, אתיקה, מעבר מעלות יקרה לזולה, תפיסת הפעלה, מדיניות והגנה מפני טרור מסוגים שונים כולל סייבר.

      "צה"ל ומשרד הביטחון לא יכולים לעמוד בראש מנהלת כי נדרשת כאן עבודה רחבה מול משרדי ממשלה", הסבירה ענתבי, מנהלת המחקר. "מאחר שזה לא קורה, צה"ל צריך יותר משאבים וכלים כדי להיערך לעתיד ולעשות כבר היום יותר". צוות המומחים הדגיש במחקר כי "ההנהגה המדינית כיום בישראל אינה פועלת כמי שמודעת לפוטנציאל הגלום בתחום הכב"מים". הדבר מוביל לתהליך התפתחות מהשטח למעלה ולא תפיסות מהדרגים הגבוהים למטה. לטענתם, "קיים חוסר בולט במדיניות כוללת ומכוונת לצורך מיצוי פוטנציאל והערכות לשינויים הנדרשים לקראת עידן של שימוש גובר בכב"ם".

      לפניות לכתב אמיר בוחבוט: amirbohbot@walla.com