העתיד כבר כאן: מסכי הפלזמה שרודפים אחרי המפקד

דצמבר 2008. מבצע עופרת יצוקה. צלף פלסטיני מנסה לפגוע בקצין האג"מ של חטיבת הצנחנים, שחצה ברגל את שכונת אל-עטטרה שבצפון רצועת עזה. הקצין התעשת והחל לרוץ לעבר נגמ"ש הפיקוד של מפקד חטיבת הצנחנים דאז, תא"ל הרצי הלוי. הקריאות בקשר החלו. תא"ל הלוי ביקש לידיו את המע"ד (מערכת עזר דיבור) ואמר לתוכה: "מי מזהה את היורה? מישהו מזהה?". תצפיות של צה"ל היו פזורות בשטח, ומזל"ט של חיל האוויר ריחף מעל השכונה במטרה לאתר את הצלף. בחדר פיקוד קדמי של החטיבה, שהוצב בבסיס מחוץ לשטח הפלסטיני, ניסו לנהל את המידע שזרם מהשטח. לפחות שעה חלפה עד שהמידע המודיעיני על מיקום אפשרי של הצלף הגיע לידי תא"ל הלוי, והוא הורה לצוות של לוחמים בפיקודו של מ"פ לצאת לאיגוף סביב המבנה שבו הסתתר הצלף. אחרי שעה נוספת התקבל האישור: "הצלף חוסל".

קצין איסוף: לכל הטורים של אמיר בוחבוט

"מסך הפלזמה" המפורסם, שהיה לסמל הביקורת נגד מפקדי החטיבות שנותרו בשטח ישראל במלחמת לבנון השנייה במקום לשהות עם הכוחות שלהם בשטח, לא התפתח יותר מדי, והשימוש בו נותר בתוך שטח ישראל. מח"ט הצנחנים במבצע עופרת יצוקה היה צריך לנהל שיח אילמים כדי לאתר את האויב, למקם אותו על המפה ולהעביר את המידע לכוחות באוויר או ביבשה כדי לחסל אותו.

ארבע שנים אחרי עופרת יצוקה הגיע מבצע עמוד ענן. כוחות היבשה של צה"ל המתינו בתוך הכלים הממוגנים על גדר המערכת, מחכים לפקודה להסתער על המטרות בלב השטח הפלסטיני. קצינים באגף התקשוב היו מלאי התרגשות. הטכנולוגיה השתפרה פלאים, והיכולת של מפקד האוגדה ושל מפקדי החטיבות לקבל מידע זמין תוך כדי תנועה עלה בכמה דרגות. אבל בסופו של דבר, הרמטכ"ל, רב-אלוף בני גנץ, הסתפק בתקיפות אוויריות - ומערכות הקשר השונות לא עברו את טבילת האש המיוחלת.

רק בנובמבר השנה, הגיע הניסיון המשמעותי הראשון של המערכות המתקדמות של אגף התקשוב לסגירת מעגל האש במרדף אחרי מחבלים, כשאוגדת עזה, בפיקודו של תא"ל מיקי אדלשטיין, ערכה את תרגיל התמרון לתוך אשקלון כדי לדמות את כיבוש העיר עזה. האתגר שהונח לפתחו של אגף התקשוב היה לא רק לספק את המידע הרב, שכלל גם תמונת וידאו ממזל"טים או מבלוני תצפית ברזולוציה גבוהה, אלא למצוא דרך לשמור על "רציפות" בזמן שהאויב מפעיל נגדך לוחמה אלקטרונית כדי לשבש את קליטת הקשר והמידע, או לוחמת סייבר.

התרגיל - שנמשך כמעט שבוע ונוהל על ידי מפקד האוגדה כשהוא יושב בבסיס רעים והכוחות פושטים באשקלון על שטחים בנויים שמקשים על הקליטה - הוכתר כהצלחה. אגף התקשוב יודע היום להתמודד עם נפילה של כמה אתרי תקשורת בו בזמן, ובכל זאת להעביר את המידע הנחוץ לניהול הקרב באמצעות אתרי תקשורת על הקרקע ובסיוע לווינים בחלל. במערכת הביטחון מעריכים כי יכולות הלוחמה האלקטרונית, שניתנות לרכישה גם באתר המכירות EBAY ונרכשו כנראה על ידי הסורים, עברו גם לידי חיזבאללה בלבנון וחמאס בעזה.

תא"ל אדלשטיין סיכם את התרגיל בפני המפקדים כך: "זרימת המידע המודיעיני אל המפקדים היא משמעותית בהשגת המטרות. טוב לגלות ש'מסך הפלזמה' בא אל המפקד ולא משנה היכן הוא נמצא. המפקד כבר לא צריך לבוא אליו".

כמו בכל תהליך, נהנים בשלב זה מהפריצה הטכנולוגית רק מספר מצומצם של מפקדים. מפקדי אוגדות, ובמקרים מסוימים מפקדי חטיבות בעלי תכנית מבצעית תואמת, יקבלו את מסך הפלא גדוש הנתונים. דרג מפקדי הגדודים עשויים לקבל את היכולות הטכנולוגית בשנים הקרובות. "השינוי שנגרם כתוצאה מהקידמה שהביא אגף התקשוב בא לידי ביטוי לא רק בהיקף המידע שמגיע למפקד, בין אם הוא נמצא בבינת ג'בייל בלבנון או בשכונת זייתון בעזה, אלא גם בעובדה שמדובר בקו מוצפן ומאובטח, ועם איומים שהולכים וגדלים בתחום - זה חשוב מאוד", מסביר קצין בכיר באגף התקשוב. "כל הזמן יש התקפות על צה"ל בתחום הסייבר והלוחמה האלקטרונית. במקרה של התקפה תמיד יש חלופות לצבא. המערכת יודעת לעבוד גם אם המערכת הדיגיטלית או הלווינית. יש יחידות לוחמה אלקטרונית באוגדה, בפיקוד ובדרג המטכ"לי - שנערכות להתמודד עם זה".

אפשר לומר שהעתיד כבר כאן. המסך של מפקד אוגדת עזה בזמן מלחמה מספק מידע על מיקום "הכחולים" - כוחות צה"ל בשטח עד לרמת החייל הבודד, ו"האדומים" - כוחות אויב שמסומנים באמצעות מודיעין ועתידים להפוך למטרות. בניגוד למה שהיה בזמן מבצע עופרת יצוקה, כל מידע מודיעיני שמצטבר במערכת הביטחונית, והוא רלוונטי למבצע ולתאי השטח שבהם פועלים כוחות צה"ל - עולה על המסך. מפקד האוגדה יודע לבחור את המטרה, להגדיר אותה ולהעביר אותה לאחד מהגורמים שיכולים לתקוף אותה בזמן אמת מהאוויר, מהקרקע או מהים.

האתגר הגדול היה לחבר בין טייס הקרב למפקד האוגדה - קצין יבשה ואיש צוות אוויר שמדברים בשפה שונה לחלוטין, מסמנים מטרה באופן שונה ונערכים לתקיפתה באופן שאינו דומה כלל. האחראי על המשימה הזו היה ראש ענף הלוחמה מבוססת הרשת באגף התקשוב. הקצין הבכיר, שהיה מפקד גדוד באוגדה 36 ומבין את הצורך של כוחות היבשה, ניתח את הקושי ואת המענה עם מקביליו בחילות היבשה, האוויר והים כדי ליצור מילון מושגים ושפה משותפת. המילון נכתב ותורגל, וכיום מיקי אדלשטיין יכול ללחוץ במסך המגע על מטרה, לגרור אותה לעבר תא הטייס, וזה יתקוף אותה אחרי שניות. באותו האופן הוא יכול להצביע לעבר ספינת טילים או עמדת חימוש מונחה מדויק של חיל התותחנים, שאורבת בשטח למחבלים עם טילים מתקדמים.

היכולת הטכנולוגית הזו, הנחשבת פורצת דרך ברמה עולמית ומאפשרת למפקד אוגדה (ובעתיד למפקדי חטיבות ולמפקדי גדודים) לקבל מידע מודיעיני בזמן אמת, לסמן באמצעותו מטרות ולהשמיד אותן בפרקי זמן קצרים - מציבה בתוך הצבא רף לעשייה המבצעית.

במלחמת לבנון השנייה, במבצע עופרת יצוקה ובמבצע עמוד ענן, הידלדל בנק המטרות של צה"ל במהירות, והכוחות נדרשו לייצר מטרות בעצמם כדי להגביר את הלחץ על ארגוני הטרור. הטכנולוגיה החדשה לא רק מאפשרת למפקד להמיר את המידע המודיעיני הרב שמצטבר אצלו במסך למטרות, אלא על כך הוא נמדד. "אנחנו בהחלט משווים בין הסבבים האלימים והמבצעים ובודקים כמה מטרות תקפנו על בסיס מידע מודיעיני מוקדם וכמה מטרות היו מזדמנות וייצרו אותן בזמן אמת", מסביר קצין בכיר באגף התקשוב. "זו המהפכה באמת. האויב נעלם, מסתתר מאחורי אוכלוסייה או מתחת לקרקע - והמפקד, בסיוע המודיעין, צריך לאתר אותו. לכן, המפקד נמדד לא רק בכמה מטרות הוא איתר, אלא בכמה הוא השמיד. זו מהפכה בשדה הקרב. בתום התרגיל (באשקלון - א.ב) הציג מפקד אוגדת עזה לרמטכ"ל כמה מטרות הוא תקף וכמה מטרות מתוכן הוא ייצר בעצמו".

השלב הבא יהיה להעביר תמונה למפקד תוך כדי תנועה. מפקד חטיבה שינוע בטנק או בנגמ"ש בלב העיר עזה יקבל תמונה בזמן אמת ממזל"ט שמרחף באוויר או ממטוס שסורק מבנים כדי לאתר מבוקשים. הטכנולוגיה נמצאת בידי צה"ל, והיא נשמרת ליחידות מיוחדות. כדי להרחיב את אספקת היכולת הטכנולוגית, יהיה על צה"ל להשקיע כסף רב.

הטכנולוגיה המתקדמת ביותר כיום בשוק האזרחי להעברת תמונה חדה למרחק רב בזמן אמת נקראת LTE. "היום אדם יודע להניח סמארטפון על בטן של אישה, לצלם את העובר, ולשדר את זה און-ליין ברזולוציה מדהימה לבן שלה שנוסע ברכבת רחוק משם", מסביר הקצין הבכיר. "כשהייתי מג"ד בעזה בתקופת ההתנתקות, הציג בפניי הבעלים של חברת 'אמבלייז' (אלי רייפמן - א.ב) יכולת להציג תמונת וידאו תוך כדי תנועה. התקנו את היכולת על הג'יפים וזה עבד. העברנו תמונות מזל"ט לג'יפים. נכון שזו לא הייתה רזולוציה מדהימה, אבל הייתה יכולת. למה לא רכשו את זה? כי בצה"ל טענו שהטכנולוגיה הזו הקדימה את זמנה".

השלב העתידי שאליו מכוונות התעשיות הביטחוניות בעולם הוא לכווץ את אמצעי האיסוף והתקיפה באמצעות יכולות ננו, המתפתחות בעולם בקצב מסחרר, ולאפשר יכולות פיקוד ושליטה עם רגש. כבר היום משתמשים באגף התקשוב במעין "משקפי גוגל", המאפשרים לצוערים בבה"ד 7 לתרגל הפעלת מכשירים מתקדמים בנגיעות באוויר בתמונת רב-ממד, המדמה הפעלה של מכשיר אמיתי. המטרה של אגף התקשוב היא להנחיל את השימוש בהפעלת מסך מרחוק גם בלחימה בשדה הקרב.
"ב-1998 הייתי בארצות הברית וראיתי בקולנוע את הסרט 'אויב המדינה' עם וויל סמית' (סרט שבו סוכנויות הביון האמריקניות עוקבות אחרי פרקליט בדרכים מתוחכמות מבלי שהוא מודע לכך - א.ב). יצאתי ממש מפוחד", נזכר הקצין. "לחשוב ולהבין מי שומר על השומרים. לקחתי את הסרט הזה והראיתי אותו לצוערים שלי בבה"ד 7. הייתי אומר להם 'זה לא סרט. זו דוגמה ליכולות מתקדמות'. מסתבר שכשהאמריקנים ראו את זה בסרט, ואנחנו עשינו את זה בפועל".

לפניות לכתב: amirbohbot@walla.com