מילואים בעידן הקיצוצים: התכנית שתעשה מהפכה

קצין המילואים הראשי לשעבר תא"ל (מיל') שוקי בן-ענת סיים את תפקידו בשנת 2012 תוך כדי שהוא יורה צרורות לכל הכיוונים. עיקר טענותיו היה שבמטה הכללי לא מבינים "מילואימניקית", שכוחו של מערך המילואים הולך ונשחק ושיש לחזקו בטרם יקרוס. בן-ענת חש שחלק מהקצונה הבכירה נתן לו את התחושה שהוא מתנהג כמו ראש ועד עובדים שמגן על אינטרסים צרים. במטכ"ל נטו לשכוח שבחירום מתבסס צה"ל על מערך המילואים ושללא עוצמתו, הצבא לא ינצח.

קצין איסוף - לכל הטורים של אמיר בוחבוט
שלוש השנים הרזות של צה"ל
קיצוצים בחטיבה היקרה בצה"ל: "נקצר אימונים"
רוצה קריירה בצה"ל? אל תבני על זה

נציגו הנוכחי של מערך המילואים בצמרת צה"ל הוא תא"ל הושע פרידמן בן שלום, שצמח בחטיבת גולני. במלחמת לבנון השנייה שימש סגן מפקד חטיבת המילואים כרמלי, המתבססת על יוצאי גולני. הוא נלחם בכפרים עייתא א-שעב, רשף ודבל. לפקודיו בחטיבה הוא סיפר כי "הייתה לנו מלחמה מצוינת. אחרי המלחמה שמענו שהייתה לנו מלחמה גרועה. לא ידענו את זה אני עד היום חושב שהיו לנו הישגים. כל אחד והתפיסה שלו. בחטיבה שלנו היו אומץ לב, נחישות, רעות שאין דברים כאלה, נכון שלא התאבדנו כדי לנצח את חיזבאללה אבל היו קרבות וקרבות חילוץ מפוארים". אחרי המלחמה הוא מונה למפקד החטיבה.

בן למשפחה מיוחסת בחסידות, לשעבר רועה צאן, חקלאי ונהג חלוקת חלב בתנובה, הושע פרידמן בן שלום הוא בעיקר איש חינוך ומילואימניק בנשמה. במרוצת השנים עבד בתנועה הקיבוצית ועסק בחינוך ליהדות ובהכנה לצה"ל. בשנת 1997 הקים את בית ישראל, מכינה קדם-צבאית לדתיים ולחילוניים, בנים ובנות, הפועלת בשכונת גילה בירושלים. השנה מסיים את המכינה המחזור ה-19.

פרידמן בן שלום ראה במו עיניו את הקרע שנוצר בין מפקדי החטיבות במילואים למפקדי החטיבות הסדירות. המתח אולי מובן מאליו, אך התהום נפערה כשצפו התחקירים אחרי מלחמת לבנון וכשהתגלעו חילוקי הדעות על רמת התפקוד המבצעי ועל דרך ההכשרה של מערך המילואים. פרידמן בן שלום היה בין הקולות הבולטים בוויכוח על אופן הכשרת חיילי מילואים ועל הכלים שיש לתת להם כדי להעלות את רמת כשירותם. הרמטכ"ל בני גנץ, שהיה אז מפקד זרוע היבשה, לחץ עליו כבר אז להתמנות לקצין המילואים הראשי (קמל"ר), אך הוא סירב משום שחשש שהמכינה הקדם צבאית תיפגע. אלוף פיקוד הצפון גדי איזנקוט, שלימים התמנה לסגן הרמטכ"ל, המשיך ללחוץ. הושע התבצר בעמדתו והמליץ על שוקי בן ענת, עמיתו מהאוגדה. ההמלצה התקבלה.

לקראת סיום תפקידו של בן ענת, שב מכבש הלחצים. פרידמן בן שלום הוזמן לשלושה ראיונות, ובהם ראיון אצל הרמטכ"ל ואצל סגן הרמטכ"ל, ובכולם ניסה להסביר שהוא לא מתאים לתפקיד. אחרי שלוש שנים וחצי כמפקד חטיבה, הוא חשש לעזוב את השטח ולעבור לעבודת מטה. תא"ל הושע פרידמן בן שלום הוא חוצן במונחים צה"ליים: מתגורר בדירת עמידר, צנוע, ולא בהכרח מילואימניק מצוי. אחרי שהוא הבין שתפקיד קצין המילואים הראשי הוא תפקיד של שליח ציבור, מעין חבר כנסת שמייצג את חיילי המילואים, הוא החליט ללכת על זה.

אחת הסיבות לכך שהוא קיבל על עצמו את התפקיד, שכולל לא מעט מאבקים מאחורי הקלעים, הייתה יחסיו עם איזנקוט ששירת יחד עמו בחטיבת גולני כמפקד פלוגה. "בוא נעשה מהפכה ביחד", אמר לו איזנקוט והוא השתכנע אף שכולם אמרו לו שתפקיד הקמל"ר הוא נטול סמכות ואחריות. בתחילה נדמה היה שפרידמן בן שלום מתוסכל ולא שמח בלשון המעטה מעצם ההחלטה למנותו לתפקיד, אך מהר מאוד הוא הבהיר לכולם שהוא מתכוון להשפיע: "אני מכיר את השיח המבצעי, אני מכיר את המפקדים. עברתי קורס מח"טים עם תא"ל אהרון חליוה ועם רבים וטובים אחרים. הם מכירים אותי, והעובדה שאני בגיל של הרמטכ"ל תורמת לסמכות שלי".

חלפה שנה ויש שיגידו שהושע פרידמן בן שלום סיים את שלב "האימון המתקדם" בתפקיד. הוא נאחז בתובנה שלפיה צה"ל לא מסוגל למלא שום משימה אופרטיבית רחבה ללא מערך המילואים. עוצמתו של מערך המילואים באה לידי ביטוי באוגדות מתמרנות שלמות וביחידות שבהן מעבים המילואימניקים את המערך הסדיר, כמו גדודי סיור, פלוגות מסייעות ועוד. יש גם אנשי מילואים שמהווים חלק בלתי נפרד מהכוח הסדיר, כמו טייסי חיל האוויר שלוקחים חלק העשייה היומיומית. חיל השריון, אגב, החל להפעיל מילואימניקים באופן דומה.

החשש בצמרת צה"ל מכרסום במעמדו של מערך המילואים הולך וגדל. באחרונה מינה הרמטכ"ל את תא"ל רוני נומה לעמוד בראש ועדה שתבחן את מערך המילואים ותגיש לו המלצות בנושא. נומה הוא מפקד המרכז הלאומי לאימונים ביבשה (מל"י), שמאמן אלפי חיילי מילואים בשנה, והוא משמש גם מפקד אוגדת המילואים עוצבת סיני בפיקוד הדרום. בקיצור, נומה, שיקבל בעתיד דרגות אלוף, הוא לא מהקצינים שלא מבינים מילואימניקית.

נוסחת המילואים עבדה במשך 65 שנה. שיאה במלחמת יום הכיפורים. למרות הגיוס המאוחר והקורבנות הרבים, הצליחו הכוחות להפוך את הקערה על פיה בשתי החזיתות, וזאת בזכות הקרבה וחירוף נפש. צה"ל ניצח. מאז הכול השתנה בחברה הישראלית. השסע גדל. חלוקת הנטל הפכה ללא שווה, איום המלחמה הקונבנציונלית פחת ותחתיו עלו איומים חדשים, בהם שיטות הגרילה של ארגוני הטרור וירי הרקטות.

נומה צירף לוועדה את קמל"ר וכן מפקדי אוגדות, חטיבות, גדודים ופלוגות בסדיר ובמילואים, כדי לבחון את הצד האזרחי של מערך המילואים, את המוטיבציה לשירות, את הכשירות והמקצועיות. מערך המילואים שכב על שולחן מנתחים. בשבועות האחרונים גובשה שורה של המלצות שחלקן כבר קיבל אורי ירוק מבכירים במטה הכללי. בעוד שבועיים הן יוגשו באופן סופי לרמטכ"ל ולסגנו, לפני שיוצגו למטה הכללי ולשאר הצבא. הקיצוץ המשמעותי בתקציב הביטחון נותן רוח בית לוועדה, שאמורה להתאים את מערך המילואים למציאות.

בראש ובראשונה ממליצה הוועדה לשפר את כשירות מערך המילואים ולהפוך אותה לדיפרנציאלית. כל יחידה תתאמן בהתאם למשימתה. יחידה שיש לה משימה בעומק לבנון צריכה כשירות טובה יותר ולכן היא תתאמן יותר. יחידות אחרות יתאמנו פחות. המלצה זו אינה מתיישבת עם הקיצוץ בתקציב, אך זו המלצת יסוד.

הצבא מתכווץ. יחידות שלמות נסגרו. גם צבא המילואים קטן, וכעת עליו להתעצב מחדש בהתאם למשימות האופרטיביות. הוועדה מבקשת להתאים את יחידת המילואים למשימה; להעניק לה את הכלים לשגרה ולחירום, כדי שברגע האמת תביא את הניצחון. הוועדה דוחה על הסף רעיונות של קצינים בכירים לשעבר להקים צבא מילואים צעיר שיהיה מבוסס על דור א' ודור ב'. לפי ההצעה, דור א', בני 21-30, יהווה כוח בסיס, ומגיל 30 ייחשבו החיילים דור ב', ויסתמכו עליהם פחות.

קציני המילואים פסלו את הרעיון בטענה שמילואימניקים בני 20 פלוס נמצאים ברובם בדרום אמריקה ובהודו, ובטח ולא בשטחי האש. לטענת קציני המילואים, המילואימניק הבשל למשימות מתגייס בגיל 30 פלוס. "המטרה היא לא להביא רעיונות אלא ליצור הבנה במטכ"ל", אמר אחד מקציני המילואים שהשתתף בעבודת הוועדה של נומה, "זה כמו להיות גניקולוג שמבין בלידות, אבל לא ילד אף פעם. המטכ"ל כבר קיבל החלטות לא טובות בעניין המילואים".

אחת הדוגמאות הקלאסיות להבחנה בין חיילי המילואים הקלאסיים לבין חיילי מילואים בשלים ניתנה לפני כמה חודשים בחטיבת כרמלי. חיילי החטיבה השתתפו באימון שדימה מלחמה. 60 איש התייבשו. מבדיקה התברר כי מדובר בלוחמי גולני שהשתחררו מהסדיר והגיעו לאימון כחיילי מילואים טריים. "הם היו בשוק", הסביר קצין מילואים שמעורה בפרטים. "הנקודה היא לא הכושר הגופני, אלא החיבור וההבנה שבאת למילואים".

ההמלצה השנייה של הוועדה נוגעת למעמדו של קצין המילואים בתהליך קבלת ההחלטות. המטרה היא לשלב ולשתף את אנשי המילואים בכל החלטה שמתקבלת בעניינם. קצין המילואים הראשי אמר בעבר בפורום מטכ"ל: "בכל החלטה שאתם מקבלים לגבי המילואים ולא יושב בדיון הזה איש מילואים, אתם כנראה בתקלה".

היות שמדובר במערכת מבצעית אחת, חייבת להיות שפה משותפת בין כוחות המילואים לכוחות הסדירים. זה אולי נשמע מובן מאליו, אבל לרוב זה לא קורה. מילואים מנוגה וסדיר ממאדים. הם נדרשים לכבוש את אותו היעד, אך לא בהכרח מקבלים את אותם המשאבים והכלים. ההחלטה לשתף ולשלב את חיילי המילואים בהחלטות לא עולה כסף, אך היא כרוכה במלחמות אגו ובמכשולים ביורוקרטיים. הוועדה ממליצה לשלב את נציגי מערך המילואים בכל כנסי הסגל הפיקודי הבכיר ובפורום המבצעי. על המטכ"ל להבין מפקדי גדודים במילואים הם בוגרים יותר, והם מביאים אתם ידע וניסיון ניהולי שמפצים על חוסר אימונים. היות שהם לא רודפים אחר הקידום כמו המג"דים בסדיר, הם הרבה יותר פתוחים לרעיונות לא שגרתיים. בקיצור, הם לא דופקים חשבון.

ההמלצה השלישית נוגעת להשבחת ההון האנושי. הוועדה ממליצה להשקיע במפקדי המילואים, בדרג מפקדי פלוגות ומעלה, לא רק בתחום המקצועי אלא גם בפן האישי. חברי הוועדה הבינו שמפקדי המילואים מבקשים לקבל יחס זהה לזה שלו זוכרים מפקדי הסדיר. ההמלצה היא לגבש השתלמויות שייצרו רצף של הכשרה אחרי קורס מ"פים ומג"דים וכן מסלולים ללימודים אקדמיים. הקצינים אולי לא יתוגמלו בשכר, אך בני משפחותיהם יקבלו הטבות ונופשונים, כמו משפחותיהם של מ"פים ומג"דים בסדיר.

ההמלצה הרביעית נוגעת ל"יחידות החלולות" - יחידות שלא מתגייסות. מדובר במילואימניקים שזה שנים לא נקראו למשימה, אך שמותיהם ממלאים את מאגרי המחשב ומצריכים מעקב מתמשך שעולה כסף רב. ברגע האמת הם לא בהכרח יתייצבו לשירות, גם בגלל חוסר לכידות בתוך היחידה ובעיקר בשל חוסר הכשרה. משום כך, צה"ל ישקול פטור ליחידות שלמות, במסגרת ההתכווצות של הצבא.

ההמלצה החמישית היא קיבוע תקציב האימונים למערך המילואים. בשנת 2013, כשהתקבלה ההחלטה לעצור את כל התעסוקה המבצעית למערך המילואים, נערך דיון שקמל"ר זומן אליו בהתרעה של רבע שעה. בדיון הוא התעקש לא לגעת באימון חיילי המילואים בטענה שההתאוששות של המערך הסדיר מהפסקה באימונים תהיה מהירה יותר מההתאוששות של מערך המילואים. הרמטכ"ל קיבל את הגישה. מפקדי החטיבות הסדירות לא אהבו זאת, אך הפור נפל והקיצוץ הדרמטי הוגבל: תקציב האימונים של יחידות המילואים המתמרנות - חי"ר, שריון, תותחנים והנדסה - לא נפגע. בהמשך להחלטה זו, טוענים קצינים במערך המילואים שכדי למנוע נזק אגבי בעתיד על הצבא "לסגור" תקציב לעתות משבר, כדי למנוע שחיקה ברמת הכשירות; להגדיר את היחידות המתמרנות כ"פרח מוגן".

לאחר שיעיין בהמלצות הוועדה, ההערכה היא שהרמטכ"ל יורה להריץ פיילוט במערך המילואים, ובסוף 2014 יוחלט אם לאמץ את ההמלצות במלואן. את העובדה שעדיין יש ישראלים שמתגייסים למילואים אפשר לזקוף לזכותה של מילה פלצנית אחת – ציונות. אמנם רבים בצמרת צה"ל אינם שותפים לנבואת החורבן של התמוטטות יסוד מערך המילואים, אך די לראות כיצד מגזרים שלמים מדירים רגליהם מצבא המילואים כדי להבין את גודל השבר. הרמטכ"ל הבין כי עוד לא הומצא שיקוי קסם ציוני ולכן יש צורך בפעולה דרמטית. ועדת נומה מסמלת את השבר שממנו יכול מערך המילואים רק לצמוח ולהתאים את עצמו למציאות המורכבת אחרת במלחמה הבאה יקבלו חיילי המילואים יעדי כיבוש ולא בהכרח יעמדו במשימתם.