רוצה קריירה בצה"ל? אל תבני על זה

קצינים שמצ'ופרים על חשבון קצינות, אל"מיות שנפלטות אחרי תפקיד אחד ומינויים שהם עלי תאנה: צה"ל עדיין רחוק מאוד משוויון מגדרי. מה מתכננת יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים?

אמיר בוחבוט

האם אין עתיד לנשים בצה"ל? בעבר הודו קצינים גברים בפה מלא כי הם לא מקדמים נשים מפני שהן נכנסות להריון ומגדלות ילדים, כך חשף בג"ץ אליס מילר. כיום הם לא מעזים להתבטא כך בפומבי. אך אם בוחנים את מצבן הנוכחי של הנשים בקרב הקצונה הבכירה בצה"ל, מתגלה האמת העצובה. לא מעט קצינות טוענות שקידום נשים נעשה לשם נראות בלבד.

הדוגמה האחרונה לכך עלתה בעת בחירתה של אלוף משנה מירב קירשנר לתפקיד ראש חטיבת כוח האדם באגף כוח האדם, תפקיד בדרגת תת-אלוף. קירשנר, בת טיפוחיה של ראש האגף, האלופה אורנה ברביבאי, נחשבת קצינה איכותית ומקצועית מאוד. עם זאת, לדברי קצינים בכירים באכ"א, היא נבחרה לא בשל אהבה אליה אבל בשל שנאה יוקדת למפקד בסיס הקליטה והמיון, אל"מ גיל בן שאול, הבולט באיכותו ובניסיון שצבר לאורך השנים בתפקידים שונים.

עוד בוואלה! NEWS

הזמן המושלם להתכונן לקיץ הבא: הג'ל שמעלים את סימני המתיחה

לכתבה המלאה
האלופה אורנה ברביבאי בטקס מינויה לראש אכ"א (צילום: דובר צה"ל)

המינוי השני שבו מתגאים בצה"ל הוא זה של אל"מ טליה מלכה, קצינה מבריקה ומוערכת מאוד. מלכה מונתה לתפקיד ראש מחלקת ההגנה באגף המבצעים. מלכה היא האישה הראשונה בתפקיד בכיר באגף המבצעים, אולם אם הולכים אחורה לעשור האחרון, ניתן לראות שהתפקיד שמלכה זכתה בו בעמל רב אויש בעבר בגברים שלאו דווקא פרצו דרך או התקדמו רחוק מאוד בצה"ל.

אל"מ מלכה נחשבת כוכב זוהר בצה"ל. כקצינת יחידות שדה (יח"ש) היא מילאה שורה של תפקידים בהצטיינות, ובהם מפקדת גדוד בבה"ד 1 וראש ענף תעסוקה מבצעית. אך בפועל, כשבוחנים את ציר ההתקדמות של קצינות דומות לה מתברר כי היא הקצינה השנייה בלבד, אחרי תא"ל (מיל') גילה כליפי, שצמחה ביח"ש והתקדמה לדרגה בכירה. קצינות מבריקות ומצטיינות שמתגייסות ליח"ש נעצרות בדרגות סרן ורב-סרן ונפלטות מהצבא לתפקידי מפתח במגזר הציבורי.

פורצת דרך. תא"ל גילה כליפי בעת ששימשה יוהל"ן (צילום: דובר צה"ל)

דיאלוג קבוע שמתנהל בצה"ל עם קצינות זוטרות ובכירות מעלה את הטענה בדבר היעדר אופק שירות לנשים בצה"ל. קצינה בדרגת סגן אלוף שפרשה באחרונה, מסבירה את התחושות כפי שהן עולות מהשטח. "גבר שמתגייס לצבא מביט למעלה ורואה את המסלול שלו באופן ברור. לאישה זה ההיפך הגמור. אם אין לה בוס שיקדם אותה זה לא יקרה. כל הזמן אישה בצה"ל שואלת את עצמה את השאלה: מי הבוס? הרי אין חוק מקביל לחוק הדירקטוריונים כמו באזרחות שכופה תמהיל הכולל נשים. בצבא זה ההיפך המוחלט, וכשנפתח תפקיד הוא לא בהכרח תפקיד ליבה".

קצינה נוספת שפרשה באחרונה מחדדת את המסר: "רוצים שרוב הנשים בצה"ל יתקדמו בסולם התפקידים למקומות שבהם ניתן להחליף את הגבר באופן זמני. הרי תמיד יהיה הגבר שבא מתפקיד לחימה, לא קיבל תפקיד מג"ד או מח"ט וצריך לתת לו פיצוי. האכילה הזו מהמסטינג שלא קיימת אצל נשים, תמיד תסייע לגבר לקבל תפקיד על חשבון אישה איכותית".

תפקיד אל"מ אחד - והביתה

דוגמות קלאסיות לנשירת נשים משורות הקצונה הבכירה ניתן למצוא בסיפוריהן של קצינות בדרגת אל"מ שעושות תפקיד אחד ו"הולכות הביתה" מסיבות שונות. עם קצינות אלו אפשר למנות את אל"מ (מיל') רות שוהם שהייתה ראש מנהלת מעבר אמ"ן לדרום ואת התובעת הצבאית הראשית לשעבר אל"מ (מיל') ז'אנה מודזגברישוילי, שיכלה בקלות להתמודד בעתיד על תפקיד הפרקליט הצבאי הראשי.

לשתי קצינות במז"י נרמז מאחורי הקלעים שבקרוב הן יראו את הדלת החוצה. בדיונים שקדמו לשיבוצן, טען מפקד זרוע היבשה דאז האלוף סמי תורג'מן שאין למנות קצינים שלא מסתמן להם אופק קידומי לתפקידי אל"מ. במקרה זה, בהיעדר מסלולי טיפוח וקידום מהותיים לקצינות, הלחץ להתהדר במינויי נשים גבר על ההיגיון.

גם בשכבת התא"ליות, תמונת המצב לא מעוררת תקווה. הצנזורית הראשית תא"ל סימה ואקנין נושאת דרגה אישית, כך גם ראש מחלקת הסגל באגף כוח האדם, תא"ל מיכל בן מובחר, שראוי היה לקדם אותה בדרגה רגילה לאור השבחים שהיא זוכה להם ממפקדיה, ויועצת הרמטכ"ל לענייני נשים, תא"ל רחל טבת, שקיבלה דרגה מקצועית ומהווה מגדלור עבור נשים בצה"ל.

יחידות שלא מכבדות נשים

תא"ל טבת, המשתייכת לזרם הציונית הדתית, היא אם לשתי בנות שלומדות כיום באולפנא ולבן שבקרוב יתגייס לצה"ל. היא התגייסה לצבא בשנת 1981, כמורה לתרבות תורנית. היא יצאה לקורס קצינות ואף פיקדה על קורס קצינות בדרגת סגן.

היא השתחררה מצה"ל, למדה משפטים, התמחתה במסלול המסחרי אך לבסוף התגייסה לפרקליטות הצבאית, שמהווה מעין בועה של שוויון בצה"ל, בזכות קידום ללא הבחנה מגדרית. תא"ל טבת בילתה לא מעט בבתי הדין כתובעת צבאית וב-13 השנים האחרונות כיהנה כשופטת בבתי הדין הצבאיים. בתפקידה האחרון שימשה נשיאת בית הדין הצבאי הגדול בצה"ל הממוקם ביפו ונשיאת בית הדין הצבאי המיוחד לדרגות סא"ל ומעלה. בתפקידיה השונים, נחשפה טבת לסוגיות הכואבות ביותר בצה"ל. היא ניהלה לא רק תיקי אונס והטרדות מיניות אלא פרשות מורכבות של התעללות בפלסטינים בשטחים.

נחשפה לנקודות הכאובות ביותר בצה"ל. תא"ל רחל טבת (צילום: מור גל, במחנה)

טבת נוכחה לדעת שאירועי אונס והטרדות מיניות מתרחשים ביחידות שבהן שוררת אווירה שלא מכבדת נשים. ביחידה שבה המשמעת גבוהה ומפקדי היחידה מקפידים על שיח מכבד קיים סיכוי קלוש לאירועים על רקע מיני. ככל שחלף הזמן, הבינה טבת שבתפקידי הפרקליטות והשפיטה היא תמיד פועלת בדיעבד. העיסוק בתיקים בבית הדין הצבאי העצים את התחושה שבכל אירוע ובכל פרשה היא מביטה לאחור, ושכדי להשפיע, עליה להתקדם לתפקיד אחר. לפני כשנתיים, ביקשה טבת להתמודד על תפקיד היוהל"ן וזכתה. באכ"א אומרים עליה שהיא יכלה להמשיך בשירות או לפרוש ולהפוך לשופטת באזרחות, אך בחרה בתפקיד שנושא היום מטענים רגשיים כבדי משקל ונמצא בלב העיסוק החברתי והפוליטי.

בפורומים סגורים לא מהססת טבת להצהיר כי היא הגיעה לתפקיד כדי לקדם שורה של מטרות. בין היתר, היא מעוניינת לקדם שיבוץ נשים לתפקידים על בסיס מקצועי ולא מגדרי בתחום הטכנולוגי, בעמדות ליבה ובדרגים בכירים. בנוסף לכך, היא מבקשת לשים דגש על שיח הנוגע לפגיעה על רקע מיני ולקדם הסברה והרתעה.

כשהמפקדים מקפידים על משמעת, הסיכוי להטרדה קלוש. חיילות מחוץ לבסיס הקריה (צילום: דרור עינב)

אף שמאחורי גבה מלחששים עליה שהיא לא מכירה את הצבא, עם כניסתה לתפקיד נקלעה טבת לעין הסערה, כאשר התפוצצה פרשת שירת הנשים בבה"ד 1. דו-שיח פורה בינה לבין הרב הצבאי תא"ל רפי פרץ סיים את האירוע המביך, שבמהלכו קמו צוערים ויצאו מאולם שבו שרו חיילות. "אני מכירה את הטרמינולוגיה הזו", היא אמרה למקורביה. "אי אפשר למכור לי דברים אחרים. אנחנו (טבת והרבנים שעמם שוחחה, א.ב.) מדברים באותה השפה. היום הכול ברור בנושא. יש מערכים מסודרים ופתרון לכל סוגיה".

משרתות שנתיים - ונשארות מאחור

תא"ל טבת הפשילה שרוולים מהר מאוד, התלוותה אל הרמטכ"ל רב-אלוף בני גנץ בביקורי שטח, כולל ביחידות קצה בגבולות, ומהר מאוד הבינה כי השינוי יבוא משירות משותף לנשים ולגברים בתנאים מכבדים. משום כך היא הטילה את כל כובד משקלה כדי להאריך את משך השירות של נשים. הצבא בראייתה הוא ארגון גברי, ולא יהיה ניתן להתגבר על כך כל עוד ובנות משרתות שנתיים ובנים שלוש שנים. היא גם מתנגדת לדו"ח יודק'ה שגב שקבע כי השירות הצבאי יהיה על פי מערך ולא על פי מגדר. בעיניה, אין לקבוע שחייל או חיילת המשרתים בתפקיד מנהלה ויוצאים כל היום הביתה יסיימו שירות בתום שנתיים, ולוחם או לוחמת שמסכנים את חייהם ישרתו שלוש שנים.

חברי הכנסת נוטים לקבל את ההצעה של טבת, אך לדידה לא מדובר במהלך ערכי אלא בטיפול שורש לפער המגדרי בצה"ל, שנותר בעינו אף ש-92% מהמקצועות פתוחים בפני נשים. הבעיה היא שכאשר הצבא נדרש לתכנן את עתידו, הוא בהחלט מייחס חשיבות לעובדה שבת משרתת שנתיים ובן משרת שלוש שנים. כדי למצות טוב יותר את ההכשרה היקרה הכרוכה בשירות במקצועות מסוימים הוא יעדיף לשבץ בהם בנים.

למה שלוחמות ישרתו יותר? חיילות בגדוד קרקל (צילום: דובר צה"ל)

היוזמה שטבת מובילה כעת היא לקצר את השירות של הבנים בארבעה חודשים ולהאריך את שירות הבנות בארבעה חודשים. כך יישאר פער של ארבעה חודשים, שיושלם בשירות קבע לפי הצורך.

טבת ניהלה מלחמת חורמה כדי לקדם את היוזמה בצבא. הרמטכ"ל נתן לה גיבוי במטה הכללי ולאחר מכן נאם על כך בפני הממשלה ובפני ועדת השרים לענייני חקיקה. ההצעה ישבה בוועדה לשוויון בנטל, שבה ח"כ איילת שקד נאבקת מול רוב גברי מוחץ, ועל כל צעד קדימה חוזרים שני צעדים אחורה.

לבסוף היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין קרא ליוהל"ן לשיחה ושאל: "איך את רוצה להאריך את השירות לנשים כשיש כל כך הרבה נשים משתמטות?". תא"ל טבת השיבה לו: "אתה צודק אבל אי אפשר להיתלות כל הזמן במשתמטות. בוא ניקח את כל הבנות בצבא ונעשה איתן שירות יותר משמעותי ובמשתמטות תטפלו אתם באמצעות חוק".

תא"ל טבת פתחה בפני היועמ"ש את הקלסר שלה והציגה בפניו נתונים. על הנייר, אכן 40% מהבנות במדינת ישראל משתמטות משירות צבאי, אך כשמפלחים את הנתון השלילי מגלים אמת אחרת. מחצית מהמשתמטות הן חרדיות, רוב החצי הנוסף הן בנות הציונות הדתית ומרביתן הולכות לשירות הלאומי. הגרעין הבעייתי בעיני טבת הוא נשים לא חרדיות, שלא עושות שירות לאומי ולא משרתות בצבא ומוגדרות כמשתמטות "חוקיות" לאחר שהן מצהירות שהן אוכלות כשר ושומרות שבת.

לצה"ל אין מה להציע. ילדות חרדיות בירשלים (צילום: AP)

על פי אבחנתה של תא"ל טבת, לצה"ל אין מה להציע לבנות החרדיות משום שבגיל גיוס הן לרוב נשואות או אף אחרי היריון, ועל פי חוק הן פטורות משירות. את הזרקור היא מפנה לבנות מהציבור הדתי-לאומי שמשרתות בשירות לאומי. "אני מורידה בפניהן את הכובע, אף שאני חושבת שנכון יותר לשרת בצבא. יש חוק שירות חובה במדינה וכולן צריכות לשרת", אמרה בפורום סגור. "היינו באחרונה ב'עלי נגב' (כפר שיקומי לפגועי מוחין, א.ב.) של דורון אלמוג. בנות השירות מחזיקות את המקום. אני לא יכולה לומר שהן משתמטות". למרות זאת טוענים גורמים ביוהל"ן כי החוק צריך להשתנות ולחייב את הבנות בשירות לאומי לשרת שנתיים, בדומה לחיילת צה"ל. מבדיקה עולה כי רק 28% מבנות השירות הלאומי ממלאות תפקיד במשך שנתיים.

תא"ל טבת הציגה בפני היועמ"ש את העשייה המרובה בקרב בנות דתיות, שכוללת כנסים, שיחות אישיות ומסלולים שנפתחו בצה"ל. לפני שנתיים התגייסו אלף בנות מהציבור הדתי-לאומי, לפני שנה - 1,500, והשנה התגייסו 1,800 בנות דתיות, שצה"ל התחייב לאפשר להן לשמור על אורח חייהן במקצועות שונים, ובייחוד בחיל החינוך ובמודיעין. פוטנציאל הגיוס הכללי של בזרם הדתי לאומי הוא 6,000 בנות. הרבנים מהזרם הדתי לאומי שעד כה הטילו אסור חמור על גיוס לצה"ל מבינים כי הבנות מצביעות ברגליים והם חייבים להתפשר עם צה"ל ולהקים מסלולים מיוחדים.

סקר שנעשה בתוך הצבא בקרב חיילות דתיות מגלה כי 85% נותרו דתיות או התחזקו מבחינה הלכתית ויותר מחצי ימליצו לאחיות שלהן ללכת בעקבותיהן.

היועמ"ש התרשם מהנתונים והסכים למהלך. כך גם הממשלה. עכשיו ממתינים להחלטת ועדת השרים. היוזמה נמצאת בישורת האחרונה ואם אכן היא תתממש תוכל טבת לרשום לזכותה את המהפכה החברתית הגדולה ביותר של צה"ל.

המהפכות הקטנות

תא"ל טבת לא נעצרה ברעיון המהפכה החברתית הגדולה וכיוונה גם ליעדים קטנים יותר. היא התעקשה והצליחה להשתחל לדיונים על הגיוס הצפוי של אלפי חרדים לצה"ל כדי למנוע הדרת נשים. הרבנים ניסו להכריח את צה"ל להקים בסיסים סגורים לבנות והיא התנגדה והצליחה למנוע את המהלך. מבחינתה, לא ייתכן שקצינת קשר חטיבתית תרצה להגיע ליחידה וימנעו ממנה כי משרתים בה חרדים. מהנדסת מזון שלא נכנסה לגדוד נצח יהודה החרדי בשל התנגדות לוחמים זו תקלה בעיניה.

(צילום: נועם מושקוביץ)

לאחר מכן היא פנתה לקורס הטיס וגילתה כי בצבא ממהרים לוותר לנשים, ובניגוד לגברים בעלי נתונים גבוהים שמחויבים להגיע לגיבוש, כלפי הבנות היחס סלחני בהרבה. חיל האוויר יחל בשנה הבאה במודל חדש שיחייב בנות להגיע למבחני קורס הטיס כדי למצות טוב יותר את הפוטנציאל הגלום בהן ולהביא יותר נשים לקו הסיום של קורס הטיס. זאת על אף שמרגע הכניסה להיריון הן מפסיקות לטוס ושחופשת הלידה התארכה לחצי שנה.

בחינת מצב החיילות והקצינות מהעדה האתיופית לא מעודד בהשוואה לכלל הצבא, אך בהשוואה לבנים בני העדה, מתגלות הבנות כנחושות יותר להתקדם בתוך הצבא. שיעור הנשירה בקרב החיילות בנות העדה נמוך יותר מאשר בקרב הבנים, שחלקם ניכר מהם נושר משירות אחרי שריצה עונשי מאסר.

גם תנאי השירות עלו לאג'נדה של תא"ל טבת, לאחר שהיא גילתה בשנה שעברה בנות שמשרתות במכולה ברמת הגולן, בעוד השירותים ממוקמים במרחק חצי קילומטר. באחרונה היא התערבה בהעברה של מחנה 80 דרומה למתקן השהייה עין סהרונים. בדיקה העלתה שהמתקן לא בנוי לקליטת נשים על פי פקודות הצבא ובעצם השינוי ההנדסי שיבוצע במקום נחסכו עשרות שאילתות לדובר צה"ל מכתבת של קול ישראל כרמלה מנשה.

במטה היוהל"ן טוענים שכל שינוי הוא ניצחון, גם אם הוא קטן. כך היא לפחות חשה, טוען אחד מחייליה, כשהיא הצליחה לאשר מול אכ"א שורה של תפקידים חדשים לנשים, כמו פקחית העמסה במטוסים, ותפקידים במוסכי חיל האוויר ובתחום הטיפוס, הגלישה והחילוץ (טג"ח). על לוחמות בחטיבת גולני, בינתיים אין מה לדבר.

מוותרים לבנות על הגיבוש. טקס סיום קורס טיס (צילום: דובר צה"ל)

בכל הנוגע להתמודדות עם מקרי אונס והטרדה מינית, ניהלה טבת קמפיין אגרסיבי בכלי התקשורת שהפך למערכי שיעור ביחידות צה"ל. אחד הנתונים שמשקפים את הצלחת הקמפיין הוא הירידה במספר אירועי המציצנות בצה"ל. בשנת 2012 דווח על 30 אירועים שבהם הציצו חיילים לחיילות או צילמו אותן באופן המהווה הטרדה מינית ופגיעה בפרטיות. בשנה החולפת נרשמו 17 מקרים. בשנת 2012 חלה עלייה בכלל התלונות על פגיעה מינית, לעומת שנת 2011, עלייה המיוחסת לגידול במודעות. כמה מאות תלונות על הטרדה מינית נרשמו - חצי מהן על רקע פיזי וחצי מילולי. מחצית מהתלונות הוגשו נגד חיילים בשירות חובה ומחצית נגד משרתי קבע ראשוני. כמו כן, בשנה האחרונה דווח על שלושה מקרי אונס.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully