הטלפון הנייד של מפקד אוגדת עזה מצלצל, על הקו אלוף פיקוד דרום לשעבר טל רוסו. "שלום מיקי", אמר רוסו. חיוך רחב נמתח על פניו של מפקד האוגדה. "הבטחת לי תוך חצי שנה למצוא מנהרה. כל הכבוד, עמדת בזה", אמר רוסו והוסיף: "אבל למה רק מנהרה אחת?".
לפני כשנה נכנס תא"ל מיקי אדלשטיין לתפקיד במקומו של יוסי בכר, וזיהה מהר מאוד את איום המנהרות שנחפרות משטח רצועת עזה לישראל. מבחינתו לא מדובר רק באיום חטיפת חיילים או פיגועים נגד חיילים, אלא בעיקר החשש מפגיעה באזרחים, באמצעות חדירה ליישובים סמוכים. תרחיש אחר הוא זה שהזכיר הרמטכ"ל בני גנץ באוניברסיטת בר אילן, שכלל מנהרת תופת מתחת לגן ילדים.
"שכחו מכל מה שעשיתם עד עכשיו כדי לאתר מנהרות", אמר אדלשטיין למפקדים הבכירים באוגדה, "תביאו לי חומרי גלם מודיעיניים, תצלומי אוויר ונתחיל לחשוב מחדש על שיטה אחרת, ממוקדת יותר, נטולת גישות מהעבר. ככה ננסה לפרוץ דרך חדשה". השיטה עבדה, והשבוע אותרה מנהרה סמוך לקיבוץ עין השלושה - כפי שנחשף לראשונה בוואלה! חדשות. המנהרה הקודמת שאותרה בחודש יולי השנה, נחשפה לגמרי במקרה בזכות חושים מחודדים של מפקדים בשטח, ביניהם מפקד החטיבה הדרומית אל"מ עמוס הכהן. הפעם הסיפור שונה, זו הייתה מלאכת מחשבת משולבת בטכנולוגיה חדשה שעליה עובדים יום ולילה במערכת הביטחון כדי להדביק את הפער העצום שיצרו חופרי המנהרות.
לוחמי פלגת סמור מיחידת יהל"ם קיבלו את האישור המיוחד מהרמטכ"ל "לטפל" במנהרה. בשלב הראשון ירדו הרובוטים המתקדמים שנרכשו באחרונה, באמצעותם נשללה האפשרות שהמנהרה ממולכדת או שמסתתרים בה מחבלים. לאחר מכן החל תהליך ארוך ומייגע של מיפוי המנהרה - לאן היא מובילה, מהיכן נחפרה ובחסות אלו מבנים בשטח הפלסטיני. "היום אני יודע לומר לך מאיזה בית היא נחפרה ומה האורך המדויק שלה: 1,710 מטר. מטר לא פחות", מתגאה אדלשטיין ביכולת התחקור של יחידות ההנדסה. "נסה לנחש מה כמות הבטון שיצקו לתוכה", הוא מאתגר אותי, "זרוק מספר". לפני שאני מספיק לענות הוא עושה זאת בעצמו: "600 טון בטון. אריחים שמשמשים לחיזוק הדפנות של המנהרה שלא תתמוטט". מבדיקה עם המהנדס ג'קי אביסרור מתברר כי היקף דומה של בטון יכול להספיק לבניית 20 ממ"דים, או לחילופין לשש דירות. כמות כזו מועברת לרצועת עזה ממעבר כרם שלום באמצעות 15 משאיות. גורם במפקדת התיאום והקישור של ברצועת עזה, העריך כי מדובר במכסה יומית של מלט שמוכנסת לרצועת עזה.
שעות ספורות לאחר שהותר לכלי התקשורת לפרסם את הפרטים על חשיפת המנהרה, התפרסמה הודעה של מתאם הפעולות בשטחים, אלוף איתן דנגוט. לפי ההודעה, החליט שר הביטחון משה יעלון על הפסקת העברת המלט ויתר חומרי הבנייה לרצועת עזה. "עד לפני חודש היו המצרים מעבירים את חומרי הבנייה לרצועת עזה אבל בעקבות החלטה אסטרטגית של המשטר המצרי המתהווה, הוחלט לנתק את מגע מעזה באופן מדורג, ובין היתר להפסיק להעביר מוצרים מסובסדים מסוגים שונים ובהם גם חומרי בנייה", הסביר קצין מפיקוד דרום. לדבריו, הנטל עבר אוטומטית לכתפי ישראל. "אני לא רואה איך ישראל מפסיקה לאורך זמן את העברת חומרי הבנייה ומלחיצה את מצרים. זה לא הזמן. מה גם שישראל מעבירה את המלט רק בחודש האחרון והמנהרה הזו נבנתה במשך שנה לפחות, אם לא יותר".
חסרת שיניים, ישראל קונה מחמאס שקט לזמן קצר
בעוד ישראל מתקשה להפעיל לחצים על חמאס בעזה, ההערכה של גורמים במערכת הביטחון היא כי "סנקציית המלט" תתפוגג בשבוע הבא. מה שברור כרגע הוא שלמדינת ישראל אין שיניים חדות מספיק כדי להפעיל לחץ על חמאס בעזה. בזמן שהמערב מנהל מגעים עם איראן והמציאות בגבול הצפון שברירית, מעדיף הדרג המדיני בישראל לחזק את חמאס כדי שימשיך לאכוף את הסכם ההסדרה שנחתם עמו לאחר מבצע עמוד ענן, כדי לשמר את השקט ברצועה. במילים אחרות, בזמן שהמצרים בונים מהלך דרמטי מול חמאס, ישראל קונה שקט לזמן קצר.
מעבר לגבול, עמוק בתוך השטח הפלסטיני ברצועת עזה, הזרוע הצבאית של חמאס חורשת מזימות. שלב ליקוק הפצעים הסתיים מזמן, כעת נערך הארגון להסלמה נוספת באזור. חמאס החל לייצור רקטות שמסוגלות להגיע לטווח של 70 קילומטרים, גייס כוחות חדשים שחולקו לגדודים, עיבה את המערך לאורך הגבול, רכש אמצעי לחימה חדשים, ובעיקר - החל לחפור את עצמו לדעת. במערכת הביטחון מעריכים כי אלפי הפועלים שאחראים על חפירת המנהרות בציר פילדלפי, שינוע החומרים ותחזוקתה - לא יושבים בחיבוק ידיים ובהוראת החמאס ובמימונו, חופרים מנהרות שחלקם מכוון לפעולות בגבול ישראל וחלקם בלב העיר עזה והעיירות השונות, כדי להקשות על לוחמי צה"ל שינסו לתמרן בעומק השטח. קצין בחטיבה הצפונים של אוגדת עזה הגדיר משימת תמרון כזאת בעתיד כ"מאוד מורכבת. "כבר במבצע עופרת יצוקה ראינו ניסיונות לחטוף חייל של גולני בתוך בית למנהרה שנחפרה מתחתיו. היום אנחנו יודעים שניתן להסתער על הבית, והמחבלים שבו יכנסו למנהרה תחתיו וייצאו לנו ממקום אחר. גם לזה יש לנו פתרון".
תא"ל אורן אבמן מזרוע היבשה, שסיים במרץ השנה את כתיבת המסמך המקיף ביותר שנעשה בכוחות היבשה, לא מקל ראש ב"תופעת המנהור", כפי שהוא מכנה אותה. עם זאת, הוא סבור כי המענה של צה"ל השתפר באופן דרמטי. אבמן, בוגר מלחמת לבנון הראשונה, פיקד על מוצב הבופור ובלט במבצע חומת מגן בזירת ג'נין. "הפעלנו נגד הטרור הפלסטיני בשטחים את ה-M-16 ולא את הF-16", הוא מסביר. לדבריו, "זה מבצע שהכריע את הטרור הפלסטיני והוא משליך עד היום על התפישה של צה"ל".
תנופת האימונים של צה"ל לאחר מלחמת לבנון השנייה הגיעה לשיאה ערב מבצע עופרת יצוקה, והניחה את היסודות ללחימה בשטח בנוי. גרף האימונים של כוחות היבשה רשם עלייה הדרגתית עד למבצע עמוד ענן, שאמור היה להיות טבילת אש למערכות טכנולוגיות מתקדמות שרכש צה"ל. ואולם, הדרג המדיני החליט שכף רגלו של לוחם צה"ל לא תדרוך על אדמה פלסטינית, ו"העבודה" תיעשה מהאוויר. "המסקנה ברורה לנו זמן רב, והיא שהלוחמה בשטחים בנויים ובאזורים מאוכלסים תפגוש אותנו ברוב הזירות", הוסיף אבמן ומיהר להצביע על המבצע של הצבא האמריקני בפלוג'ה - עיר בגודלה של תל אביב. שתי דיביזיות אמריקניות תמרנו והשתלטו עליה לאחר שהביסו 25 דיביזיות עיראקיות. רק לאחר מכן החל הסיפור האמיתי: האמריקנים יצאו למבצע שכונה "הנחשול", ונועד "לטיהור" העיר. "למשימה הזו נדרשו לא פחות מ-21 חטיבות אמריקניות. אתה מבין את המשמעות?", אומר אבמן, "הגנרל דיוויד פטראוס שכונה אז 'קינג דיוויד' קנה שם את עולמו. המבצע הוגדר כמוצלח מאוד והתנהל רק בשטח בנוי. אני משוכנע שהם יישמו את המסקנות שלנו ממבצע חומת מגן בפלוג'ה".
לגישתו של אבמן, ארגוני הטרור ברצועת עזה לא שוקדים על השמרים ומאז מבצע עמוד ענן הם התחמשו משמעותית גם בטילי נ"ט, מיקוש, חבלה מגוונת, מנהרות ורקטות. אך המענה של צה"ל, לטענתו, הגיע לרמה הגבוהה ביותר זה כמה עשורים. "אם היה יוצא תמרון לעזה, הייתם רואים יכולת פיקוד ושליטה ברמה גבוהה, בין היתר בזכות מערכות תקשוב והפעלת אש מדויקת. בנוסף, קיימת יכולת איסוף מודיעין וסגירת מעגלי אש, לא רק באמצעות נשק מדויק, וכן נגמ"שים מתקדמים ביניהם ה'נמר'; טנקים עם יכולת איסוף מודיעין ותחמושת מתקדמת, והכי חשוב - שילוב. תזמורת. כל זה חייב לנגן בו זמנית".
מחנה האימונים יוצא הדופן שהקימו האמריקנים
תא"ל אורן אבמן החליט להעמיק בתחום וטס לגרמניה להשתלמות בנושא. לתדהמתו, האמריקנים בנו כפר שהפך למחנה אימונים בו שוכנו מאות אפגנים, מקבלי שכר, שחיים במקום ובזמן אימון הופכים ל"כוח אדום" שמתמודד עם הצבא האמריקני בלחימה בשטח בנוי. אף אחד לא מעלה על דעתו לשכור את שירותיהם של פלסטינים שיתאמנו לצד כוחות צה"ל במרכז לאימונים אורבניים בצאלים, אך המראות מהכפר האפגני הוטמעו בתכנית עבודה סדורה.
בזרוע היבשה החלו לעכל את הקיצוץ החד בתקציב הביטחון ואת ההשפעות על גרף האימונים. לפחות על הנייר, המגמה היא להקים תשתית אימונים שתכין את כלל צה"ל למלחמה הבאה בשטחים הבנויים ובמנהרות, ולא רק את יחידות העילית. "אני רוצה שלכל יחידה מתמרנת בצה"ל תהיה היכולת להבין את משמעות הלש"ב (לחימה בשטח בנוי - א"ב) לא רק חי"ר אלא גם שריון והנדסה", מסביר אבמן בתשוקה. לפי התכנון שלו, "יוקם מרכז לאימוני יבשה גם בצפון, שכן המרכז בצאלים לא נותן מענה לכל הצבא. אנחנו נכניס את הלוחמה בשטח בנוי ובמנהרות להכשרה בסיסית ללוחם".
מה התכנית אומרת בפועל, שמעכשיו נראה את צה"ל חופר מנהרות כדי לאמן את חייליו?
"ממש לא. אני זוכר טוב מאוד את העקרבים והנחשים מהתעלות בבופור, והן היו לא פחות חשוכות מהמנהרות שבונים הפלסטינים. אנחנו נבנה מנהרות מעל פני הקרקע עם כל ההדמיות למיניהן כדי לתת ללוחם את התחושות המתאימות ובקצה זה יהפוך לתשתית תומכת תפישה ללחימה בשטח בנוי. אנחנו כבר שם".