שלוש השנים הרזות של צה"ל

על בסיס ההערכה שהאיומים סביבנו בהקפאה, יזם הרמטכ"ל מהפכה מבנית וקיצוץ בכל מסגרות הצבא, שיהפוך לקטן, זריז וקטלני - אך בשום אופן לא מסכן. בתנאי אנשי הקבע לא יקצצו

אמיר בוחבוט

הרמטכ"ל, רב-אלוף בני גנץ, זימן אליו בחצי השנה האחרונה, מדי יום שישי, את אלופי המטכ"ל בעבר ובהווה לשיחה אישית שבמהלכה דיבר עמם על האופן בו הם רואים את הקיצוץ המתקרב ושינויים מרחיקי לכת במבנה הצבא. ככל שחלף הזמן, התחזקה אצלו ההחלטה כי צה"ל חייב להיפרד ממערכים ישנים, להתכווץ, להפוך לגמיש יותר ולחדד את חושיו אל מול האיומים המשתנים במזרח התיכון. בתום סדרת השיחות הארוכה, בה הקשיב והשמיע את דעותיו, קיים גנץ כמה שיחות עם סגנו, האלוף גדי איזנקוט, הקצין שמאחורי גבו מכונה "מנכ"ל הצבא" ומי שעתיד לרשת את הרמטכ"לות בעוד שנה ושבעה חודשים, אם לא יחולו שינויים של הרגע האחרון.

יעלון על הקיצוצים בצבא: "האיומים סביבנו השתנו"

עוד בוואלה! NEWS

השפים המובילים בישראל ילמדו אתכם לבשל - אצלכם בבית

בשיתוף Foody
לכתבה המלאה
מי הצבא החזק במזרח התיכון? "צה"ל". גנץ עם אייזנקוט (צילום ארכיון: דובר צה"ל)

גנץ שאל את איזנקוט, מי הצבא הכי חזק כעת במזרח התיכון? השיב לו איזנקוט, "צה"ל". ומי בעוד שנה? "צה"ל". ומי בעוד שנתיים? "צה"ל". השניים חידדו את הנקודה, והגיעו למסקנה כי בשלוש השנים הקרובות לא יהיה צבא סדיר שיצליח לערער על עליונותו של צה"ל במזרח התיכון, גם אם לא יתעצם בשנים הללו. התקופה הזו הפכה בעיניהם של גנץ ושל מי שעתיד לרשת אותו לתקופה בה ניתן לנצל הזדמנות לשנות את פני הצבא מהקצה לקצה. זו תהיה תקופת גישור בין צה"ל המיושן בחלקו לבין צה"ל המתחדש, בראייתו של גנץ, שיוגדר "זריז וקטלני", שיודע להכריע ולנצח במהירות - אך לא מסכן.

קיצור שירות החובה בספק

שלוש השנים הקרובות יהיו נוחות לקבלת החלטות, לנוכח התרחקותם של האיומים: מצרים כמעצמה אזורית תהיה עסוקה בעצמה; חיזבאללה כארגון סמי-צבאי הולך ונחלש ואף מאבד לגיטימציה פנים-לבנונית; נשיא סוריה אסד כנראה ישמור על יציבות יחסית של משטרו ובמקביל ימשיך להיאבק במורדים; והחלטה בסוגיה האיראנית נראית רחוקה בשל רצונה של ארה"ב לנהל דיאלוג עם הנשיא הנבחר באיראן. לכן, הסיכון שמדינת ישראל יכולה לקחת בשנתיים הקרובות כשאויביה עסוקים בעצמם הוא סביר.

בצמרת צה"ל מבקשים לנתק את הרה-ארגון אותו מקדם הרמטכ"ל מהקיצוץ החד בתקציב הביטחון, שעלול להאפיל על המהלך ואף למנוע חלקים ממנו. בחישוב פשוט, אחרי שמנקים מתקציב צה"ל את עלות המשכורות, את מימון האימונים, את הביטחון שוטף ואת המנהלות, ייאלץ הצבא לצמצמם באופן ניכר את תהליך ההתעצמות, בזמן שמדינות מקרטעות כמו מצרים וסוריה מתעצמות ואף החמאס עובר לייצור סדרתי של רקטות חדשות. עצירת ההתעצמות עלולה לפגוע במערך הלווינים, במערכות הגנה אוויריות כמו סוללות "כיפת ברזל" או מערכת "חץ 3" ו"שרביט קסמים", ותחומים נקודתיים באגף המודיעין. בשל כך, נאלץ הרמטכ"ל להמליץ לדרג המדיני על שורה של החלטות דרמטיות: לשלוף סכין מנתחים, כדי לגדוע איברים חיוניים, בדגש על צבא היבשה, כדי כדי לייצר גמישות כלכלית לצבא בתהליך קבלת ההחלטות.

בסכנה? סוללת "כיפת ברזל" במפרץ חיפה (צילום: ערן גילווארג)

הדרמה האמיתית תתרחש כשתכנית הקיצוץ תוצג לדרג המדיני, שיידרש להכריע לגבי קיצוץ של מפקדת אוגדה או שתיים שייעלמו לחלוטין מהמפה, ועל סגירת עוצבות שריון, יחידה ארטילרית במילואים, יחידה לוגיסטית ומערכים מבצעיים בחיל האוויר. גם חיל הים יקוצץ, בשתי ספינות קרב, ובמקום לקצץ 3,000 משרתי קבע מדברים כבר על צמצום של כ-5,000. במצב הזה, גם קיצור השירות שהובטח לחיילי הסדיר מוטל בספק, כשהנטל העיקרי עובר מהמילואים ומשרתי הקבע לחיילי הסדיר.

גנץ ערוך ליישום הקיצוצים ולפרידה ממערכים שלמים, ואפילו יודע לדקלם את התכנית המפורטת אותה רקם עם איזנקוט - שללא מערכת היחסים ההדוקה ביניהם, לא הייתה יוצאת לפועל במהירות שכזו ומתיישבת על מסמכים כתובים שקיבלו את אישור שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון.

חיבור בין מודיעין לנשק מדויק וקטלני

הנחות העבודה של המטה הכללי מתבססות בין היתר על הישגים פורצי דרך בקנה מידה עולמי של אגף המודיעין, בפיקודו של האלוף אביב כוכבי, שמאפשרים לצה"ל בשנים האחרונות חופש פעולה וגמישות. התכנית שגובשה כוללת למעשה את הגשמת כל מה שבני גנץ רצה עוד כמפקד זרוע היבשה - עד שמלחמת לבנון השנייה טרפה את כל הקלפים וכפתה על צה"ל חשיבה מסורתית במקום חדשנית ורתיעה מקיצוץ והתייעלות. הדוגמה הטובה ביותר הייתה המצגת שבה מנפנפים במשרד האוצר, שמעידה כי סדר הכוחות שקוצץ בתקופתו של יעלון כרמטכ"ל, במסגרת תכנית "קלע", הוחזרו בימיו של גבי אשכנזי ששמר על מעמדם של משרתי הקבע בקנאות.

על פי גישתו של גנץ, יש לחזק את האוגדות המרחביות בצפון, בדרום ובמרכז, כך שיידעו לתמרן בגזרתן. נדבך נוסף ברה-ארגון שיעבור הצבא יהיה חיזוק חטיבות מתמרנות שיקבלו משאבים להפוך לזריזות יותר. הזריזות עליה מדבר הרמטכ"ל בשיחות סגורות חיונית מאוד לתרחיש שבו יידרש הצבא להכריע במסגרת מלחמה בכמה חזיתות. קיצור המערכה, במלחמה העתידית, הוא יעד בכל התכניות המבצעיות של צה"ל. כך למשל, לגישתו של הרמטכ"ל, יהיו חלק מכוחות היבשה כפופים בתרחישים מסוימים למפקד חיל האוויר, האלוף אמיר אשל, כדי לצמצם ימי לחימה. מטרתו של הרמטכ"ל בעצם יישום התכנית החדשה היא להגביר את שיתוף הפעולה בין החילות, להעלות את רמת הדיוק שלהם בזכות חיבור למודיעין ולנשק מדויק וקטלני מאוד.

קיצור המערכה הוא יעד מרכזי. טנקים של צה"ל בתמרון ברמת הגולן (צילום: רויטרס)

התהליך הזה כרוך בפרידה מהיסטוריה של כלים ופלטפורמות שמלווים את צה"ל במשך עשרות שנים, אך בעיקר בפרידה מאנשים. חיילי מילואים חיוניים ישולבו במערכים אחרים, אך מרביתם יפרשו משירות פעיל מוקדם מהצפוי. זהו תהליך אבולוציוני שהיה קורה לא רק בגלל יצירתיות של גנץ וסגנו, אלא בעיקר בגלל החלודה שהעלו חלק מהכלים והתאמה לתהפוכות שהביא לאזור האביב הערבי.

הנוסחה שיניח גנץ על שולחנו של ראש הממשלה היא: צבא בגודל הנכון, כשיר, מיומן ומאומן - אך לא מסכן. בראייתו של הרמטכ"ל, יש גבול עד כמה הצבא מסוגל להרביץ לעצמו. בסופו של יום, אף אחד במטה הכללי לא רוצה משרתי קבע בינוניים, לאחר שהרעת תנאים או חוסר יציבות ניתבו את הטובים למשרות אחרות בארץ או בחו"ל.

ואם תפרוץ פתאום מלחמת לבנון השלישית?

קצינים בכירים לשעבר שעמם התייעץ הרמטכ"ל בחודשים האחרונים טוענים כי התכנית היא הימור, אך האחריות לגביה מתחלקת בינו לבין הדרג המדיני. בקרוב מאוד תוצג התוכנית לממשלה, שקבעה מלכתחילה כי יש לקצץ בתקציב הביטחון.

לתכנית יש נקודות תורפה. הראשונה והברורה היא המצב המשתנה במזרח התיכון. אף אחד לא מתחייב שאם מחר לא תתפוצץ מכונית תופת נוספת בלב ביירות, חיזבאללה לא יאשים את ישראל בחיסול וייצא לנקום. גם מצבו של בשאר אסד עלול להשתנות בן רגע, והוא או צבאו מסוגלים להפנות את תשומת הלב לישראל. במחשב של ראש חטיבת המחקר באמ"ן, תא"ל איתי ברון, שמורים תרחישים נוספים שעלולים להבעיר את המזרח התיכון. במצב שכזה עשויה התכנית להתבטל, ולהותיר את צה"ל באמצע התהליך, כשאינו ערוך לשינויים - כמו המקרה הזכור של מלחמת לבנון השנייה, שהביאה לגניזת התכנית הקודמת להפיכת צה"ל לצבא קטן וחכם.

בשלב זה גוררת התכנית ביקורת בתוך הצבא, במסגרת המאבק בין החילות על אופי הקיצוץ וגודלו. עיקר האצבעות מופנות אל המפקדות הכפולות באגפים כמו אגף כוח אדם ואגף הלוגיסטיקה, אל הקצונה העל-תקנית ואל מטות מנופחים.

הרמטכ"ל אוהב להשתמש במשל של הפטיש והמסמר כמטאפורה לעולם המודיעיני והיכולות המבצעיות של הצבא. הוא מעוניין להכות עם פטיש במסמר, וכבר בפעם הראשונה לנעוץ אותו בקיר - על פני האופציה השנייה של כמה מכות שעלולות לחורר את הקיר עוד לפני שפגע הפטיש במסמר. והנמשל: מודיעין מדויק יודע להצביע על המטרה, והחימוש המדויק יודע לפגוע בדיוק רב במטרה. בין שניהם צריך שיישב אדם שיחבר בין היכולות שעולות כסף רב. כדי לשמר את היכולות הללו ולהגביר את קצב ההתקפה, מישהו צריך לשלם כסף - והרבה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully