פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      איך נכנסים לראש של המחבל הספונטני?

      תופעת המחבלים הבודדים, שאצל חלקם קשה להפריד בין הפלילי ללאומני, והעלייה בתדירות העימותים האלימים הן עדות למגמה מסוכנת בגזרה מורכבת. האם מפקד חטיבת יהודה, אל"מ אבי בלוט, יצליח לכבוש את הלהבות?

      זה זמן מה שבצה"ל שוברים את הראש: איך לשמר את השקט בעזה ואת יכולת ההרתעה שנומרה אחרי מבצע "עמוד ענן", אך במקביל נעשים מאמצים לשמור על יציבות בגדה המערבית: איך מונעים מהמחבל הבא לקום בבוקר ולהחליט שהיום הוא רוצח יהודי? השלב הראשון הוא להגדיר ולהציג את התופעה החדשה, שאותה מכנים במערכת הביטחון "פיגועי אווירה". בפיגועים מסוג זה, המחבל הוא פלסטיני שמחליט לרצוח חיילים או אזרחים ישראלים - ללא תשתית ארגונית, ללא אידאולוגיה קיצונית וללא הדרכה. הוא פשוט חש שהאווירה הציבורית לצדו או שהוא מתוסכל דיו כדי שאיש לא יעצור אותו מלפרוק את זעמו על היהודי הקרוב למקום מגוריו.

      לאחר פיגוע הירי בעיר חברון (נועם מושקוביץ)
      חיילי צה"ל בחברון לאחר הירי בלוחם גבעתי גל קובי (צילום: נועם מושקוביץ)

      בחקירות הפיגועים שבוצעו בחודש האחרון ברחבי יהודה ושומרון והבקעה לא נמצאו מאפיינים משותפים ולא אותר חוט מקשר בין רצח הלוחם גל קובי בחברון, חטיפתו ורציחתו של החייל תומר חזן, רצח שריה עופר בברוש הבקעה, החדירה למחנה רמה באמצעות טרקטור ופיגוע הדקירה ביישוב פסגות. בחלק ממקרים, הכוונה המקורית הייתה פלילית, אך האירוע נהפך לתקיפה לאומנית. שריה עופר נרצח, על פי החשד, בידי גנבי מתכות. הוא יצא להגן על רכושו והם הלמו בראשו והרגו אותו. "הם לא היו מתנהגים כך לשכן הפלסטיני שלהם כי היו שוחטים אותם במקום", מסביר קצין בכיר בפיקוד מרכז. "זה פשוט נוח יותר לתקוף ולהרוג יהודי".

      המודיעין הישראלי עדיין לא פיתח שיטה לפענח חלומות או לצפות מעשה חריג ולא מתוכנן. כך גם הוא לא הצליח לסכל תכניתו של נהג הטרקטור, שפרץ לבסיס רמה ונורה למוות. בחקירה התברר כי אחיו התקשר אליו כמה פעמים דקות לפני הפיגוע, והוא לא ענה. מחבל קלאסי מתנתק ממשפחתו וכעבור זמן מה יוצא לפיגוע. במקרה הזה, מדובר בהחלטה של רגע.

      ברוח הדיונים על תקציב מערכת הביטחון, אוהבים בצה"ל להתלונן על מחסור במשאבים ובכוח אדם. באותה האווירה הם גם מציינים כי בתחילת 2002 היו ביהודה ושומרון 42 גדודים, ובשנת 2013 מוצבים שם ממחצית מהגדודים שתפקידם לשמור על ההרתעה, לשבש ולסכל כוונות טרור. יש קצינים שטוענים כי היקף הכוחות פוגע ביכולות המבצעיות, אולם בניגוד לעבר, כעת מוצבים בגזרה רק גדודים סדירים. מפקדי החטיבות המרחביות צריכים להיות מאושרים שכוח איכותי כמו הסדירים פועל בשטח, ולהשאיר את הדאגה לרמת הכשירות שלהם למטה הכללי.

      כל חמולה זה סיפור אחר

      המקום שמשקף במידה רבה את התהליך שעובר על השטחים מתחילת השנה, הוא העיר חברון, שמושפעת מהגדה המערבית, מהמתרחש בהר הבית ומרצועת עזה. למרות המרחק מרמאללה, חברון היא מרכז כלכלי ודתי.

      האחריות בגזרה חברון מוטלת על מפקד חטיבת יהודה, אל"מ אבי בלוט, נשוי ואב לחמש בנות, צנחן בוגר גדוד 890. בעת שפיקד על גדוד 101, במהלך מבצע עופרת יצוקה, נפצע ממטען חבלה ופונה לבית החולים עם רסיסים בגופו. מאוחר יותר מונה למפקד יחידת מגלן ובסיום תפקידו, אף שביקש לצאת לחופשת לימודים כדי להתרענן, מונה למפקד חטיבת יהודה. עולם המושגים של אדומי הכומתות גורס כי החברונים הם בעלי ראש קשה, וכי רק בוגרי גדוד 890 – שגם הם ידועים בראש הקשה שלהם – יכולים להשתלט על מה שקורה בעיר. זה עבד מצוין עם מפקדיה הקודמים של החטיבה, תא"ל מוטי ברוך ואל"מ גיא חזות, ועם מסורת לא מתווכחים.

      כך מצא עצמו בלוט אחראי לגזרה ששטחה גדול פי שלושה משטח רצועת עזה והיא נחשבת למעוז חמאס ביהודה ושומרון. אחמד ג'עברי, ראש הזרוע הצבאית של החמאס בעזה שחוסל במבצע עמוד ענן, הוא בן לאחת החמולות הגדולות בעיר. בחברון ובפרבריה מתגוררים יותר מ-700 אלף פלסטינים.

      חיילי צה"ל בחברון (יח"צ , צילום: אמיר בוחבוט)
      בוגרי 890 ידועים כבעלי "ראש קשה". בלוט, בכומתה אדומה, עם קצינים אחרים בחברון (צילום: אמיר בוחבוט)

      בשכנות להם, יש שיטענו שבשכנות רעה, מתגוררים כ-700 אזרחים ישראלים. בגלל מיקום קרקעותיהם, חלק מאנשי היישוב היהודי משלם ארנונה ומים למושל חברון ולא למדינת ישראל. במקומות מסוימים, כל מה שמפריד בין יהודי לפלסטיני הוא קיר. בחברון המורחבת, כולל קריית ארבע, מתגוררים 7,000 ישראלים.

      מפקדים ביו"ש אוהבים להשוות בין עזה לחברון כדי להמחיש את גודל האחריות שמוטלת על הלוחמים בגזרה. "אם מפקד אוגדת עזה תא"ל מיקי אדלשטיין רוצה לעשות ביקורת למפקד החטיבה הצפונית אל"מ ירון פינקלמן, הוא אומר לו בוא נעלה על סיור, ניסע מהים ועד נחל עוז. נוסעים כמה עשרות קילומטרים צמוד לגדר, ותוך 45 דקות הסיור נגמר", מסביר אחד הקצינים. "בחברון זה ייקח לו במקרה הטוב שבוע. כל שכונה וכל כפר זה סיפור בפני עצמו. כל חמולה זה סיפור אחר".

      האתגר שעמו מתמודדים הכוחות ברצועת עזה הוא בעיקר אתגר אסטרטגי: חטיפה, מנהרת תופת או הסלמה עלולות להוביל למבצע רחב היקף. התקרית אמש מלמדת על מידת הנפיצות שיש ברצועת עזה, והאיום המרחף בגיזרה שמאיים להפר את האיזון. האירוע הסתיים בחמישה פצועים ביניהם לוחם שנפצע באורח קשה, אך בנקל יכל האירוע להסתיים בהרוגים, ולגרור את צה"ל לסבב הסלמה מול חמאס ושאר ארגוני הטרור. בשונה מעזה, בחברון האתגר המבצעי הוא יומיומי והוא לא מתמקד רק בשטחי A (התיישבות פלסטינית ושליטה ביטחונית פלסטינית) ושטחי C (התיישבות ישראלית ושליטה ביטחונית ישראלית) אלא תופס גם בשטחי B (התיישבות פלסטינית ושליטה ביטחונית ישראלית). שאול מופז, בימיו כרמטכ"ל, הגדיר את המציאות בשטח בצורה ברורה ללוחמי החי"ר: "C זה סלאם, B זה בלגאן ו-A זה שלנו".

      חברון יום לאחר פיגוע הירי והרג חייל (טלי מאייר )
      700 יהודים במטרופולין פלסטיני. סוכות בחברון (צילום: טלי מאייר)

      בצה"ל מנסים בין היתר להגן על האינטרסים של היישוב היהודי, כדי להמשיך לשמר מרקם חיים תקין. בסוף השבוע האחרון נערכו בחברון אירועי שבת חיי שרה. היה זה מעין וודסטוק של חובשי הכיפות: 10,000 מבקרים, מאות אוהלים והפנינג ענק לצעירים. למרות המתיחות בשטחים, הציעו בצה"ל ללכת לקראת המתנחלים ולהרחיב את אירועי ההפנינג, אך ביישוב היהודי סירבו. בהקשר זה מתרוצצת הבדיחה על המלאך שנקש על דלת ביתו של יהודי טוב ואמר לו: "תביע משאלה. כל מה שתבקשם יתגשם. רק תזכור דבר אחד: כל מה שתבקש, יקבל השכן שלך כפליים". חשב היהודי וחשב ולבסוף החליט: "תוציא לי עין". בהנהגת היישוב היהודי בחברון לא מעוניינים בהרחבת "הימים החריגים" לצורכי חגיגות, כי הם מבינים שהפרגמטיות של מערכת הביטחון כלפיהם, תבוא לידי ביטוי גם לטובת הפלסטינים.

      האריה העייף

      בחברון פועלים כ-17 אלף מפעלים פלסטיניים, מרביתם בתחום השיש, האבן, חומרי הבנייה והטקסטיל. תוצרת המפעילים מהווה שליש מהתוצר הלאומי הגולמי הפלסטיני. באוגוסט 2012 כשנכנס אל"מ בלוט לתפקידו כמפקד החטיבה, תיאר לו המח"ט היוצא גיא חזות את האווירה כרגועה. כעבור חודש התפרצו בבת אחת הפרות סדר אלימות בגלל יוקר המחייה.

      "הסמל של חברון הוא אריה", אומר קצין בכיר באוגדת יו"ש. "הוא כמו אריה בגן החיות התנ"כי. מהצד הוא נראה מנומנם ועייף אבל כשהוא מתעורר כולם מזהים את עוצמתו כמלך החיות. זה בדיוק כמו חברון, שבה מתגוררים גורמים דתיים מובהקים שרחוקים ממוקד הכוח הפוליטי ברמאללה אך בפועל יש להם עוצמה כלכלית רבה".

      ביום ממוצע נרשמים בחברון ארבעה אירועי הפרות סדר, ובשנה החולפת היו ימים שבהם הגרף הצביע על יותר מארבעים אירועים ביום.

      נפח זכוכית בסדנה בחברון (רויטרס)
      מרכז כלכלי חשוב. נפח זכוכית בחברון (צילום: רויטרס)

      על המצב בשטח מנסים להשתלט ארבעה גדודים שמתמודדים עם טרור ועם חיכוך בין יהודים לפלסטינים, וגם עם פריצות גדולות בגדר המערכת ועם אזור הספר בואך ים המלח וערד המאפשרים למסתננים לחצות את הגבול ולחפש עבודה בישראל. במשטרת ישראל מעריכים שמדי שבוע חודרים לישראל 1,500 שוהים בלתי חוקיים.

      אם לא די בכך, הפך אזור חברון אבן שואבת לאנרכיסטים מכל רחבי העולם; סקנדינבים שקנו כרטיס כניסה לספארי הכי מעניין בעולם. לרוב הם שוכרים דירה באזור מוצבי שמירה של צה"ל ומקללים את החיילים ללא הרף או לחילופין מגיעים לאזורי חיכוך ומלבים את האווירה. קצין בכיר בגזרה התייחס לתופעה: "אנחנו נוקטים שיטה של הרדמה. לא מתייחסים אליהם יותר מדי. במקום הברור שבו הם מקבלים אישור להפגין, הם לא זוכים ליחס ואין פרובוקציות ואז הם נעלמים. הם מאוד רוצים שמישהו יתקע להם סתרשף בצלעות או קת רובה בראש כדי לעורר הד תקשורתי". יש קצינים שטוענים כי סמח"ט הבקעה, סא"ל שלום אייזנר, שתקף מפגין בנשק "עשה לכולם את העבודה ויצר מאזן הרתעה מול אנרכיסטים ומפגינים לא חוקיים".

      "לא מורידים את הרגל מהגז"

      העובדה שמרבית הסכסוכים בין יהודים לפלסטינים, ובייחוד באזור הכפרי, נעה סביב שאלות בעלות על הקרקע הופכת את אל"מ בלוט למשפטן בעל כורחו ולידיד נפש של פרקליטי הצבא, שמייעצים לו כיצד לנהוג ולאכוף את הסדר. במקרים שבהם החיכוך מגיע לאלימות שמתרחבת וחוזרת על עצמה, מוציאים צווי הרחקה. רק באזור סוסיא יש כיום 18 צווים נגד אזרחים ישראלים.

      זרוע האכיפה היא לוחמי משמר הגבול. "ללוחמי חי"ר יש מה ללמוד מהנחישות שלהם", מספר קצין בשטח. "תן להם אוכל, תגדיר להם גבולות גזרה ומשימה ברורה ונראה מי יתעסק איתם. הם לא רואים בעיניים. בעבר הם היו מרוקנים מחסניות על מחבל, היום הם יודעים לפגוע באמצעות שלושה כדורים. מצד שני יש להם גם את המחלקה לחקירות שוטרים על הראש וגם את המשטרה הצבאית, כך שהם יודעים מה הם עושים ובאחרונה הם החלו לתעד כל פעולה. לא לוקחים סיכונים".

      לוחם מג"ב בועט בצמיד בוער במהלך עימותים עם פלסטינים בחברון, ספטמבר 2013 (AP)
      לוחם מג"ב בועט בצמיג בוער במהלך עימותים בחברון (צילום: AP)

      מכסחת הדשא שדיברו עליה בתחילת האינתיפאדה השנייה כבר הפכה לשואב אבק רובוטי חכם. "לא מורידים רגל מהגז", מסביר אחד הקצינים הבכירים בפיקוד מרכז. "ברגע שתפחית את הלחץ יצא לך פיגוע במקום שעליו לא חשבת. 80% מהעצורים שלנו הם אנשי חמאס. המטרה היא לרסק כל ניסיון להחיות את הזרוע הצבאית שלהם. זה לא פשוט כי הם חשאיים כמו חיזבאללה. עובדים בתאי טרור מאוד קטנים".

      צה"ל ושב"כ משתפים פעולה כדי לרסק את החמאס והג'יהאד האיסלאמי, ועדיין יש נקודות חיכוך לא מעטות עם הפלסטינים. מעצרו של בשיר חרוב, החשוד ברצח שריה עופר, מספק הצצה נדירה למה שמתחולל מאחורי הקלעים. המודיעין הישראלי זיהה פעילות של שוטרים פלסטינים חמושים הלבושים בבגדים אזרחיים בשטח C, אזור שבו אסור להם לנוע ללא אישור ישראלי, ודאי לא כשהם חמושים ועלולים להיות מזוהים כמחבלים.

      בדיקה העלתה כי השוטרים עצרו את החשוד ברצח בדיר צאמת והתכוונו להוביל אותו לבית מעצר "חמישה כוכבים". כוח יירוט של הימ"מ הוקפץ אל המקום ועצר את חרוב במהירות תוך שהוא מחרים את כלי הנשק של השוטרים הפלסטינים.

      היקף הפרות הסדר האלימות שולש בטווח של שלושה חודשים - בחודש יולי נרשמו 87 אירועים לעומת 266 בחודש ספטמבר; החיכוך בקסבות ובמחנות הפליטים בעת מעצרי מבוקשים הולך וגובר ומתרבות יוזמות מקומיות של פלסטינים לבצע פיגועים בפרופיל של מפגע בודד. יותר ויותר אירועי טרור נותרים לא מפוענחים. המגמות בשטח מבססות את ההערכות כי שעת השי"ן לאינתיפאדה שלישית מתקרבת, או שאולי היא כבר כאן ובמערכת הביטחון ממאנים להאמין.

      באוגדת יו"ש בפיקודו של תא"ל תמיר ידעי נערכים לאפשרות של הסלמה בשנת 2014, ובייחוד בחודשים מרץ-אפריל, שבמהלכם אמורות להסתיים השיחות בין ישראל לפלסטינים. אף שברחוב הישראלי והפלסטיני אדישים לשיחות, קיים חשש שקבוצת מאוכזבים, עם רוח גבית מהפוליטיקאים, תניע גל אלימות. באוגדת יו"ש יצטרכו לעשות בשנה הקרובה יותר עם פחות משאבים, אבל כמו שהרמטכ"ל רא"ל בני גנץ נוהג לומר: תסכול זו לא תכנית עבודה.

      קצין איסוף - לכל הטורים