מי מפחד מאשת הסוד של הנשיא?

    עוד כנערה התרשמה סוזן רייס מישראל כשביקרה כאן עם הוריה. אך ערב פגישתה עם אנשי נתניהו לדיון גורלי בנושא איראן, יש מי שטוען שהיועצת הקרובה ביותר של אובמה פועלת נגדנו

    אמיר תיבון
    ידידת אמת או קול אנטי-ישראלי בממשל? היועצת לביטחון לאומי, סוזן רייס (צילום: AP)

    ב-1978, כאשר סוזן רייס הייתה רק בת 14, הוריה החליטו לבוא לחופשה בישראל. המדינה המזרח התיכונית הקטנה לא הייתה אז יעד תיירותי מבוקש, אבל הסכם השלום עם מצרים שכנע את משפחת רייס ששווה לבקר כאן. רייס, כיום היועצת לביטחון לאומי של נשיא ארה"ב, מספרת על הביקור הזה מעת לעת, בפגישות עם אורחים נכבדים מישראל.

    עוד בוואלה! NEWS

    מעבר למה שדמיינתם: הנה כל הדברים שרכב הפנאי שלכם יכול לעשות ולא ידעתם

    בשיתוף HONDA
    לכתבה המלאה

    בשבוע שעבר היא סיפרה על הביקור הזה גם ליו"ר החדש של האופוזיציה, ח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג, שפגש אותה בלשכתה בוושינגטון. "היא סיפרה לי שהאווירה בביקור הייתה מאוד אופטימית. הם הרגישו שהם עדים לשינוי היסטורי", משחזר הרצוג. "הם ביקרו בישראל וגם במצרים וזה הותיר עליה רושם אדיר". תפקידיה הציבוריים של רייס הביאו אותה מאז למדינות רבות, אבל את הביקור ההוא, בו נחשפה להשפעה החיובית של השלום, היא זוכרת עד היום.

    בימים הקרובים תיפגש רייס עם עוד אורח נכבד מישראל: היועץ לביטחון לאומי, יוסי כהן. הפגישה בין שני אנשי הסוד הבכירים ביותר של הנשיא אובמה ושל ראש הממשלה נתניהו לא תהיה קלה, אבל חשובה במיוחד: השניים ידונו במשא ומתן לקראת הסכם קבע עם איראן, נושא שמעורר זעם וחרדה בירושלים.

    כהן יבוא לפגישה כנציגו של המתנגד מספר 1 בעולם להסכם הזה. רייס, לעומת זאת, תגיע לפגישה כמי שמרכזת עבור הנשיא אובמה את הטיפול בסוגיות החוץ והביטחון, כולל ההסכם עם האיראנים.

    ההסכם בז'נבה מוביל את וושינגטון וירושלים להתנגשות חוזרת. רה"מ נתניהו, השבוע (צילום: AP)

    רייס מונתה ליועצת לביטחון לאומי של אובמה בחודש יוני האחרון. היא מופקדת כיום על הובלת ארה"ב לעבר מטרת העל של הנשיא: הפחתת המעורבות האמריקנית במזרח התיכון, והפניית הזרקור לכלכלות הגדולות במזרח אסיה. פיתרון הסוגיה האיראנית בדרכים דיפלומטיות, מבלי להסתבך בהרפתקה צבאית נוספת במזרח התיכון, הוא אמצעי חשוב בדרך למטרת העל הזו. תפקידה המרכזי, וקרבתה לאובמה, הפכו את רייס למטרה לחצי הביקורת מצד ישראל: גורמים בכירים בירושלים מאשימים אותה לאחרונה בעידוד גישה פייסנית כלפי איראן, לעומת גישה נוקשה במיוחד בנושא ההתנחלויות. יש מי שאומר אפילו כי מאז שהחליפה את תומאס (טום) דונילון בעמדת היועץ לביטחון לאומי, נפגע הדיאלוג מול ארה"ב.

    "לתאר את רייס כאנטי-ישראלית זה קשקוש מוחלט"

    חשוב להדגיש שלא כולם בישראל שותפים לביקורת הזו: דיפלומטים בכירים, שעבדו מול רייס בעבר, מתארים אותה כידידת אמת של ישראל, דבר שהתבטא בעיקר בתקופתה כשגרירת ארה"ב באו"ם. "לתאר אותה כאנטי-ישראלית זה קשקוש מוחלט", אומר דיפלומט שעבד מולה. "היא תמכה בנו בשנותיה באו"ם, ותומכת בישראל גם כיום". על דבר אחד מסכימים הן התומכים והן המבקרים: רייס זוכה לאמונו המלא של הנשיא. "אובמה סומך עליה בעיניים עצומות", אומר גורם ישראלי שלא נמנה עם מעריציה של רייס, אבל מכיר בחשיבותה ובהשפעתה.

    אובמה ורייס חולקים לא רק את השקפת העולם הדומה, אלא גם רקע ביוגרפי משותף. היועצת הבכירה של הנשיא, שצעירה ממנו בשלוש שנים (הוא 52, היא 49), גדלה בוושינגטון בשנות השישים, בת למשפחה אפרו-אמריקנית שעשתה היסטוריה בארה"ב הגזענית של אותה תקופה. אביה, פרופ' אמט רייס, קבע שורה של תקדימים, החל ממינויו למרצה השחור הראשון באוניברסיטת קורנל ועד למינויו למועצת הבנק הפדרלי של ארה"ב. מעבר להישגים הללו, הוא התגאה בשירותו כטייס קרב במלחמת העולם השנייה. אמה של רייס, לואי דיקסון-רייס, היא חוקרת ידועה בתחום החינוך.

    אובמה ורייס בבית הלבן בחודש יוני, עם השגרירה באו"ם סמנתה פאוור וטום דונילון (צילום: AP)

    רייס סיפרה בעבר כי כנערה, חששה שאנשים יתייחסו בביטול להישגיה ויאשימו אותה כי הצליחה רק בזכות אפליה מתקנת. הוריה עודדו אותה "לא להשתמש בגזע כתירוץ", אלא לעבוד קשה ולעשות הכל כדי להצליח. בגיל 26 היא כבר השלימה דוקטורט באוקספורד. הרקע המשפחתי, כמו גם העובדה שהיא נשואה לגבר לבן, חשפו אותה בעבר לביקורת מכוערת דווקא מצד גורמים בקהילה האפרו-אמריקנית, שהאשימו אותה בהשתייכות ל"אליטה השחורה המנותקת". גם אובמה ספג ביקורת ברוח דומה בתחילת דרכו הפוליטית. שניהם למדו להתגבר ולהמשיך הלאה.

    ב-1993, בתקופת נשיאותו של ביל קלינטון, היא השתלבה בשירות החוץ בוושינגטון. בתחילה עסקה בענייני אפריקה, ובשנה הראשונה שלה בתפקיד הייתה עדה למחדל הגדול ברואנדה, שם התרחש רצח עם לעיני המצלמות, מבלי שארה"ב או אירופה נקפו אצבע. האירועים ברואנדה הותירו רושם עמוק על רייס, והשפיעו על החלטותיה המדיניות בהמשך הדרך. היה לה תפקיד חשוב בשיקום מעמדה של ארה"ב באפריקה אחרי הפרשה העגומה הזו, ועל כך זכתה להערכה רבה מקלינטון.

    רייס הושפעה עמוקות ממראות הטבח ברואנדה ומכישלון בטיפול בו (צילום ארכיון: AP)

    לקראת שנת 2008, הפרשנים בוושינגטון ציפו שהיא תצטרף לקמפיין הנשיאותי של הילרי קלינטון, שהייתה שמחה לנוכחות של אישה שחורה, צעירה ומרשימה בצוות שלה. אבל רייס הפתיעה כאשר הודיעה כי היא תומכת דווקא בסנאטור הצעיר משיקגו, ברק אובמה. לאחר ניצחונו בבחירות, מינה אותה אובמה לשגרירת ארה"ב באו"ם. בתקשורת האמריקנית דווח כי היא התאכזבה מהמינוי, כיוון שציפתה מאובמה למנות אותה לתפקיד בכיר בכוורת המדינית-ביטחונית שלו. אובמה מיהר להסביר לה שמבחינתו מדובר במינוי מרכזי.

    "הסתובבה באו"ם כמו כמו כוכבת"

    "תפקיד שגריר ארה"ב באו"ם נתפס בעבר כתפקיד שולי", אומרת פרופ' גבריאלה שלו, שהייתה שגרירת ישראל באו"ם במקביל לרייס. "אובמה מינה אותה במטרה להחזיר את ארה"ב להיות חלק מהקהילייה הבינלאומית. בעצם העובדה שהוא מינה לתפקיד מישהי שכל כך מקורבת לו, הוא שלח מסר ברור לעולם, שהוא רואה באו"ם זירה חשובה, בניגוד לקודמו בתפקיד".

    הפגישה הראשונה שרייס קבעה לעצמה כשגרירה, הייתה דווקא עם שלו: "היה חשוב לה לשלוח מסר, שאת הפגישה הראשונה היא קובעת עם שגרירת ישראל. כשהיא הגיעה ללשכתי אמרתי לה שהיא כמעט בגיל של הבת שלי. נוצר שיתוף פעולה חזק מאוד, שהמשיך גם כאשר רון פרושאור החליף אותי בתפקיד". שלו זוכרת את רייס מסתובבת במסדרונות האו"ם "כמו כוכבת". לדבריה, "שגרירים מכל העולם היו עומדים בתור כדי להחליף איתה כמה משפטים. כולם רחשו לה כבוד, גם בגלל הקירבה שלה לאובמה, אבל בעיקר בגלל האישיות שלה, שמשלבת בין רגישות אמיתית לזכויות אדם, לבין קשיחות ועקשנות בנושאים שחשובים לה".

    שלו אומרת כי הייתה מודעת לעמדותיה של רייס בנושא ההתנחלויות, שלא פגעו במערכת היחסים המעולה ביניהן: "לא היה ספק שהיא מזדהה עם הפלסטינים, כעם כבוש ששואף לעצמאות. אבל כאשר הפלסטינים ניסו להעביר במועצת הביטחון החלטות נגדנו, היא עשתה הכל כדי לסכל את זה. העמדה שלה הייתה ברורה - את בעיית ההתנחלויות יש לפתור רק במשא ומתן. היא נתנה גיבוי מלא לישראל". דיפלומט ישראלי בכיר שעבד גם הוא מול רייס, מוסיף כי היא תמכה בישראל בנושא דו"ח גולדסטון, שהאשים את ישראל בפשעי מלחמה: "דווקא מכיוון שכולם ידעו מה עמדותיה בנושא הישראלי-פלסטיני, הייתה חשיבות גדולה לתמיכה שלה".

    רייס עם שרת החוץ קלינטון, בדיון על סוריה במועצת הביטחון בינואר 2012 (צילום: רויטרס)

    אחת ההצלחות החשובות של רייס באו"ם הייתה תרומתה המכרעת לשכנוע הנשיא אובמה לתמוך במתקפה הבינלאומית נגד שליט לוב, מועמר קדאפי, במרץ 2011. אך בלוב גם נולדה ההסתבכות הגדולה ביותר בקריירה של רייס: לאחר רצח השגריר האמריקני בבנגזי בספטמבר 2012, רייס אמרה שהמתקפה על השגרירות הייתה ספונטנית, ולא פעולת טרור מתוכננת. לאחר שאובמה נבחר בשנית לנשיא הוא רצה למנות את רייס לשרת החוץ, אך האמירה האומללה הזו רדפה אותה. אובמה הבין שאם יעלה את מועמדותה להצבעה בקונגרס, הרפובליקנים יכשילו את המינוי, ולכן מינה את ג'ון קרי.

    רייס המתינה כמה חודשים, ולבסוף זכתה בפרס ניחומים מכובד: תפקיד היועצת לביטחון לאומי, שאינו תלוי באישור הקונגרס. רק אישה אחת כיהנה בתפקיד הזה לפניה – קונדוליזה רייס, היועצת לביטחון לאומי בממשל בוש. בין השתיים אין קשר משפחתי, ומבחינה אידיאולוגית הן רחוקות זו מזו, אבל הפרשנים בארה"ב מצביעים גם על כמה תכונות דומות: קשיחות, עקשנות, ונטייה להתבטאויות "לא דיפלומטיות". גורם ישראלי שעבד מול סוזן רייס מעיד ש"היא אומרת מה שבא לה, ואני אומר את זה כמחמאה".

    הפסידה את תיק החוץ לג'ון קרי, אך מונתה תחת זאת ליועצת הבכירה של הנשיא (צילום: Gettyimages)

    רייס נכנסה לתפקיד בתקופה סוערת במיוחד: שבועיים בלבד לאחר שחסן רוחאני נבחר לנשיא איראן, ושלושה שבועות לפני שג'ון קרי שכנע את נתניהו ואבו מאזן לחזור למשא ומתן. ברקע השתוללה מלחמת האזרחים בסוריה, ובמערב הצטברו עדויות שהנשיא אסד השתמש בנשק כימי. אם כל זה לא מספיק, בשבוע בו היא נכנסה לתפקיד חלה ההפיכה במצרים, ששלחה את הנשיא מורסי לצינוק והחזירה את הצבא לשלטון.

    ממשל אובמה תומך באחים המוסלמים?

    בישראל מיהרו לברך על מינויה של רייס לתפקיד, כולל ברכה אישית מנתניהו. עמידתה לצד ישראל באו"ם עדיין הייתה זיכרון טרי. אלא שתוך זמן קצר החלו להתגלות המחלוקות.

    הראשונה הייתה דווקא בנוגע למצרים: רייס טענה שהממשל צריך לקצץ בסיוע שהוא מעביר לקהיר, בגלל החוק שקובע שארה"ב לא תתמוך בהפיכות נגד משטרים דמוקרטיים. בתוך הממשל היו גורמים שהתנגדו לצעד הזה, אבל אובמה תמך בעמדתה וארה"ב קיצצה כרבע מכספי הסיוע. ישראל ניסתה באגרסיביות למנוע את המהלך, אבל האמריקנים הסכימו רק למתן את היקף הקיצוץ.

    שגריר ארה"ב בישראל לשעבר, דן קרצר, שנחשב לתומך מובהק של מדיניות אובמה, אמר לוואלה! חדשות כי זו הייתה בעיניו החלטה מוטעית: "התנגדתי לקיצוץ. מערכת היחסים שלנו עם הצבא טובה לאינטרסים של ארה"ב. מעבר לכך, דווקא הסיוע מאפשר לנו לקיים דיאלוג עם הצבא ולהשפיע על התהליכים במצרים". גורמים בכירים בישראל האשימו את ממשל אובמה בתמיכה מובהקת באחים המוסלמים, תוך הפניית עורף לצבא המצרי שנלחם נגד הטרור ומונע ממצרים להפוך לאיראן.

    רייס הפצירה באובמה לקצץ בהיקף הסיוע למצרים, בצעד שעורר בהלה בירושלים (צילום: רויטרס)

    בירושלים משוכנעים כי בנושא המצרי הייתה מחלוקת בין רייס לבין שר החוץ קרי. "קרי רוצה שמצרים תתמוך בתהליך השלום עם הפלסטינים. הוא מבין היטב שהצבא המצרי יכול לחזק את אבו מאזן, לעומת האחים המוסלמים שחיזקו את חמאס", מנתח גורם מדיני ישראלי, שמוסיף: "רייס התעקשה להגן על זכויות האדם של האחים המוסלמים. אם זכויות האדם כל כך חשובות לה, למה היא לא מעודדת את אובמה להתערב בסוריה?". לעומת זאת, כתב אמריקני שמסקר את המועצה לביטחון לאומי שבראשה עומדת רייס, סבור כי "אין שום מחלוקת עם קרי. כולם הבינו שאין מנוס מקיצוץ חלקי, וקרי פועל כעת לשקם את היחסים עם הצבא".

    ההסכם עם איראן השיב את המשבר עם ירושלים

    הוויכוח על מצרים הגיע לטונים צורמים, אבל זו הייתה רק ההתחלה. המחלוקת העיקרית הייתה ונותרה איראן. לאחר נצחונו של אובמה בבחירות ב-2012 נראה היה שהמחלוקת בסוגיה הזו נרגעת, בין השאר בגלל יחסי העבודה המעולים בין היועץ הקודם לביטחון לאומי, יעקב עמידרור, לבין קודמה של רייס בתפקיד, תומס דונילון. גורמים בירושלים טוענים כי דונילון הפגין קו נוקשה יותר מזה של רייס, שכניסתה לתפקיד הדגישה את המחלוקות. אותו דונילון הביע השבוע תמיכה בהסכם עם איראן ואמר כי הוא עונה גם על צרכיה של ישראל.

    אחת הפגישות הראשונות של עמידרור עם רייס התקיימה בסוף אוגוסט. הוא הגיע לוושינגטון מלווה במשלחת ביטחונית בכירה, כדי לדון בגרעין האיראני, במצב בסוריה ובהפיכה במצרים. חברי המשלחת חזרו לישראל מאוכזבים ומוטרדים: האמריקנים אמנם לא חשפו בפגישה ההיא את העובדה שהם מנהלים ערוץ שיחות חשאי עם איראן, אבל אפשר היה להבין מהפגישה עם רייס שהם רואים אחרת מישראל את בחירתו של רוחאני לנשיא. פחות מחודש ימים לאחר אותה פגישה, רייס התקשרה לעמידרור כדי לעדכן אותו שהנשיא אובמה שוחח בטלפון עם רוחאני – שיחה ראשונה בין מנהיגי איראן וארה"ב מאז 1979. תקיפה צבאית ירדה מעל הפרק. המשבר בין ישראל לוושינגטון חזר.

    שר החוץ האיראני זריף (במרכז) בזנ'בה עם שרי החוץ של שש המעצמות. ישראל מחוץ לחגיגה (צילום: AP)

    חשוב להבין את ההקשר שבו אובמה, ורייס כיועצת הבכירה ביותר שלו, קיבלו את ההחלטה להתקרב לאיראנים. בשבועות הראשונים שלה בתפקיד כינסה רייס שורה של ישיבות חשאיות בלשכתה בוושינגטון, במטרה לתכנן מחדש את מדיניות החוץ האמריקנית. מטרת העל, כאמור, היא להפחית את המעורבות במזרח התיכון ולהפנות את הזרקור למזרח אסיה. באותן ישיבות, שהתקיימו לרוב בשבת בבוקר, גובשה מדיניות מינימליסטית למזרח התיכון, שבמרכזה עומדים שלושה יעדים בלבד: הסכם שימנע גרעין מאיראן, הסכם שלום ישראלי-פלסטיני והסכם שישים קץ למלחמה בסוריה.

    השגריר לשעבר קרצר אומר כי "הממשל נחוש להשיג את כל שלושת היעדים הללו, שאובמה אף הזכיר בנאומו האחרון באו"ם כמטרות שלו במזרח התיכון. אגב, אין ספק שהשגת שלושת היעדים הללו תהיה טובה גם לישראל". זהו למעשה ההסבר לגישה שבישראל מפרשים כ"פייסנית" מול איראן ו"נוקשה" בנושא ההתנחלויות. אובמה, רייס וגם ג'ון קרי משוכנעים שדיפלומטיה מול איראן יכולה לפתור את סוגיית הגרעין, וגם לסייע לפיתרון בסוריה. הם משוכנעים עוד יותר שרק דיפלומטיה אגרסיבית יכולה להביא לפיתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. יותר מכל, הם משוכנעים שפיתרון שלוש הסוגיות הללו יסייע ל"הרגעת המזרח התיכון", ויאפשר לאמריקנים לעבור הלאה לזירות אחרות בעולם.

    הפוקוס עובר למזרח הרחוק, וישראל זקוקה לתמריצי הרגעה. ג'ון קרי בטוקיו (צילום: AP)

    בראיון נרחב שהעניקה ל"ניו יורק טיימס" לפני כחודשיים הציגה רייס את המדיניות החדשה שגיבשה. היא אמרה כי "ישנו עולם שלם שם בחוץ, ולארה"ב יש אינטרסים בכל העולם הזה. אנחנו לא יכולים להתרכז אך ורק באזור אחד". בכתבה הובהר כי מלבד שלושת היעדים המרכזיים, שאר ענייני המזרח התיכון – כולל מצרים, צפון אפריקה, עיראק, המפרץ הפרסי ועוד - יעברו לעדיפות ב'. גורם מדיני ישראלי אומר כי "זה ראיון שמשדר חולשה וחוסר ביטחון".
    הבעיה של הגורמים שמדברים נגד רייס בעילום שם היא שרייס לא הולכת לשום מקום. להיפך: ההסכמים בנושא סוריה ואיראן, שנתפסים בוושינגטון כהצלחה דיפלומטית, רק מחזקים את מעמדה (ועוד יותר מכך, את מעמדו של ג'ון קרי). גם בתקופת כהונתו הראשונה של אובמה כנשיא, אגב, היו אנשים בסביבתו הקרובה ביותר של ראש הממשלה נתניהו, שתידרכו עיתונאים כנגדה וטענו שהיא אנטי-ישראלית. אותם אנשים כבר לא מעורבים כיום בדיאלוג האסטרטגי בין ישראל לארה"ב , אבל סוזן רייס נמצאת בעמדה חזקה מתמיד.

    לכן, לפני שיוסי כהן מגיע לפגישה עם רייס בוושינגטון, יש לקוות שהוא ישמע לא רק את המבקרים, אלא גם פוליטיקאים בכירים כמו ציפי לבני ובוז'י הרצוג, שפגשו את רייס לאחרונה ויצאו מהשיחות איתה בתחושה חיובית. כדאי לו להקשיב גם לשגריר רוסיה באו"ם, ויטלי צ'ורקין: אחרי שרייס עזבה את האו"ם, צ'ורקין כינה אותה "אישה קשוחה במיוחד", והוסיף כי אילולא הייתה עוזבת, הוא היה מבקש ממוסקבה להכפיל את שכרו כפיצוי על הצורך להתמקח מולה. את שכרו של כהן אי אפשר יהיה להכפיל, ורייס נמצאת כעת בשיא כוחה. אם הוא רוצה להשפיע על העמדה האמריקנית בנושא איראן, לא תהיה לו ברירה אלא לפתח איתה יחסי עבודה מעולים.

    לקריאה נוספת
    החזון של רייס: ארה"ב שואפת להתרחק מהמזרח התיכון
    רייס והשגרירה החדשה באו"ם: הוולקיריות של ברק אובמה
    נתניהו, תתרגל: אין יותר "איום הגרעין האיראני" // דעה

    לפניות: amir.tibon@walla.co.il

    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully