מחקר: 83% מילדי מהגרי העבודה ומבקשי מקלט שנכלאו בישראל הפגינו סימני פוסט טראומה וככל שילד כלוא זמן רב יותר כך גוברת מצוקתו הפסיכולוגית והוא סובל מבעיות חברתיות רבות יותר. קואליציית "ילד אסור" הכוללת מספר ארגוני סיוע ובהם מוקד סיוע לעובדים זרים, ילדים ישראלים ורופאים לזכויות אדם, נאבקת נגד כליאת ילדים וקוראת למדינת ישראל לאמץ חלופות מעצר, שאינן גורמות נזק בלתי הפיך ומיושמות כיום ברבות מהמדינות המערביות.
על פי האמנה הבינלאומית לזכויות הילד מעצרו של ילד תהיה האופציה האחרונה לאחר שמוצו חלופות אחרות, אלא שבישראל מדובר בברירת מחדל להתמודדות עם ילדים חסרי מעמד ורק בשנה האחרונה נכלאו למעלה מ-200 ילדי עובדים זרים ומבקשי מקלט, בין אם היו לפני גירוש או לתקופות ארוכות בשל העדר מדיניות הגירה וטיפול מסודרת.
ידיעות נוספות על מבקשי מקלט:
אושר: מסתננים ייכלאו לשנה במתקן כליאה פתוח
פרסום ראשון: המתקן הפתוח לזרים יאוכלס השבוע
חרף החלטת בגץ: מבקשי המקלט עדיין כלואים בדרום
המחקר, שנערך על ידי רותם אילן מטעם קואליציית "ילד אסור" בייעוצן של פרופ' מישל סלואן והדוקטורנטית יעל מאיר מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ממפה לראשונה את תנאי המעצר והכליאה של ילדים ושל הוריהם וכן בודק את מצבם הבריאותי והנפשי של 66 ילדים ובני נוער שנעצרו או נכלאו בעבר או בהווה. 42 מהילדים שהו במעצר עם משפחתם ואילו 24 מהם הם קטינים בלתי מלווים ששהו במעצר בגפם. ממוצע גילאי הילדים שהשתתפו במחקר הוא 10.6 שנים.
מניתוח השאלונים עלה כי הילדים נכלאו לתקופה מינימלית של שלושה ימים ועד לתקופה מקסימלית של שנתיים: 25.8% נכלאו למשך תקופה בת פחות משבוע, 32.3% נכלאו למשך שבוע עד חודש, 21% נכלאו למשך חודש עד חצי שנה, 9.7% נכלאו למשך חצי שנה עד שנה ו-11.3% מהילדים נכלאו למשך של שנה עד שנתיים.
מהמחקר עולה כי מחצית מילדי מבקשי המקלט חוו אירוע טראומטי לפני שנכלאו או נעצרו: 27% מהילדים שהו לפני המעצר במחנות עינויים בסיני, 26% נחטפו, 21% עברו חוויה הקרובה למוות ו-26% חוו מוות של קרוב כתוצאה מהתקפה. עוד עולה כי 51% חוו פרידה מקרוב משפחה, 33% מהם חוו מחסור במים ובמזון ו-29% היו ללא קורת גג.
עוד עולה כי מרבית הילדים מתחת לגיל 12 חוו קשיים פסיכולוגיים, מצוקה רגשית חמורה ובעיות התנהגות. גם הורים שנכלאו עם ילדיהם דיווחו על רמות גבוהות של סימני מצוקה: 46% דיווחו על מחשבות אובדניות, 50% על פאניקה, 46% על חרדה וכ-43% דיווחו על דיכאון.
83% מהילדים מעל גיל 12 הפגינו סימני פוסט טראומה ברמה גבוהה עד חמורה. בין היתר דיווחו הנשאלים על סימנים מוכרים: 54% מתקשים לישון בלילה, 68% חווים מחדש זיכרונות וחוויות קשות, 42% חווים תסמינים פיזיולוגיים כמו דפיקות לב מואצות, קושי בנשימה והזעה מוגברת. עורכי המחקר מבקשים להבהיר כי לא ניתן לדעת מהו מקור הפוסט טראומה - אם נגרם כתוצאה מטראומה קודמת, כתוצאה מהכליאה או שהוחמר על ידה.
"אף ילד לא צריך להיות בכלא"
"המחקר רק מחזק את העובדה שמקומו של אף ילד אינו צריך להיות בכלא", אומרת ד"ר גרסיאלה כרמון, פסיכיאטרית ילדים ונוער, ויו"ר שותפה ברופאים לזכויות אדם. "גם כלוב מזהב הוא עדיין כלוב ולכן שום הקלה בתנאי הכליאה אינה מספיקה. שום תוספת של צעצועים לא תעלים את עובדת היותם של הילדים מאחורי סורג ובריח. רק אימוץ חלופות הומאניות, כפי שמקובל בשאר המדינות המערביות, ישמרו על שלומם של הילדים".
עוד עולה מהמחקר כי כ-78% ממעצרי ילדי מהגרי העבודה בוצעו לפנות בוקר כשהילדים ישנו במיטתם. 11% מהמעצרים בוצעו במהלך היום בעת שהותם בגן או בבית ספר ו-11% מהמעצרים בוצעו במהלך הלילה. כמו כן, באף אחד מהמעצרים לא נכחה במקום עובדת סוציאלית ולא הוצג צו כמתחייב על פי חוק. מאידך, נכחו בממוצע כ-10 פקחים לובשי מדים ולעיתים חיילים או שוטרי מג"ב שב-כ70% מהמקרים לא הבינו הילדים את דבריהם.
באשר לתנאי הכליאה במתקנים המיועדים למבוגרים מעידים שני שלישים (66%) מהנשאלים כי לא קיבלו צעצועים או משחקים בחדרי הכליאה. 40% דיווחו כי לא קיבלו אפשרות ליציאה יומית לחצר וכ-72% דיווחו שכלל לא היו מתקנים לילדים בחצר. עוד נמצא כי כ-40% מהאימהות לא קיבלו חיתולים עבור תינוקותיהן.
על פי האמנה לזכויות הילד על המדינה לספק שרותי חינוך ורווחה לילדים, וכך גם בכלא. אלא שמהמחקר עולה כי במתקן יהלו"ם בנתב"ג כלל לא ניתנו שירותי חינוך ו-62.5% גם לא נפגשו עם עובדת סוציאלית. 22% דיווחו כי נזקקו לטיפול רפואי במהלך כליאתם אך מחציתם טוענים כי לא קיבלו את הסיוע הרפואי לו נזקקו.
בסהרונים ניתנה מסגרת חינוכית ל-65% מהילדים, אולם רובם לא הכירו את שפת הפעילות- עברית. עוד עולה מדיווחי הכלואים בסהרונים כי 39% לא נפגשו עם עובדת סוציאלית. 44% מהכלואים בסהרונים דיווחו כי נזקקו לטיפול רפואי אך שני שלישים מהם דיווחו כי לא קיבלו טיפול מספק או טיפול רפואי כלל. עוד נמצא כי כ-18% מהילדים שהיו כלואים בסהרונים הופרדו ממשפחותיהם במהלך כל תקופת הכליאה.64% נכלאו עם מבוגרים, כשבכל חדר הוחזקו בממוצע 10 אנשים.