מעולם לא היה הפער בין הדיבורים לבין המעשים זועק כל כך: "מחזירים את החינוך למרכז השיח הציבורי"; "אחראים לכל התלמידים כל הזמן". האומנם? שמעתי את זה וחשבתי לעצמי: וואו! סוף-סוף מישהו ששם את הנושא החשוב ביותר בחוסנה של כל מדינה - החינוך - במרכז הבמה! אבל מעניין איך? הסקרנות הרגה אותי: העלאת רף הדרישות בבתי ספר למורים? שילוש שכר המורים? השוואת מעמדם של תלמידים המבריקים בספרות למעמדם של תלמידים המבריקים במתמטיקה? כיתות קטנות? שימת דגש על פרויקטים ארוכי טווח ולא על בחינה אחת שבאמת לא משקפת דבר בטווח הארוך? לא ולא רבותיי. לשר החינוך שי פירון יש הצעה מרחיקת לכת אף יותר: קיצור החופש הגדול! גאון!
עוד על קיצור החופש:
החרדים כועסים על קיצור החופש: "ילדינו מופלים"
כמה כסף יחסוך לכם קיצור החופש? מתוך המהדורה
דעה: הפעם מגיע שאפו ליאיר לפיד / אבנר הופשטיין
כך באמת חשבת שתעלה את קרנה של מערכת החינוך בקרב הציבור, אדוני השר? מה דעתך לפתור בעיות אקוטיות ודחופות מעט יותר? מה דעתך למשל על העובדה שמורים רבים המלמדים בבתי ספר שש-שנתיים כפופים לשתי רפורמות סותרות ומסורבלות, הגורמות לכאוס ארגוני ולחוסר ודאות תעסוקתי? ומה דעתך על כך שבשל הכאוס החלמאי, מורים רבים קיבלו משכורות רעב בחודשים ספטמבר ואוקטובר? חשבת אולי להתחיל את הקדנציה בפתרון מצב שלא היו מעזים אפילו לחשוב עליו בבנק ישראל, בעיריות או בחברת החשמל, רחמנא ליצלן?
להתחיל שנה חדשה רעננים
כבוד השר, האם קמת בבוקר לאחר מינויך וחשבת למשל על השאלה הבאה: מפרנס ראשי שבוחר בחינוך כדרך חייו - האם הבחירה הזו מספיק חשובה למדינה כדי שתעניק לו את האפשרות לקנות דירה למשפחתו (שוב - רחמנא ליצלן) או סתם לפרנס את משפחתו בכבוד? האם השאלה הזו עוברת במוחך? האם אתה מצליח לראות את הקשר בין התשובה לשאלה זו לבין מעמד החינוך בישראל שאליו אתה כל כך חרד? קיצור החופש הגדול??? בזה בחרת להתחיל, ריבונו של עולם?
אבל על מה נלין ועל מה נתפלא? אף שר חינוך לא שינה פה דבר למעשה: ההוא עשה הגרלה, ההיא דיברה הרבה, ההוא דיבר יותר וזה רוצה לקצר. ואנה אנו באים? החינוך בשפל המדרגה בכל המדדים העולמיים, שנה אחר שנה (רק היום פורסמו נתוני מבחני הפיז"ה). ומעמדו בקרב הציבור? עצוב מדי לדבר על זה.
גם כעת, לא שואלים שני קליינטים עיקריים לפרויקט טפשי זה: לא שואלים את התלמידים, וכרגיל - לא שואלים גם את המורים. והנה עובדה שכנראה נעלמה מעיניך: אחרי שנת לימודים מפרכת התלמידים משוועים (!!!) לחופש ארוך. היזכר בתקופת היותך תלמיד... והמורים? עובדה שנייה: חודשיים זה באמת כלום כדי להחזיר לגוף אנרגיות עצומות שעזבוהו במשך השנה. גם מורים וגם תלמידים רוצים להתחיל שנה חדשה אופטימיים ורעננים. החופש הגדול מאפשר זאת. כן, אני יודע... זר (גם אם הוא שר חינוך) לא יבין זאת.
גלעד מאירסון הוא מורה ומחנך בבית ספר באילת
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il