(צפו בהצהרות הנשיא ושר החוץ האיראני על העשרת האורניום)
ביקורת מבית: מאמר המערכת של ה"וושינגטון פוסט" שהתפרסם הבוקר (שישי) תוקף את הנשיא ברק אובמה וממשלו וטוען שהסכם הגרעין עם איראן, שנחתם בשבוע שעבר, אינו מאוזן ונדרשת "השבה לאחור" של תשתית תכנית הגרעין של הרפובליקה האיסלאמית. כותבי המאמר מציינים עם זאת, שעצם ההגעה להסכם ביניים היא ברוכה שכן ההסדר "עוקב אחר התקדמות איראן לכיוון ייצור פצצה (אטומית), וזו אופציה עדיפה בהרבה על מתקפה צבאית שהייתה נדרשת לולא ההסכם".
מחברי המאמר מסתמכים בניתוחם על מסמך שהפיץ ממשל אובמה בו מפורטים סעיפי ההסכם שחתמו מעצמות המערב עם איראן, אותו מכנים הכותבים כ"בולט בשל השמטותיו". בעוד שהנשיא אובמה פירט את הסעיפים העיקריים של ההסכם בפני הציבור האמריקני בראיון טלוויזיוני במוצאי השבת האחרונה, בהם: עצירת העשרת האורניום, השהיית הבניה במתקן המים הכבדים לייצור פלוטוניום באראק והסכמה על הגברת הפיקוח הבינלאומי על מתקני הגרעין, הבית הלבן לא דיווח כי המעצמות הבטיחו למעשה לערוך שורה של ויתורים בהסכם הקבע.
הסכם הגרעין ההיסטורי - כותרות אחרונות
סקר: רק 22% מהאמריקנים נגד ההסכם עם איראן
עמידרור רומז: אם ההסכם ייכשל, ניאלץ לתקוף באיראן
בריטניה מזהירה את ישראל: אל תחתרו תחת ההסכם
כותבי המאמר ממשיכים ותוקפים את נושא ההכרה בזכותה של איראן להעשיר אורניום - שלא צוינה באופן מפורש בהסכם. "למרות שגורמים רשמיים בבית הלבן, כולל שר החוץ ג'ון קרי, חזרו ואמרו שלא תהיה הכרה בזכותה של איראן להעשיר אורניום בהסכם הסופי, בהסכם הביניים נכתב כי 'הסכם מקיף' יכלול 'הסכמה הדדית על תכנית העשרה כולל הסכמה על הפרמטרים של התכנית'". במילים אחרות, נכתב במאמר, "ארה"ב ושותפותיה למעשה הסכימו שפעילות ההעשרה האיראנית תימשך לנצח". זאת, בניגוד לעמדה האמריקנית ארוכת השנים לפיה יש לסגור את מתקני הגרעין - דרישה שכלל לא הופיעה בהסכם.
נקודה נוספת עליה שמו כותבי המאמר דגש היא לוחות הזמנים של ההסכם. בעוד שאובמה וגורמי ממשל נוספים הציגו את מסגרת הזמן להשגת הסדר קבע בששת החודשים הקרובים, בהסכם הביניים נכתב שניתן יהיה להאריך את תקופת הדיונים "בהסכמה משותפת" של הצדדים, ושיש לסכם את המשא ומתן בתוך תקופה של שנה. עוד נכתב, ש"יינקטו צעדים נוספים במהלך תקופת המשא ומתן, על סמך החלטות של מועצת הביטחון של האו"ם שקבעו שיש להקפיא את העשרת האורניום - אולם לא מצוין בהסכם כיצד החלטות אלו ייאכפו, נכתב.
"החלק המדאיג ביותר במסמך (שהפיץ הממשל), נוגע לתוחלת הסכם הקבע", נכתב במאמר העיתון הוושינגטוני הנחשב. בהסכם, טוענים הכותבים, "נכתב שההסכם הסופי יימשך על פני תקופת זמן שאורכה יוסכם על ידי הצדדים, וכשהתקופה הזו תסתיים, תקבל תכנית הגרעין של איראן יחס דומה ליחס שזוכה כל מדינה שאינה מחזיקה בנשק גרעיני החתומה על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני". כלומר, נכתב במאמר, איראן יכולה להבין מסעיף זה שבתוך תקופה מסוימת, היא תוכל להתקין מספר אינסופי של צנטריפוגות ולייצר אורניום מועשר מבלי להפר כל הסכם - כל זאת לצד הסרה מוחלטת של הסנקציות והאיסורים המוטלים עליה.
גורמי ממשל רשמיים מסרו ל"וושינגטון פוסט" שגם בממשל עצמו רואים במונח "הסכם ארוך-טווח" (ולא "הסכם סופי") כוויתור משמעותי לאיראנים. "באופן תיאורטי", נכתב, "מדובר בתקופה שיכול לארוך 15 או 20 שנים". עם זאת, מדובר בתקופה ארוכה בהרבה ממה שדרשו האיראנים - שלוש עד חמש שנים שלאחריהן יוסרו לחלוטין הסנקציות מעל הרפובליקה האיסלאמית - מה שיהיה "לא מקובל על ישראל והשכנות הערביות של איראן", נכתב במאמר.
הכותבים מסכמים, כאמור, שהסכם הביניים עדיף על מתקפה צבאית, אולם על ארה"ב ובנות בריתה להגיע להסכם סופי "ללא תאריך תפוגה".