פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בעזה חגגו שנה לעמוד ענן; "הפיצוץ מול ישראל קרב"

      חמאס וארגונים נוספים חגגו 12 חודשים מאז "הניצחון על האויב הציוני", בזמן שתושבי עזה סובלים מהפסקות חשמל עקב המחסור בדלק. "הפיצוץ יהיה מול ישראל - לא מול חמאס"

      שנה בדיוק חלפה מאז מבצע "עמוד ענן" בעזה. ב-48 השעות האחרונות, שלל הארגונים ברצועה עסקו במצעדים צבאיים גדולים במיוחד כדי "לחגוג את הניצחון על האויב הציוני". אבל אם לרגע אחד מניחים בצד את "החגיגות", קשה להאמין שזו אותה רצועת עזה שהכרנו בעבר. האירוע שהחל בחיסולו מהאוויר של רמטכ"ל חמאס, אחמד ג'עברי, הסתיים בהצלחה מבחינת ישראל - בהפסקה כמעט מוחלטת של ירי הרקטות מעזה, ללא פלישה קרקעית לרצועה. יתרה מכך, חמאס מפעיל כוח של כ-600 חיילים שכל מטרתו למנוע שיגור טילים לעבר ישראל.

      חמאס חגג שנה ל"ניצחון" על ישראל במבצע "עמוד ענן", 16 בנובמבר 2013 (רויטרס)
      חגיגות יום השנה ל"ניצחון" בעמוד ענן בעזה (צילום: רויטרס)

      השינוי הוא הדדי. גם בתל אביב ובירושלים מתייחסים לחמאס כאל נכס ביטחוני ששומר על היציבות ועל השקט בין ישראל לעזה. נכון, חמאס ממשיך להתחמש במיטב הרקטות, בהן כאלה שיוכלו לפגוע בתל אביב. הארגון אף חופר מנהרות שישמשו במקרה של הסלמה. אך בשורה התחתונה, השקט היחסי נשמר. השאלה היא עד מתי, בעיקר לנוכח המצב הכלכלי המידרדר במהירות בעזה, והמחסור הנרשם בחשמל.

      חמאס חגג שנה ל"ניצחון" על ישראל במבצע "עמוד ענן", 16 בנובמבר 2013 (רויטרס)
      השקט היחסי נשמר - בינתיים. חגיגות בעזה (צילום: רויטרס)

      קשה להאמין שבסוף 2013, יש מיליון פלסטינים וחצי שחיים ללא חשמל ברוב שעות היום. זה כמעט שבועיים שלתושבי הרצועה יש שש שעות חשמל, לאחר מכן הפסקת חשמל של 12 שעות וחוזר חלילה. ביום רביעי נפסק החשמל ב-6:00 בבוקר ואספקתו חודשה רק בשעות הערב המאוחרות. המשבר אינו נובע מהחמרה של "המצור הישראלי" או משהו ברוח זו, אלא מריב בין חמאס לרשות הפלסטינית על מחירו של ליטר דלק, בעקבות סגירת המנהרות מצד מצרים.

      "החיים זיפת"

      הפעילות המצרית שהביאה לסגירתן של מאות מנהרות שפעלו בין סיני ועזה, ובכלל זה המנהרות בהן עברו מיליוני ליטרים של דלק לרצועה מדי יום, אילצו את חמאס לקנות דלק מישראל, באמצעות הרשות הפלסטינית. המחירים קרובים מאוד לאלה של השוק הישראלי, כלומר ליטר בנזין עולה יותר משבעה שקלים. אך זו כבר בעייתם של בעלי המכוניות הפרטיות. הבעיה יותר אקוטית כאשר מדובר בסולר להפעלת תחנת הכוח של עזה, שמספקת את רוב צריכת החשמל של התושבים.

      הרשות הפלסטינית קונה כל ליטר סולר לתחנת הכוח במחיר של כארבעה שקלים מחברות הדלק בישראל, ומציעה אותו למכירה לחמאס במחיר כמעט כפול, יחד עם מס הבלו (קרוב לארבעה שקלים נוספים). אולם ממשלת חמאס דחתה על הסף את הדרישה לשלם את הכסף, והפסיקה לרכוש סולר לתחנת הכוח. המשמעות הייתה דרמטית: התחנה הפסיקה לפעול ואספקת החשמל השתבשה לגמרי. הרשות הפלסטינית מצדה, מסרבת להסיר את מס הבלו, בגלל ההכנסות הקריטיות כל כך לתקציב הרשות. ומי שמשלם את המחיר, הם כמובן האזרחים בעזה.

      "החיים זיפת", סיפר השבוע ע', תושב העיר עזה. "אין חשמל בבית רוב שעות היום, אין מעליות. מי שיש לו כסף קונה מצבר של מכונית כדי להפעיל את התאורה בבית, אבל זה לא מספיק לכביסה, לטלוויזיה ולכל השאר. תאר לך מה קורה לאנשים בבניינים רבי קומות. אז חלק מצטיידים בגנרטור, אבל הבעיה שבשבילו אתה צריך בנזין שעולה שבעה שקלים לליטר. הם מתכנתים את המעליות שלהם שיפעלו בתחילת כל שעה לחמש דקות".

      תושבי עזה מתמודדים עם הפסקות החשמל בעקבות מחסור בדלק, 16 בנובמבר 2013 (רויטרס)
      ברצועה אין מי שיקנה את הדלק שישראל מוכנה להעביר (צילום: רויטרס)

      א', אף הוא תושב העיר, מתגורר באחד מבנייני שכונת תל אל-הווא. לדבריו, האורחים שבאים לבקרו עושים זאת "לפי החשמל". אמש התקשרו חברים, סיפר. "הם לא שאלו מתי להגיע, אלא מתי יש חשמל. אחרת ייאלצו לטפס הרבה קומות ברגל".

      סיר הלחץ הזה לא צפוי להירגע בקרוב. הלחץ המצרי על הרצועה נמשך במלוא המרץ. חמאס והרשות אינם מראים נכונות לפשרה ובמציאות שכזו כבר ניתן לראות את ניצני ההסלמה באופק. ישראל אמנם מוכנה להעביר דלק ובשפע דרך הרשות, אך כאמור, אין מי שיקנה אותו ברצועה. להפסקות החשמל יש גם השלכות על התעשייה העזתית שמושבתת חלקית ועל פרנסתם של רוב התושבים. "אנשים יושבים בבית", סיפר לי ע'. "אין עבודה. אין חשמל. אם אתם חושבים שזה יוביל לפיצוץ מול חמאס אתם טועים. זה יוביל בסוף לפיצוץ מול ישראל".

      הליגה הערבית - טורים קודמים:
      בין אלבניה לנסראללה: רבים על הנשק הכימי של אסד
      שופינג והופעות חיות: הצצה לעיר הרווקים הפלסטינית
      בדרך לפארק של פלסטין, הלוויה שקטה לשהיד המערות