מחדלי החקירה ושלל הגרסאות: זיכוי ליברמן - התמצית

שלושת שופטי בית משפט השלום בירושלים אמנם זיכו הבוקר (רביעי) את חבר הכנסת אביגדור ליברמן מהאישומים נגדו בפרשת השגריר בבלארוס, אך לא חסכו בביקורת על התנהלותו ועל התנהלות החקירה. "בית המשפט העליון ביקש לקבוע תוכן ממשי לגבולות עבירת הפרת האמונים", כתבו השופטים בהחלטתם. "גבולות אלה עדיין אינם ברורים די הצורך, ומכל מקום אנו סבורים כי מעשיו של הנאשם כפי שהוכחו בפנינו אינם באים בגדרם". לדבריהם, "ככל שהמעשים אינם ראויים, אינם מוסריים ואינם עומדים בסטנדרט המצופה מאיש ציבור, ודאי במעמד כה בכיר של שר בממשלת ישראל, נותר ספק סביר, ואף למעלה מכך, אם מעשים אלה עולים כדי עבירה פלילית".

ליברמן הואשם במרמה והפרת אמונים במסגרת פרשת השגריר בבלארוס, בה נטען כי קידם את מינויו של השגריר זאב בן אריה, לאחר שקיבל ממנו במהלך ביקור בבלארוס מידע על בקשת חיקור דין של הפרקליטות. בהכרעת הדין, שמשתרעת על פני 113 עמודים, דחו השופטים חגית מאק-קלמנוביץ', יצחק שמעוני ואיתן קורנהאוזר את הטענות העובדתיות והמשפטיות של הפרקליטות.

בתחילה, ניתחו השופטים את אותה תקרית בבלארוס, בה העביר בן אריה את המעטפה לליברמן. גם הפרקליטות וגם ההגנה הסכימו כי אכן המקרה התרחש, אולם היו חלוקים ביניהם על כמה עובדות, ובעיקר על הידיעה של ליברמן לגבי מקור הבקשה. הפרקליטות טענה כי בן אריה עדכן את ליברמן שמדובר במידע שמבקשת הפרקליטות, בעוד ליברמן טען כי בן אריה אמר דברים כלליים בלבד.

השופטים התקשו לקבוע איזו מבין הגרסאות השונות שהשמיע בן אריה לגבי אותו אירוע נכונה, בין היתר בשל העובדה שרק ליברמן ובן אריה נכחו בפגישה. בפרק שהוקדש ל"מחדלי חקירה", השופטים מתחו ביקורת על כך שאשתו של בן אריה לא נחקרה, למרות שסיפר לה זמן קצר לאחר פגישתו עם ליברמן על מה שהתרחש שם. כמו כן, נמתחה ביקורת על כך שלא נגבתה עדות מחברת הכנסת פאינה קירשנבאום, עמה שוחח ליברמן לאחר הפגישה, ולטענתו אמר לה שבן אריה "התנהג כאידיוט". הפרקליטות גם התנגדה להצגת הפוליגרף שעבר בן אריה לקראת מינויו לשגריר בריגה, וכתוצאה מכך גם עדות זו לא הוצגה.

בפרקליטות סברו במהלך המשפט כי עדותה של קירשנבאום אינה תורמת, מכיוון שהם סברו שדבריו של ליברמן מדברים בעד עצמם. כמו כן, הם טענו כי אשתו של בן אריה אכן נחקרה, אולם עדותה לא תרמה להבנת התמונה. בפרקליטות גם רצו להגיש במהלך המשפט פראפרזה של בדיקת הפוליגרף, שהינה חסויה, ובכל מקרה, טענו, בן אריה אמר באחת מחקירותיו במשטרה את אותם הדברים שאמר בבדיקת הפוליגרף.

"לפנינו עדות ראשית הניתנת לכמה פירושים אפשריים, כאשר המאשימה לא הצליחה לבסס את הפירוש הנכון לטענתה כפירוש היחיד המתקבל על הדעת", כתבו השופטים. "נמנעה המאשימה מהבאת ראיות רלוונטיות – עובדה המכרסמת בעוצמת הראיות ובקבלת התרחיש הנטען על ידי התביעה. בנסיבות אלה, אנו מוצאים שקיים ספק משמעותי ביותר אם אכן סיפר בן אריה לנאשם כי הבקשה לסיוע משפטי הגיעה לידיעתו כשהועברה באמצעות השגרירות, ואם הנאשם ידע על כך".

בהמשך, בחנו השופטים אם אכן מינויו של בן אריה לתפקיד השגריר לא היה ראוי, ואם ליברמן השפיע על המינוי. השופטים קבעו כי עדותו של שגריר ישראל בצרפת, יוסי גל, שדחה את הטענה שליברמן ניסה לקם את המינוי, ועדותו של שגריר ישראל בתאילנד, שמעון רודד, שלא זכר דבר כזה אולם לא הכחיש זאת, אמינות.

מנגד, השופטים מתחו ביקורת על עדותו של סגנו של ליברמן במשרד החוץ, דני אילון, אשר היה היחיד שטען שליברמן דחף למינויו של בן אריה. השופטים מצאו "אי התאמה" בין גרסאותיו, קבעו כי פרט מסוים בעדות "אינו עולה בקנה אחד עם המציאות", וכי ההסברים שנתן לסתירות שונות מעוררים קשיים. השופטים גם קבעו כי דברים שאמר בראיון טלוויזיוני, בהם הצדיק את מינויו של בן אריה, סותרים את עדותו בבית המשפט. בסופו של יום, קבעו, אותן סתירות קטנות, אינן מאפשרות להסתמך על דבריו לקביעה חד-משמעית כי ליברמן ניסה לקדם את המינוי.

"עדותו של אילון בבית המשפט מעוררת קשיים מניה ובניה", סיכמו השופטים. הם הוסיפו כי השינוי בגרסתו של אילון בא בסמוך להדחתו מרשימת ישראל ביתנו לכנסת, ובעקבות "השבר הגדול בין אילון" לבין ליברמן. השופטים הוסיפו כי לא מצאו בתשובותיו של אילון "הסבר לאותו פרץ פתאומי של אזרחות טובה, ולכך שפנה למשטרה בעניינים שונים הקשורים לנאשם דווקא לאחר הדחתו מהרשימה".

בחלקה האחרון של הכרעת הדין, קבעו השופטים כי אינם מקבלים את טיעון הפרקליטות לגבי ניגוד עניינים "חריף ועוצמתי" שקיים אצל ליברמן בנוגע לבן אריה. הם הסבירו כי הפרקליטות היא שקבעה שעוצמת ניגוד העניינים והפגיעה בציבור נובעת מידיעתו של ליברמן בנוגע למקור החומר שהעביר לו בן אריה, ואותו לא קרא, ידיעה שנדחתה על ידם. "הנאשם לא היה מודע למידת ה'עול' שהוטל על בן אריה, וכן לסיכון העצמי הרב שנטל על עצמו. לא ברור אם הנאשם חש בכלל מחויבות כלשהי כלפי בן אריה", קבעו.

עוד ציינו כי בעת ביקורו של ליברמן בבלארוס הוא לא היה שר, וכי המינוי לשגריר היה כשנה וחצי לאחר מכן, דבר המשפיע גם הוא על הטענה לניגוד עניינים. "נסיבות מקרה זה, בהתאם לעובדות שהוכחו בפנינו, אינן מתיישבות עם חומרת המקרים בהם הכירה הפסיקה כמקיימים את יסודות עבירת המרמה והפרת האמונים", קבעו.

בסיום, החמיאו השופטים לשני הצדדים על "ניהול המשפט במקצועיות, ביעילות, תוך כבוד הדדי. כל אחד מהם ייצג נאמנה את שולחיו, וכולם יחד סייעו לבית המשפט בניהול תיק זה".

לפניות לכתב גלעד גרוסמן: gilad_g@walla.net.il

זיכוי ליברמן - כותרות נוספות:
הפרקליטות: "הייתה תמימות דעים לגבי הסבירות שתושג הרשעה"
למרות הזיכוי, השופטים קבעו: ליברמן לא פעל כראוי
פרשנות: חף מכל אישום, ליברמן עף כפרפר ועוקץ כדבורה