זיכויו של אביגדור ליברמן הבוקר (רביעי) בבית משפט השלום בירושלים עשוי בטווח הבינוני והארוך לבשר על פרק חדש בפוליטיקה הישראלית. הגם שספג שתי מכות לא פשוטות בשנה האחרונה בתחזית המנדטים המופרכת שתקבל הליכוד-ביתנו בבחירות הכלליות ובהרצה חסרת הסיכוי של משה ליאון לראשות עיריית ירושלים ליברמן הוא עדיין אחד הפוליטיקאים הממולחים והמתוחכמים בסביבה. בשנים האחרונות הוא הסתובב כשעננת חשדות ואישומים מרחפת מעל לראשו. עכשיו, כשהוא חף מכל חשד ואישום, הוא יכול לעוף כפרפר ולעקוץ כדבורה.
זיכוי ליברמן - כותרות נוספות:
למרות הזיכוי, השופטים קבעו: ליברמן לא פעל כראוי
נתניהו: מברך על הזיכוי ועל שובך לממשלת ישראל
לקריאה הכרעת הדין המלאה
ביום שני הפתיע ליברמן את הנוכחים בישיבת הסיעה של הליכוד-ביתנו, והתייחס - גם אם בקצרה, לשורת נושאים בוערים בפני הנוכחים וכלי התקשורת שהיו שם. הוא בחר להצר בפומבי על חילוקי הדעות בקרב מפלגות הקואליציה, הציע לאמץ את דוח שמגר בנושא שחרור אסירים וביקש להפשיר את הבנייה במקומות נוספים בירושלים. לא דברים שהוא לא יכול היה להמתין עמם כמה דקות. אפילו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ביקש לצנן קצת את הרוחות כשהציע לשמור משהו לשלב שבו התקשורת תצא. אבל אחרי שהעיתונאים עזבו הכל חזר לזרום על מי מנוחות. ליברמן לא הלהיט את הדיון ואפילו יצא הרבה לפני סיומו. מה היה המסר שהוא ביקש להעביר בתחילת הדיון? 'הכל בסדר, אני עוסק אפילו בפרטים הקטנים, מבקש להשכין שלום ולפשר. אם לא יועיל בטח לא יזיק'.
בחודשים שבהם היה מחוץ לממשלה לא צבר ליברמן אויבים בקואליציה. ראשי הסיעות שמרכיבות את הממשלה נהגו בו בכבוד, שיתפו עמו פעולה והמתינו בסבלנות לתוצאות המשפט. הסבלנות הזו תשתלם להם ולראש הממשלה. ליברמן, כך נראה, לא יחזור לממשלה כשסכין בין שיניו וכשהוא מבקש לחסל חשבונות. אם הוא כועס על מישהו בפוליטיקה זה על ח"כ יעקב ליצמן, שטרפד לו את המלכת משה ליאון לראשות העיר ירושלים. אבל ליצמן באופוזיציה והמקסימום שליברמן יכול לעשות זה לדאוג שהראשון יישאר שם.
צ'ופר קטן
המהמורות הקואליציוניות המידיות יהיו רק בשאלת מחליפו של ליברמן בראשות ועדת חוץ וביטחון וסוגיית השר הנוסף שיתווסף עכשיו מטעם הליכוד-ביתנו ויעוות קצת את מפתח השרים שנקבע בעת המו"מ הקואליציוני. אלו לא דברים שנתניהו יפול בהם. פה ויתור, שם כיווץ ואיזה צ'ופר קטן - וכולם כבר יתיישרו.
הטווח הארוך טומן בחובו שאלות מסקרנות הרבה יותר. אם ליברמן רוצה להיות יום אחד ראש הממשלה, היום הונע מחדש מסעו לרחוב בלפור בירושלים. השאלה באיזו דרך הוא יבחר לעשות זאת.
גם אם הסברה המקובלת היא שבכוונתו להשתלט על הליכוד, מוטב לסייג אותה. בכל זאת, אנחנו מדברים כאן על מישהו שחושב כל הזמן מחוץ לקופסה. כך או כך, רמז לכוונותיו בנושא זה נראה לקראת סוף החודש, כשמרכז ישראל-ביתנו יידרש לסוגיה האם להתאחד עם הליכוד. אם ההחלטה שתיפול תהא שלילית זה אומר שליברמן יתחיל לחפש דרכים אחרות ויצירתיות לארגן מחדש את גייסותיו. אם המרכז יחליט בעד תעבור תשומת הלב לליכוד. כאן עשויים העניינים להסתבך. בכירים בליכוד מתנגדים לאיחוד עם ישראל-ביתנו, ובוודאי לשיריונים כפי שהיו לפני שנה. לדיון על האיחוד כבר ייכנסו, מן הסתם, שיקולים זרים של כאלה ואחרים בנוגע להתמודדות עתידית שלהם מול ליברמן. השאלה אם למי שזה עתה זוכה יש את האנרגיות להיכנס כבר עכשיו לקרבות כוח מאחורי הקלעים.
ובכלל לא צריך לדאוג. בהמשך עוד יגיעו ויכוחים עם יאיר לפיד ונפתלי בנט ובוודאי עם ציפי לבני. עוד לא הזכרנו את הברית עם אריה דרעי, שאמר שהשניים עוד ישתפו פעולה כדי לשנות את ההרכב הקואליציוני. אין מה לדבר, הישארותו של ליברמן בזירה הפוליטית מבטיחה לכולנו שיהיה כאן מעניין. ממש גן עדן.