כשאובמה צותת למרקל: כולם מאזינים לכולם, אך לא כולם נתפסים

"במשך 13 שנה, החל מ-1990, היינו מעצמת על, וכולם הכירו בזה". כך אמר השבוע זביגנייב בז'זינסקי, היועץ לביטחון לאומי בממשל קרטר, שהיה ונשאר אחת הדמויות הפופולריות והמעוררות מחלוקת ביותר בוושינגטון. "כיום אנחנו כבר לא במצב הזה, וספק אם נצליח לשחזר אותו. כבר לא נהיה כל-יכולים וייחודיים כמו לפני עשרים שנה - לפחות לא בימי חייהם של הנמצאים כאן". בז'זינסקי אמר את הדברים באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, מול קהל רב של צעירים.

בכלל, אמר בז'זינסקי, בתנאים של היום, הגמוניה עולמית כבר אינה אפשרית. אך ארה"ב יכולה למקסם את יתרונותיה אם תנהג בצורה חכמה, ואם יריבותיה יעשו טעויות. העולם נהיה מורכב יותר ומסוכן יותר, אמר. אחת הדרכים להתמודד עם האתגרים החדשים היא לגייס יותר שותפים בעולם, שלפחות חלק מהאינטרסים שלהם חופפים את אלה של ארה"ב.

שלא במפתיע, בז'זינסקי רטן שכיום, אין מקדישים מספיק תשומת לב לאסטרטגיה. בנוסף, הזהיר, יש סכנה כי יהיו מתמודדים לנשיאות עם הבנה שטחית מאוד של מדיניות חוץ. לנשיא אובמה, לעומת זאת, יש הבנה עמוקה של האתגרים העומדים בפני ארה"ב בעולם, הבהיר, וזה ניכר כבר בנאומיו הראשונים. אך לנשיא יש חלון הזדמנויות מאוד מוגבל לנצל את התנופה והרצון הטוב עמם נכנס לתפקיד, טען.

הגאו-אסטרטג הוותיק אמר כי כשאובמה נכנס לתפקיד, הוא האמין שהנשיא החדש יצליח להביא לשינוי בזירת החוץ. אך זה לא קרה. בין היתר, אובמה נכשל בגלל משברים בבית ובגין גורמים שפגעו בעמדתה של ארה"ב בעולם, בהם שיתוק הממשל החודש. אך גם פגיעות עצמיות, דוגמת חשיפות מסמכי סנודן על אודות פעילות הסוכנות לביטחון לאומי, ה-NSA, והציתותים למנהיגים של מדינות, שהן בעלות בריתה של ארה"ב, לא עזרו לאובמה ליצור חברים.

כמובן, יש לא מעט צביעות ב"תדהמה" של ראש ממשלת צרפת, למשל, כשפרנסואה הולנד שמע כי האמריקנים צותתו ליותר מ-70 מיליון שיחות בארצו. בתולדות היחסים בין המדינות רשומות כמה וכמה שערוריות, כשהצרפתים הואשמו בהאזנות ובריגול תעשייתי נגד האמריקנים. כשראשי המודיעין האמריקני מסבירים ש"כולם עושים את זה" - הם צודקים. העניין הוא שהאמריקנים עושים זאת בקנה מידה גדול יותר, וששחיקת מעמדם בעולם מקשה על בעלות הברית שלהם לקבל את התירוצים.

אם בעלת-ברית אחת אינה מהססת להאשים את ארה"ב בהתנהלות שאינה ראויה, מדוע שאחרות לא יעשו כמותה? התירוץ לפיו המעקב נועד לשמור על ביטחון אזרחי ארה"ב בשל איומי הטרור הוא הסבר לגיטימי, אך הוא מתקבל יותר בארה"ב מאשר באירופה, ומסע ההפחדה שהחל אחרי פיגועי ה-11 בספטמבר תורם רבות לכך. הציתות והחיטוט בדואר האלקטרוני של מנהיגים זרים זקוק לתירוץ קצת יותר טוב מזה.

בעקבות הדיווח ב"דר שפיגל", קנצלרית גרמניה דרשה הסברים אישיים מברק אובמה מדוע הטלפון הנייד שלה היה נתון להאזנות. אובמה, כצפוי, הכחיש שהאמריקנים צותתו בעבר, או מתכוונים לצותת בעתיד למרקל. הודעת הבית הלבן בעקבות השיחה עיגלה פינות הרבה יותר מההודעה של דוברה האישי של מרקל, סטפן זייברט, שהבהיר שהקנצלרית מגנה בתוקף את הציתות כמעשה "לחלוטין לא מקובל".

הבית הלבן, לעומת זאת, התייחס בהודעתו ל"ההערכה העמוקה של שיתוף הפעולה הצמוד עם גרמניה בטווח הרחב של אתגרי הביטחון הלאומי". נשיא צרפת פרנסואה הולנד והנהגת מקסיקו הביעו גם הם את כעסם על מעשי הריגול של ארה"ב. נשיאת ברזיל דילמה רוסף הגדילה לעשות וביטלה ביקור רשמי בוושינגטון, כשנודע כי המודיעין האמריקני חיטט בתיבת הדואר האלקטרוני שלה.

הממשל האמריקני צדק כשהבהיר שההדלפות של אדוארד סנודן, שסיפק את המידע לשורת עיתונים המשחררים את החומרים בהדרגה, תגרום נזק לביטחון הלאומי. אך אם המניע של סנודן באמת היה לגרום לדיון ציבורי במדיניות איסוף המידע של שרותי הביון, ובדיקה מחדש שלה - הרי שהוא הצליח. בכל שיחה ושיחה עם מנהיג זר כעוס, אובמה מזכיר כי המדיניות הזו נבחנת כעת מחדש, כדי למצוא את האיזון הראוי בין האיומים על הביטחון הלאומי, לצורך להגן על פרטיות האזרחים. ומה עם סנודן, השוהה ברוסיה? סגנית דוברת מחלקת המדינה, מארי הארף, אמרה אמש כי אין לה מידע חדש לגבי השיחות בין וושינגטון למוסקבה לגבי עתידו של המדליף הגולה.

כיצד ארה"ב יכולה לצמצם את הנזק שכבר נעשה בסוגיה? על ידי תזכורת ברורה יותר שחלק ניכר מהפעילות נעשה בשיתוף עם הסוכנויות המקומיות באירופה, ושארה"ב עושה עבור בעלות הברית שלה מעבר לים חלק ניכר מ"העבודה המלוכלכת".

ריב פומבי עם ארה"ב אינו האינטרס של מדינות אירופה, כולל גרמניה, חרף סלידתה ההיסטורית של אזרחיה מפלישה לחייהם הפרטיים.

הסוגיה של פגיעה באמון אישי של מנהיגי בעלות הברית הזרות - כולל חברות נאט"ו – היא רגישה ביותר, כי היכולת לפתור משברים נקבעת לעתים קרובות על פי היכולת של מנהיג להרים טלפון לעמיתו ו"לסגור עניין". בעידן של תחרות קשה וקשיים לגייס קהילה בינלאומית לשתף פעולה במציאת פתרונות למשברים - קשה להתמודד עם הפיתוי לצותת למנהיגי מדינות אחרות, במיוחד כשגם מדינות אחרות עושות את זה.

אולי יותר מהשאלה כיצד לאזן בין שמירה על פרטיות האזרחים לבין אתגרי הביטחון הלאומי, מעסיקה את אלה שבוחנים בימים אלה את מדיניות איסוף המידע השאלה: בעידן התקשורת האלקטרונית, איך אפשר לא להיתפס?


לקריאה נוספת:
מרקל התקשרה לאובמה: "אתם מצותתים לשיחותיי?"
מסמכי NSA: ארה"ב צותתה למיליוני שיחות בצרפת
נשיאת ברזיל ביטלה פגישה עם אובמה בגלל פרשת ריגול