איזה מזל שנשיא ארה"ב שוחח בטלפון עם עמיתו האיראני, חסן רוחאני. אחרת עוד היינו אנחנו העיתונאים, בישראל ובעולם, צריכים לעסוק שוב בזוטות כמו ההרג הבלתי נפסק בעיראק, סוריה ולבנון. הרבה יותר מעניין לדון בעניינים ברומו של עולם ולנסות להבין כיצד התרחש האירוע ההיסטורי, איך הטלפון הנייד של השגריר האיראני באו"ם, שהיה במכונית עם הנשיא רוחאני בדרך לשדה התעופה, צלצל ומעברו השני היה הבית הלבן. שר החוץ האיראני מוחמד ג'וואד זריף, סיפר כי הבית הלבן התקשר חמש פעמים לטלפון נייד של השגריר כדי לתאם את השיחה בין השניים, אחרי שרוחאני כבר סרב לפגוש את אובמה.
לא ברור מה בוער לממשל האמריקני לסמן פריצת דרך משמעותית כמו "שיחת טלפון". לא ברור גם מהיכן נובעת האופטימיות הבלתי נלאית של שר החוץ ג'ון קרי, שאמר הלילה כי ניתן להגיע להסכם עם איראן תוך כמה חודשים, על אף שבמשך שנים טהראן טרפדה כל הסכם הקשור בפרויקט הגרעין שלה. צריך רק לקוות שקרי ואובמה יודעים משהו שאנחנו לא מודעים לו, אחרת קשה להבין עבור מה כל המהומה? לעת עתה, לפחות, איראן עוד לא הראתה ולו שמץ של נכונות להפסיק את העשרת הגרעין אפילו לא לרמות של 20%. היא רמזה שתהיה מוכנה לדון על ההעשרה ברמה של 20%, אך מכאן ועד נכונות להפסיק את העשרת האורניום הדרך עוד ארוכה. האם ייתכן שהייתה כאן "מהומה רבה על לא דבר", כדברי ויליאם שייקספיר?
באמת יש רוח חדשה?
לא מעט פרשנים כבר חרצו דין וקבעו ש"מדובר בהצגה איראנית", בעוד אחרים כבר הספיקו לקבוע שיש שינוי אסטרטגי בטהראן. נדמה שנדרש כאן משנה זהירות ולא מעט זמן כדי להבין עד כמה איראן משנה כיוון. הסבירות שטהראן תסכים להפסיק את העשרת האורניום לחלוטין נמוכה, אפילו נמוכה מאוד, אם כי יתכן שתסכים שלא להעשיר אורניום לרמה שתרמוז על כוונה לייצר פצצה גרעינית. הבעיה שטהראן כבר רימתה את דעת הקהל העולמית יותר מפעם אחת, ומכאן אנו מגיעים לשאלה הלא פחות קריטית, האם תהיה מוכנה לכניסת פקחים, גם במפתיע, לכל מתקני הגרעין שלה? בשלב זה לאף אחד במערב אין תשובות ברורות.
ומה באשר לרוח החדשה באיראן? ברור כי השינוי הוא יותר מקוסמטי. הציבור בחלקו לוחץ לרפורמות ואפילו לוויתורים בנושא הגרעין כדי לאפשר בנייה של כלכלה נורמלית ויציבה יותר. המנהיג העליון חמינאי ועמו, וככל הנראה גם אנשי משמרות המהפכה, מוכנים למידה מסוימת של גמישות, אך לא ידוע מהי אותה מידה. לעת עתה לפחות, חיוכים למערב ואפילו שיחת טלפון עם ברק אובמה, אין משמעותם שינוי של ממש כלפי פנים או "גמישות יתרה". רק אתמול עסקו אנשי משמרות המהפכה בהריסתן של עשרות צלחות לווין בעיר שיראז, כדי למנוע קליטת ערוצי טלוויזיה לא-מלכתיים. גם הניסיונות של המשטר למנוע את תקומתה של אופוזיציה באיראן ובמקביל ייצוא הפיגועים לרחבי המזרח התיכון יימשכו, בלי קשר למו"מ על פרויקט הגרעין.
ובינתיים באזור? אין הרבה חדש. מכונית תופת התפוצצה אתמול בארביל, באזור הכורדי של עיראק. הבוקר התפוצצו תשע מכוניות תופת בבגדאד ועשרות נהרגו. בסוריה הפציץ אתמול המשטר בית ספר וגרם למותם של ילדים ואזרחים תמימים. פצצות מרגמה נחתו על אחת משכונותיה של דמשק ובלבנון, פסקו לעת עתה חילופי האש שהיו בין תומכי חיזבאללה ומליציות סוניות. אבל למי אכפת. לפחות אובמה ורוחאני התלוצצו על הפקקים של ניו יורק.
