בהמשך לשיחתנו: פריצת דרך מדינית לא משיגים ב-15 דקות

אובמה מורגל ברגעים היסטוריים ובשיחתו עם רוחאני אף הצליח היכן שכשלו קודמיו, אולם בזמן שכל אחד מהצדדים מתעקש שהשני הוא שיזם את השיחה, לא ברורה התועלת שתצא ממנה

נטשה מוזגוביה, וושינגטון
צילום: רויטרס, עריכה: מיכאל ברגמן

(צפו בנציגי איראן וסבא"א אחרי המפגש בווינה, אתמול)

(תוכן מקודם)

פיתוח מהפכני לטיפולי אנטי אייג'ינג בבית יחולל שינוי בעור הפנים שלך

בשיתוף נומייר פלוס
לכתבה המלאה

אפשר להגיד הרבה דברים על ברק אובמה בתור מנהיג, אך אי אפשר לקחת ממנו את הכישרון להיקלע לרגעים היסטוריים. הנשיא השחור הראשון, חתן פרס נובל עוד בטרם הספיק לעשות משהו בתפקיד, מחסל בן-לאדן, מעביר רפורמת הבריאות שבה נכשלו קודמיו, וכעת אובמה גם הפך לנשיא האמריקני הראשון ששוחח עם מקבילו האיראני מאז המהפכה האיסלאמית ב-1979 - שנה שבה בארי אובמה הצעיר סיים את לימודי התיכון בהוואי.

ביל קלינטון ניסה לעשות זאת 13 שנה לפניו, ואין ספק שההתחמקויות של חסן רוחאני מלחיצת יד אקראית השבוע במסדרון באו"ם העלו פלאשבקים לפקידי הממשל שזוכרים איך הנשיא המתון הקודם, מוחמד חאתמי, התבצר בשירותים והתחמק מהפגישה ההיסטורית. מעניין אם ביום שלישי, כשאובמה עזב את בניין האו"ם ונסע למלון "שרתון" במרחק של כמה בלוקים משם כדי להופיע בכנס השנתי של היוזמה העולמית של קלינטון, היה לשני הנשיאים זמן להחליף ביניהם חוויות על הנסיונות המתסכלים להושיט יד להנהגה האיראנית.

הצליח במקום שאחרים לא, אך התועלת מוטלת בספק. אובמה וקלינטון (צילום: AP)

נציגי הבית הלבן סיכמו שהפגישה כבר לא תתקיים, אך הדלת לדיאלוג נותרה פתוחה. ובדקה ה-90, בדרך לשדה התעופה בניו-יורק, הנשיא האיראני החליט לנצל את הפתח וסימן שהוא מעוניין לשוחח עם הנשיא אובמה - בין אם בגלל שהשיחה הטלפונית נראתה כדרמטית קצת פחות מפוטו-אופ של לחיצת יד, או בין אם ברגע האחרון רוחאני קיבל אישור מהמנהיג הרוחני עלי חמינאי - אך אחרי שבועות של משחק מקדים, בבית הלבן נשמו לרווחה. הרגע ההיסטורי התקיים - והוא ארך כמעט רבע שעה.

בבית הלבן טרחו להדגיש שרוחאני היה זה שיזם את השיחה והממשל האמריקאי רק ארגן אותה, ושאין לצפות שזה יהיה מנהג קבוע. "עיקר כובד המשקל יהיה בשיחות שרי החוץ וצוותי המומחים שלהם", הבהיר סגן היועץ לבטחון הלאומי בן רודס. הנשיא אובמה עצמו אמר שהוא חש שיש בסיס לפתרון המשבר האיראני, הזכיר את הפאטווה של המנהיג הרוחני נגד הנשק הגרעיני, הבטחת הנשיא רוחאני שאיראן לא תפתח נשק גרעיני. "המבחן יהיה במעשים משמעותיים, שקופים, ניתנים לבדיקה, שיוכלו להוביל לביטול הסנקציות הבינלאומיות נגד איראן", אמר אובמה.

לא התעכב בשירותים כמו רפסנג'אני, אך גם לא הציג תוכנית של ממש. רוחאני בנאומו באו"ם (צילום: gettyimages)

בבית הלבן הציגו את השיחה כ"פריצת דרך" ו"התקדמות", עליה עודכנו גם הישראלים וגם הקונגרס. האם היתה כאן התקדמות של ממש, זאת נדע די מהר, בהתחשב ב"דחיפות" שייחסו לעניין שני הנשיאים. נכון לעכשיו, אובמה רשם לעצמו הישג על הבטחה מימי קמפיין הבחירות שלו, לנהל דיאלוג - בין היתר עם איראן - ללא תנאים מוקדמים. אך בשביל הישג ממשי הוא צריך לא שותף אחד, אלא שלושה: הנהגה איראנית שבניגוד לתחזיות הקודרות של נתניהו והרפובליקנים בארה"ב, באמת מתכוונת למה שהיא אומרת בימים אלה לאמריקנים; הקונגרס, שלא יפתיע אותו באמצע משא ומתן; ונתניהו, שלא יהרוס לו את החגיגה הדיפלומטית עם עוד איזו הרצאת נזיפה בעת שיתארח ביום שני בבית הלבן. לישראל, אמר נציג הבית הלבן בעקבות השיחה בין אובמה לרוחאני, יש כל זכות להיות ספקנית לגבי איראן. "אבל אנו מנסים להשיג מטרה שלהערכתנו תשרת אינטרסים של ארה"ב, ישראל והעולם, במסגרתה איראן תעמוד במחויבויותיה ולא תפתח נשק גרעיני. זה יקדם את הביטחון שלנו וגם את ביטחון ישראל, אם נשיג הסכם משמעותי, שקוף וניתן לבדיקה".

הבית הלבן התעקש שאיראן יזמה את המהלך, וכי הוא "רק ארגן" אותה. אובמה בשיחת הטלפון המדוברת (צילום: הבית הלבן)

אך ירח הדבש שהתחיל בשיחה ההיסטורית עשוי להיות קצר: התגובות בקונגרס הבהירו חיש מהר שהמחוקקים לא ממהרים להרתם לעגלת הפנטזיות הדיפלומטיות. כמה חברי קונגרס דמוקרטים ברכו את אובמה על ההישג וקראו לאיראן לנקוט צעדים משמעותיים להקפאת תוכנית הגרעין שלה. רבים אחרים הביעו ספקנות עמוקה. חברת הקונגרס הרפובליקנית אילאנה רוס-לטינן כתבה בחשבון הטוויטר שלה ש"איראן מחזיקה בכלא אזרחים אמריקנים, מנסה לפתח נשק גרעיני והיא גם מדינה תומכת טרור. השיחות עם רוחאני רק יעודדו את המשטר". יו"ר ועדת החוץ של בית הנבחרים, אד רויס, אמר שאסור לממשל לוותר על הסנקציות, וחייבים להגביר את הלחץ הכלכלי עד שתוכנית הגרעין תיעצר. יו"ר ועדת קשרי החוץ של הסנאט, הדמוקרט רוברט מננדס, ולינדזי גראם הרפובליקני, חבר בוועדת הכוחות החמושים, כתבו במאמר ב"וושינגטון פוסט" ש"הפנים החדשות של איראן באו"ם השבוע נראו ונשמעו די דומות לפנים המוכרות של איראן (...) בזמן שרוחאני חוזר הביתה, הדיפלומטיה נשארת התקווה והיעד שלנו, אך נחישותנו למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני נותרה ללא שינוי". העסקה, הבהירו סנטורים, אפשרית רק אם מעשיה של איראן יהיו חופפים לדבריה.

וכזכור, אפילו ברמת הדיבורים, רוחאני לא הציג בנאומו באו"ם או בהופעה פומבית כלשהי בניו יורק תוכנית ספציפית - למרות שהצעת 5+1 המעצמות שהונחה בפני איראן עוד במהלך הפגישות באלמאטי עודנה מחכה לתשובת טהראן.

"ניצחון ענק" בסוריה? לא כל כך מהר

עוד נצחון חלקי רשם אובמה ביום שישי, כשמועצת הביטחון של האו"ם קיבלה פה אחד החלטה הדורשת מממשלת סוריה להעביר את הנשק הכימי שלה לשליטה בינלאומית - לצורך השמדתו. ההחלטה אינה כוללת אפשרות של שימוש בכוח במקרה של סרבנות מצד משטר אסד.

ביום שישי, במסיבת העיתונאים המשותפת עם ראש ממשלת הודו מנמוהן סינג, אובמה קרא להחלטה "פוטנציאל ניצחון ענק עבור הקהילה הבינלאומית". אם תיושם, אמר, היא תלך רחוק יותר ממה שסומן כיעד לתקיפה האמריקנית - לפגוע ביכולת של אסד להשתמש שוב בנשק הכימי ולהרתיע אותו מלעשות זאת. "בפוטנציאל, מדובר בצעד משמעותי קדימה וזה גם מדגים את מה שדיברתי עליו באו"ם השבוע - שהקהילה הבינלאומית מתכנסת לא סתם לדבר, אלא היא מסוגלת לפעול יחד במטרה לאכוף נורמות בינלאומיות".

דיוויד פולאק, חוקר ממכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון, חושב שלא מדובר ב"ניצחון ענק", אלא ניצחון צר לדיפלומטיה האמריקנית - והרוסית. "מדובר רק בשימוש בנשק הכימי, ובסוריה מדי יום ממשיכים להיהרג אנשים מנשק קונבנציונלי", הוא אומר. "אם ההחלטה תיושם, זה מוכיח שהדיפלומטיה יכולה לשאת תוצאות, ושלפעמים האיום להשתמש בכוח חיוני. יש להודות בכך שהלחץ שהופעל על רוסיה לא היה קשור לשום קהילה בינלאומית - זה היה איום אמריקני חד-צדדי בפעולה צבאית, גם אם אובמה איים בחוסר רצון. זה אומר שניתן לפתור את הבעיות האלה תוך עקיפת האו"ם. אבל הסיפור היותר גדול הוא, כמובן, שהעסקה הזאת מעלה סיכויים לכך שבשנת 2014, שנקבעה בתור תאריך יעד להיפטר מהנשק הכימי של סוריה, לא רק שאסד יהיה עדיין בשלטון, אלא יתמודד שוב בבחירות בתום שבע שנים בתפקיד הנשיא".

סרטונים מזוויעים מסוריה היו יוצאים גם אחרי הפגזה אמריקנית. הפגנה בגבעת הקפיטול נגד תקיפה בסוריה (צילום: AP)

צ'ארלס דלפר הוא מהמעטים שיודעים איך מתנהלות בשטח הבדיקות של הנשק הכימי. כפקח או"ם לשעבר, הוא ניהל את חקירת השימוש בנשק הכימי בעיראק. לדבריו, ההחלטה הנוכחית ניתנת ליישום - ומבחינות רבות, היא מסובכת פחות מאשר בעיראק. "אנו יודעים שהמשטר הסורי הזיז את הנשק הכימי שברשותו בשנים האחרונות. מצד אחד, זה מעלה חשד שהם יכולים לנסות להחביא חלקים ממנו, אך מצד שני זה אומר שזה אפשרי טכנית, ושניתן לרכז אותו", הוא אומר. "בעיראק, האובייקטים שבדקנו כבר נפגעו. בסוריה המתקנים הכימיים לא נפגעו. תהיה בעיה רצינית עם האבטחה של הפקחים, כי הנשק הכימי של סוריה מפוזר בין למעלה מ-40 מתקנים, יידרשו כ-75 מומחים לבדוק אותם - מתקן וחצי ביום, לשלושה-ארבעה צוותים. וכרגע בסוריה יש הרבה קבוצות שיהיו מעוניינות לפגוע בפקחים או במתקני הנשק הכימי".

דלפר משוכנע שגם אם העסקה תכשיר במובן מסוים את משטרו של אסד שיהפוך לערב לביצוע ההסכם, זה עדיין עדיף על תקיפה צבאית. "אובמה הזכיר בפנייתו לאומה את סרטי הווידאו הגרפיים שתיעדו את קורבנות התקיפה הכימית", הוא מזכיר. "אני בטוח שאחרי תקיפה אמריקנית, היו צצים די והותר סרטים על ההשלכות הלא נעימות של ההפגזות. ספק גם אם זה היה מביא לפגיעה במאגר הנשק הכימי. באשר לחיסול מאגר הנשק הכימי - תאריך היעד של אמצע 2014 אפשרי, במיוחד אם מוציאים אותו למדינה אחרת, במקום לנסות להשמידו בשטח סוריה. לרוסים יש שם בסיס ימי נחמד - שישתמשו בו".

אחת השאלות המעניינות לדעתו היא כיצד תשפיע העסקה על מעמדו של אסד בתוך המשטר שלו. "במשך עשרות שנים, הם השקיעו בתוכנית הזאת - ופתאום הוא אומר לפקידים שלו לחסל אותה? מעניין איך יגיבו".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully