היום בחירות בגרמניה: "אמא" בדרך לכהונה שלישית

אחרי שתי קדנציות שהתאפיינו בהתנהלות זהירה ומדודה, אנגלה מרקל צפויה להיבחר שוב למשרת הקנצלר, אך להקים קואליציה בהרכב שונה. "היא נותרה אמינה בזמן שאובמה עלה והתרסק"

מערכת וואלה! חדשות
צילום: רויטרס, עריכה: מיכאל ברגמן

כ-62 מיליון בני אדם מצביעים היום (ראשון) בבחירות בגרמניה. הסקרים צופים שהמפלגה הנוצרית-דמוקרטית (CDU) תזכה במרבית הקולות, ותוביל את הקנצלרית אנגלה מרקל לכהונה שלישית ברציפות. ואולם, ייתכן שהרכב הסיעות בבונדסטאג – הפרלמנט בברלין – ישתנה, ומרקל תיאלץ להקים ממשלה עם מפלגת השמאל-מרכז הסוציאל-דמוקרטית, בראשות הטוען למשרת הקנצלר, פיר שטיינבריק.

החשש העיקרי של מרקל (59) הוא מתבוסה של המפלגה הליברלית (FDP), המרכיבה עמה את הקואליציה הנוכחית. מרקל הייתה מעדיפה להמשיך לעמוד בראש "קואליציית נמר-ברווז" - או קואליציית שחור-צהוב, כאשר הצבע השחור מייצג את מפלגתה של מרקל, והצבע הצהוב מייצג את השותפה הזוטרה בממשלה.

עוד בוואלה! NEWS

לבשל כמו השפים הגדולים - בלי לצאת מהבית

יוליה פריליק-ניב
לכתבה המלאה
אנגלה מרקל בכנס הבחירות האחרון, אמש בברלין (צילום: אימג’בנק, Gettyimages)

המפלגה הליברלית נחלה תבוסה בבחירות האזוריות בבוואריה שהתקיימו בשבוע שעבר, וייתכן שהיא לא תחצה את אחוז החסימה בבחירות הארציות, העומד על 5%. קנצלר גרמניה לשעבר, הלמוט קוהל, קרא להצביע עבור המפלגה הליברלית בבחירות המקומיות כדי לסייע לה להשתחל לפרלמנט, אך ברגע האחרון שכנעה אותו מרקל לקרוא להצביע עבור מפלגתה-שלה. ייתכן שזהו איתות לכך שמרקל מנסה לחזק את כוחה, גם על חשבון חברתה הנוכחית לקואליציה.

במקרה כזה, מרקל עשויה להקים קואליציה עם יריבה, שטיינבריק, מנהיג המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (SPD), שסיעתו צפויה להיות השנייה בגודלה בפרלמנט. לפי כמה סקרים, אפשרות של קואליציה רחבה, המורכבת משתי המפלגות הגדולות, מועדפת על מרבית הבוחרים; מרקל הובילה קואליציה בהרכב כזה בשנים 2009-2005, כאשר שטיינבריק היה שר האוצר.

פיר שטיינבריק בעצרת בחירות במינכן. האם יישב בקואליציה עם מרקל? (צילום: רויטרס)

כלי התקשורת בגרמניה גם מעניקים סיכוי קלוש לאפשרות שבה מפלגתו של שטיינבריק תנצח בבחירות הארציות, ומתארים מצב שבו הקנצלר החדש יקים "קואליציית רמזור" – דהיינו, ממשלה המורכבת ממפלגתו (האדומה), מהמפלגה הליברלית (הצהובה) וממפלגת הירוקים. מפלגות אחרות, בהן מפלגת הפיראטים והמפלגה הקוראת לביטול היורו, אינן צפויות להיכנס לפרלמנט.

שיטתית או נמנעת מעימותים?

299 ממושבי הבונדסטאג מוקצים לחברי המפלגות שנבחרים בבחירות המקומיות, והיתר – 299 לפחות - נבחרים בבחירות ארציות-יחסיות. לפי שיטת הבחירות הזו, מספר חברי הבונדסטאג משתנה בין מערכת בחירות אחת לשנייה, משום שהקולות שאינם עוברים את אחוז החסימה מועברים למפלגות הגדולות.

בין אם הבחירות יפיקו קואליציה בצבע כזה או אחר, מסתמן שאנגלה מרקל תמשיך להחזיק במושכותיה של הכלכלה החשובה באירופה. 62 מיליון הבוחרים מצביעים בקלפי בשני פתקים – האחד בבחירות האזוריות, והשני בבחירות הארציות. בפועל, אין הבדל קיצוני בין המצע של המפלגות הגדולות ומרבית הגרמנים מרוצים מאוד מהתנהלותה של מרקל. הם למעשה מצביעים עבורה, ולא עבור מפלגתה.

יריבה של מרקל מאשימים אותה כמי שמתחמקת מהחלטות קשות ומעדיפה לדבוק בתהליכים איטיים ובטוחים, שאינם דורשים עימות או רפורמה כלשהי. המפגינים ביוון מכנים אותה "היטלר" בשל הצנע שכפתה על ארצם, ופרשנים כלכליים טוענים שהיא מנעה צמיחה מארצות במשבר ורק העמיקה את המיתון ביבשת.

הפנגה נגד ביקור מרקל ביוון, בחודש אוקטובר 2010 (צילום: רויטרס)

אך בקרב הגרמנים עצמם, "מוטי" (אמא'לה) רק נעשית פופולרית יותר ויותר. האופן שבו מרקל מחזיקה את ידיה בצורת מעוין הפך מבדיחה לסמל פולחן, ומככב כעת כסמל הקמפיין שלה (השבוע פרסמה מפלגתה בפייסבוק את הסימן החידתי <> וזכתה לתגובות נלהבות). אם יריבה שטיינבריק הצטלם כשהוא מפנה אצבע משולשת למצלמה, מרקל היא ההפך המוחלט משחצנית: היא עורכת את הקניות בעצמה כשהיא אובדת בין מדפי הסופרמרקט, ואוהבת לבשל מרק תפוחי-אדמה לבעלה.

כותב הביוגרפיה שלה, ראלף בולמאן, אמר כי דווקא האופי הפשוט והאימהי של מרקל הופך אותה לאהובה כל-כך על הגרמנים. “היא מתאימה לקלישאה שאנו – הגרמנים – רואים בעצמנו: מוזרים, חסכנים ומעט קודרים, אך בצורה חביבה".

בזירה הפנימית, ניתן לסכם את שתי הקדנציות הראשונות של מרקל בשמירה זהירה על יציבות המדינה: היא לא עשתה מהפכות ולא חוללה שינויים משמעותיים במנגנוני השירות לאזרח, אך הצליחה להרחיק את גרמניה מהמים הסוערים של המשבר הכלכלי באירופה.

המעויין המפורסם שמרקל יוצרת בידייה הפך מבדיחה לסמל הקמפיין. ברלין (צילום: רויטרס)

בקמפיין הבחירות שלה, מרקל כמעט ולא עסקה בענייני פנים, חוץ או ביטחון וכלכלה. גם נושאים שעוררו סערה – כמו פרשת ההאזנות של ה-NSA בגרמניה, או ההתמהמהות של מרקל להשבית את הכורים הגרעיניים בארצה – לא העירו את הבוחרים מתרדמתם. כל עוד הבוחרים יודעים ש"מוטי" מנהלת את המדינה, לאט ובבטחה - הרי שגם הטיפול בסוגיות הבוערות כגון הגירה, דאגה לאוכלוסיה המזדקנת ולתשלומי הפנסיה - יכול לחכות.

מרקל ביקשה מהבוחרים דבר אחד - לתת בה אמון. היא הזכירה שמאז שעלתה לשלטון גרמניה מתפקדת היטב, ואפילו משגשגת, ולכן אין סיבה לשינוי. האבטלה נמצאת בשפל של 20 שנים, ובסך הכל – אין הרבה על מה להתלונן. כזו הייתה תגובה גם לטענת יריביה, שכינו אותה "מנהיגת הטפלון".

השבועון "אקונומיסט", בדרך-כלל מבקר חריף של מרקל, הביע תמיכה בבחירתה מחדש של מרקל: “מבחינה פוליטית, מעטים משתווים למרקל. בזמן שמנהיגים אחרים התרוממו והתרסקו (ברק אובמה ודיוויד קמרון, למשל), או כלל לא המריאו (פרנסואה הולנד המסכן), הרי שמרקל נותרה פופולרית ואמינה כאחד. אל לנו להמעיט בכך שהיא הצליחה להחזיק את אירופה: יוון עדיין לא נשרה מגוש היורו, ומדינות אירופה הצפוניות שילמו עבור חילוצן; ספרד ואחרות עשו רפורמות שרק מעטים חשבו שיתגשמו; והיא גם עזרה להיפטר מליצנים כמו סילביו ברלוסקוני".

בחירות בגרמניה 2013
מפלגת האחות של מרקל ניצחה בבחירות בבוואריה
היריב המר של מרקל מפנה אצבע משולשת לבוחרים
מרקל בעימות בחירות: בסוריה קרה פשע - אך לא נתערב
ביקורת על מרקל: שילבה עצרת בחירות עם ביקור בדכאו

"אמא עושה את זה". שלט בחירות בעצרת בברלין, אמש (צילום: רויטרס)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully