פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פקודות ותשחצים: הכרזות של מלחמת יום כיפור

      עם פרוץ המלחמה, מכונות הדפוס של צה"ל עבדו שעות נוספות. אוספי הספרייה הלאומית מגלים את ההווי בשטח ובעורף עם עלונים להעלאת מורל החיילים והזמנת חתונה "קרבית"

      פקודות ותשחצים: הכרזות של מלחמת יום כיפור
      צילום: ארכיון צה"ל - משרד הביטחון, עריכה: טל רזניק

      ב-6 באוקטובר 1973, בשעה 14:00, פרצה המלחמה שהותירה צלקות עמוקות במיוחד בחברה הישראלית. שורה של מחדלים שנידונו בהרחבה בוועדת אגרנט, שעדויות נוספות ממנה פורסמו לאחרונה, הובילו לחוסר המוכנות בו הייתה שרויה מערכת הביטחון באותם ימים. הצבא הזדרז להתעשת ולהוביל את החיילים בקרבות ופקודות ונהלים הופצו באופן בהול. במלאת 40 שנה למלחמת יום הכיפורים, וואלה! חדשות חוזרת לכרזות ולעלונים שליוו את החיילים ואת העורף בימים ההם. מתוך פקודות יום, עלונים להעלאת מורל החיילים והזמנות לחתונה שנשמרו באוספי הספרייה הלאומית אפשר ללמוד על החיים בקווים ובעורף, שרק ציפה לשמוע אות חיים מיקיריו.

      40 שנה למלחמת יום הכיפורים - כתבות נוספות:
      הקלטות "הבור" נחשפות: "עוד מטוסים להציל את הגולן"
      תיעוד נדיר: גולדה פוגשת את הלוחמים בחזית פנים אל פנים
      ועדת אגרנט לאלופים: "ראש אמ"ן הוא כהן גדול?"

      קטעי עיתונות, גלויות וכרזות מימי מלחמת יום כיפור לציון 40 שנה למלחמה (סריקה , הספרייה הלאומית)
      (מאוספי הספרייה הלאומית)

      "עלון קרבי זה חומר להעלאת המורל", הסביר לוואלה! חדשות פרופ' אורי בר-יוסף מהמחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת חיפה. בראש העלון של מפקדת פיקוד הצפון נכתב שיר קצר. "לא כתב את זה משורר דגול", אמר פרופ' בר-יוסף. מתחתיו, תמונה של טנק ועליו כתובת: "אנו נשבור אותם". "הרמטכ"ל דוד אלעזר (דדו) התבטא בנוסח 'נשבור להם את העצמות', זה מייצג את הרוח הזאת. בראש ובראשונה נשבור את הסורים, כי רוצים להוציא אותם מהמלחמה. המלחמה נכפית עלינו וכמובן שננצח ונילחם בגבורה, או במילים אחרות 'נשבור אותם'". ביום שבו פורסם העלון - 12.10.73 - נעצרת ההתקדמות של צה"ל שהצליח להחזיר לעצמו את כל רמת הגולן מלבד החרמון ולהתקדם לכיוון דמשק. "מהשלב הזה הלחימה ברמת הגולן הופכת לסטטית יותר והסורים אכן יוצאים, במידה רבה, מהמלחמה".

      קטעי עיתונות, גלויות וכרזות מימי מלחמת יום כיפור לציון 40 שנה למלחמה (סריקה , הספרייה הלאומית)
      (מאוספי הספרייה הלאומית)

      אחד הצרכים שנוצרו במהלך המלחמה היה העברת עדכונים לקרובים בבית. "לא היו טלפונים ניידים", הסביר פרופ' בר-יוסף. "הדרך למסור דרישת שלום הייתה לתת למישהו פתק ולבקש ממנו שכאשר יגיע לעורף, ירים טלפון למשפחה. לאורך כל המלחמה כל מי שהיה בחזית נתן פתק למי שחזר לעורף עם מספרי טלפון". בר-יוסף סיפר כי לעתים הטלפונים יצרו תוצאה הפוכה מזו הרצויה: "חיילות בעורף שקיבלו את מספרי הטלפון צלצלו למסור ד"ש וקודם וידאו שזו אכן המשפחה הנכונה. חלק מהאימהות חששו שמדובר בשיחה הנוראית מכל וכמעט חטפו התקף לב".

      בצה"ל מיהרו לאמץ את היוזמה המאולתרת ויצרו את הטופס למסירת דרישת שלום. "הצבא לא יכול היה להשתלט על מה שקורה. לא ידעו את מספרי האבדות, היו המון נעדרים ודאגה עצומה בעורף. זו דרך יעילה לטפל בבעיה", אמר פרופ' בר-יוסף. עם זאת, היו מקרים עצובים במיוחד שבהם קיבלה המשפחה את דרישת השלום אחרי שהבשורה איומה על הבן כבר הגיעה.

      קטעי עיתונות, גלויות וכרזות מימי מלחמת יום כיפור לציון 40 שנה למלחמה (סריקה , הספרייה הלאומית)
      (מאוספי הספרייה הלאומית)

      כדי לסייע לחיילים בשטח להכיר טוב יותר את האזור בו הם נלחמים, קציני חינוך בפיקודים השונים היו אמונים על הכנת "דף למתאמן". "זה עלון שאמור להסביר לחיילי מילואים או סדיר שמתאמנים באזור אל-עריש באיזה אזור הם מתאמנים. כמו שילוב חפוז של שיעור גיאוגרפיה והיסטוריה", הסביר פרופ' בר-יוסף. הדף נערך עוד לפני המלחמה, כנראה בשנת 1969 או 1970: "הגבול כאן מופיע כתעלת סואץ. בעלון הספציפי ישנו אזכור לנחל סיני - יישוב שהוקם ב-1968 כהיאחזות נח"ל שעליו כתבה נעמי שמר את השיר 'בהאחזות הנח"ל בסיני'. בנוסף, אין סימון גבול בין חצי האי סיני לנגב, וכל השטח מתואר כשטחה של מדינת ישראל".

      קטעי עיתונות, גלויות וכרזות מימי מלחמת יום כיפור לציון 40 שנה למלחמה (סריקה , הספרייה הלאומית)
      (מאוספי הספרייה הלאומית)

      מלבד החיילים באזורי הקרבות, גם העורף הרגיש את ההתגייסות למלחמה. "זו המלחמה האחרונה שבה היה חשש ממטוסי אויב שיפציצו בארץ", סיפר פרופ' בר-יוסף על העלון שהפיצה משטרת ישראל לאזרחים. "כדי לזהות את המטרה בשעות הלילה, או כדי לזהות תנועה, המטוסים מזהים אורות ולכן יש לאורך כל מלחמות ישראל הוראות האפלה (עד למלחמת המפרץ). זאת, כדי למנוע מטייסי האויב אמצעי יעיל לזהות איפה הם נמצאים והיכן נמצאות המטרות".

      קטעי עיתונות, גלויות וכרזות מימי מלחמת יום כיפור לציון 40 שנה למלחמה (סריקה , הספרייה הלאומית)
      (מאוספי הספרייה הלאומית)

      גם האזרחים נתנו ביטוי לתחושות המלחמה בביטויים היומיומיים כמו – הזמנה לחתונה. "צו קריאה היה מוכר היטב לכולם, לחיילי המילואים וגם לבני משפחותיהם", אמר פרופ' בר-יוסף, על ההזמנה הלא שגרתית. החתונה נערכה ב-12 בדצמבר, בשעה שהמלחמה עדיין נמשכה וההזמנה משקפת את "רוח התקופה".


      לפניות לכתבת: leebenshay@walla.co.il

      עוד מאוספי הספרייה הלאומית:

      קטעי עיתונות, גלויות וכרזות מימי מלחמת יום כיפור לציון 40 שנה למלחמה (סריקה , הספרייה הלאומית)
      קטעי עיתונות, גלויות וכרזות מימי מלחמת יום כיפור לציון 40 שנה למלחמה (סריקה , הספרייה הלאומית)
      קטעי עיתונות, גלויות וכרזות מימי מלחמת יום כיפור לציון 40 שנה למלחמה (סריקה , הספרייה הלאומית)
      קטעי עיתונות, גלויות וכרזות מימי מלחמת יום כיפור לציון 40 שנה למלחמה (סריקה , הספרייה הלאומית)