ביום רביעי הנשיא אובמה רשם לעצמו ניצחון אחד בדרך לתקיפה בסוריה. אחרי יומיים של תדרוכים של נציגי הממשל ודיונים, ועדת החוץ של הסנאט הצביעה ברוב של 10 נגד 7 (כולל שני דמוקרטים) בעד ההחלטה המאשרת תקיפה אמריקנית מוגבלת בסוריה. ההחלטה מסמיכה תקיפה במשך 60 יום - עם אופציה להארכה של 30 יום נוספים. הסנטורים ג'ון מקיין ועמיתו הדמוקרטי כריס קונס הצליחו להשחיל בטיוטה גם סעיף הקורא לניסוח אסטרטגיה כוללת לגבי הסכסוך הסורי (בין היתר - שיפור יכולות הלחימה של האופוזיציה הסורית) ומדגיש כי "זו מדיניות של ארה"ב לשנות את התנופה בשדה הקרב". ההצבעה במליאת הסנאט צפויה להיערך בשבוע הבא, ועם הרוב הדמוקרטי, גם היא צפויה לעבור.
בבית הלבן שיבחו את תוצאות ההצבעה בוועדת החוץ של הסנאט, את מהירות הפעולה ויכולת שתי המפלגות לשתף פעולה למען אינטרס הביטחון הלאומי של ארה"ב. "אנו מאמינים שאמריקה חזקה יותר כשהנשיא והקונגרס עובדים יחד", נאמר בהודעת הבית הלבן. "הפעולה הצבאית שמאשרת ההחלטה תתמוך באינטרס הביטחון הלאומי של ארה"ב, תפגע ביכולתו של אסד להשתמש בנשק הכימי ותרתיע שימוש עתידי בו".
הסנטורים שהצביעו נגד ההחלטה אמרו שהם רואים את הדברים קצת אחרת. הסנטור הרפובליקני ראנד פול, ממתנגדיה החריפים של ההתערבות הצבאית, שאינו מוצא בה שום אינטרס אמריקני, אמר ש"זו טרגדיה נוראית, אבל אני לא חושב שההתערבות שלנו תקטין אותה. זה יוביל לקרבנות נוספים, תקיפה אפשרית נגד ישראל וטורקיה". עמיתו ממדינת וויומינג ג'ון ברסו אמר שעדויות נציגי הממשל הצליחו לשכנע אותו שהמשטר של אסד אכן השתמש בנשק הכימי, אך לא שכנעו אותו שבאמת יש להם אסטרטגיה להתמודד עם זה ועם הסכסוך הסורי בכלל.
עדויותיהם של שר החוץ ג'ון קרי, שר ההגנה צ'אק הייגל והרמטכ"ל מרטין דמפסי בגבעת הקפיטול ביומיים האחרונים אכן השאירו הרבה סימני שאלה - זאת על רקע המשך ההתנגדות של הציבור האמריקני לתקיפה. לפי סקר של ABC, למשל, 59% מהאמריקאים מתנגדים לתקיפה ו-36% תומכים. הסקר של מרכז "פיו" חושף כי 74% מהאמריקאים בטוחים שהתקיפה תביא לעליית הרגשות האנטי-אמריקאים, 61% - שהיא תביא למעורבות ארוכת-טווח של ארה"ב בסוריה. יש להניח שפעילי הארגון הפציפיסטי "הקוד הוורוד" שישבו כמה שורות מאחורי קרי, הייגל ודמפסי ובשתיקה רק הושיטו מעלה כפות ידיים מוכתמות בצבע אדום, לא יצרו תמונה אוהדת מדי מבחינת הממשל לעיתונים של מחר.
לנציגי הממשל לא היו "תשובות פשוטות"
להבדיל מעמיתו הדמוקרט בסנאט, רוברט מננדס, שתמך בלהט בהחלטת הנשיא, יו"ר ועדת החוץ של בית הנבחרים אד רויס לא אמר אם יתמוך בתקיפה או לא - אך לא היסס למתוח ביקורת על "המדיניות הצפה" של ממשל אובמה בסוריה. רויס דיבר על "כאוס" בסוריה ובמזרח התיכון, והודה ש"אין לנו תשובות פשוטות". חבר הקונגרס טד פו האשים את הממשל בחוסר עקביות: "לא לחברים ולא לאויבים שלנו אין מושג מה המדיניות שלנו במזרח התיכון. גם לציבור האמריקני אין מושג".
למחוקקים היו הרבה שאלות, שלנציגי הממשל לא היו עליהן "תשובות פשוטות". בשורה התחתונה של הדיון, אין לממשל באמת מושג איזו השפעה תהיה לתקיפה, לא על סוריה, לא על המזרח התיכון, לא על כיס משלם המסים ולא על איראן. באיזשהו שלב הרמטכ"ל דמפסי אף נשאל האם יש סיכוי לתקיפה מצד רוסיה והשיב, שלרוסיה יש כל מני יכולות, מתקיפה גרעינית ועד לתקיפת הסייבר, אך "אין זה מקום מתאים לדון בהשערות מהסוג הזה". עם זאת הדגיש כי ארה"ב נערכת למספר תרחישים בעימות עם סוריה - תקיפת טילים ישירה מצד המשטר של אסד, מתקפת סייבר, או הפעלת שותפות דוגמת חיזבאללה ללוחמה א-סימטרית, תקיפת הנציגויות הדיפלומטיות של ארה"ב, וכדומה. "נקטנו בצעדים להוריד את הסיכון, וגם ישראל התכוננה להגיב לאפשרות של פעולה", אמר דמפסי. להערכתו, אין הרבה סיכויים לתגובה, אך ארה"ב נערכת לכל התרחישים.
דמפסי הסביר גם, שמטרתו היא לא להשמיד את הנשק הכימי ("זה בלתי אפשרי בהתחשב בכמות ופיזור", אמר), אלא לפגוע ביכולתו של אסד להשתמש בו ולשלוח לו מסר שזה לא מקובל. הוא חושב שהפעולה תהיה יעילה, אמר. באשר להשפעתה על המזרח התיכון - זה כבר יהיה תלוי בתגובת אסד.
"10 מדינות הציעו להצטרף לתקיפה"
היו חברי קונגרס שהביעו דאגה מכך שאמריקה מכניסה ראש בריא למיטה חולה. מדוע ארה"ב צריכה להיות שוטר עולמי? חבר הקונגרס הרפובליקאי מפלורידה טד יוהו התעקש שדרוש פתרון דיפלומטי. "מדובר בתקיפה נגד מדינה ריבונית. אם אנו מתחילים מלחמה, אנו גם מזמינים מלחמה", אמר.
"אנחנו לא שוטר עולמי", השיב שר החוץ ג'ון קרי שנראה עייף. "אנו חוברים למדינות אחרות שרוצות לאכוף את הנורמה שתומכות בה 180 מדינות (האיסור על שימוש בנשק כימי, נ.מ). 10 מדינות, כולל מדינות במזרח התיכון, הציעו להצטרף לתקיפה. יש לנו יותר מתנדבים ממה שהמבצע הזה דורש. ברור שהיכולות שלנו מקיפות יותר".
קרי הבהיר שאין לו סבלנות לדון עכשיו בפרשת בנגזי, וכי "זה אחד הרגעים האלה שנשארים בהיסטוריה - כמו הפיגוע באולימפיאדת מינכן ב-1972, כמו זה שסובבנו את הספינה עם היהודים שהגיעו לחופי פלורידה, והם הומתו בגז, כי לא קיבלנו אותם. אם לא נפעל, כמו נגיד לאסד: 'אתה יכול להמשיך להרעיל את העם שלך, לאף אחד לא אכפת, תעשה מה שבא לך בשביל להישאר בשלטון'".
הוא אמר גם ש"במזרח התיכון שואלים הרבה שאלות עד כמה ארה"ב רצינית לגבי איראן. אני חושב שכשהנשיא אומר שהנשק הגרעיני בידי איראן לא מקובל, הוא לא מבלף. אך אם לא נאכוף את הנורמה ביחס הנשק הכימי, אנו יוצרים לעצמנו בעיות יותר גדולות בהמשך הדרך. מה תהיה שווה המילה שלנו אפילו בסוריה, שם אנו מנסים לשכנע את האופוזיציה המתונה שלא לשתף פעולה עם האלמנטים הקיצונים דוגמת ג'בהת אל-נוסרה?"
על השאלה, כמה קיצונים להערכתו יש בקרב האופוזיציה, קרי השיב "בין 15% ל-25%".
גם שר ההגנה צ'אק הייגל צייר תמונה קודרת של השלכות חוסר ההתערבות האמריקנית. "אסד יוכל לצאת למתקפות עוד יותר קטלניות", אמר. "אם ארה"ב לא תגיב, קרוב ל-100% שיהיה שימוש חוזר בנשק הכימי. אנו גם לא צריכים לספק תמריץ לאנשי חיזבאללה הנלחמים בסוריה להשיג את הנשק הכימי. גם בעלות הברית שלנו צריכות להיות בטוחות שארה"ב עומדת בהבטחותיה".
לדבריו, הפעולה תהיה מוגבלת, אך לא סמלית - "זו לא תהיה דקירה של סיכה", אמר.
מה הלאה?
בינתיים, בממשל אובמה מקווים שהדיון בקונגרס ייתן להם מספיק זמן לגייס תמיכה בינלאומית משמעותית יותר. אך בלי ספק, מדובר בהימור - יש גם סכנה שהשימוע הנוקב לו זוכים נציגי הקבינט יגרום לממשלות אחרות לקבל רגליים קרות. "העולם עוקב לא רק אחרי איזו החלטה נקבל, אלא איך נקבל אותה, האם ארה"ב מסוגלת לדבר בקול אחד", הזהיר קרי בסנאט.
אובמה הביע בטחון שהקונגרס יאשר את הפעולה הצבאית. הוא הזכיר להם, שהנשק הכימי זה לא הקו האדום שלו, אלא הקו האדום שהציבה הקהילה הבינלאומית, וגם הקונגרס עצמו. מפולג ככל שיהיה, ספק אם הקונגרס ירצה להפשיט את המפקד העליון מסמכותו לנקוט בפעולה הצבאית, במיוחד אחרי כל הדיבורים. היסטורית, הקונגרס אישר את בקשות הנשיא להתערבות הצבאית. גם האזהרות החוזרות של קרי והייגל על השמחה הצפויה בטהרן ופיונגיאנג, אם הקונגרס יכשיל את אובמה, אינן איומים ריקים - מול איראן, למשל, זה יחליש לא רק את האופציה הצבאית, אלא גם את האופציה הדיפלומטית. איראן מעוניינת בביטול הסנקציות - ולמה שיסמכו על אובמה, אם בידיו רק הסמכות להוציא כתב ויתור למשך חצי שנה, ואילו ההחלטה לטווח הארוך תדרוש את אישור הקונגרס העקשן?
ביום רביעי, במסיבת העיתונאים המשותפת עם ראש ממשלת שוודיה פרדריק ריינפלד, אובמה אמר שמדובר באמינות הקהילה הבינלאומית, לא באמינות שלו. זה לא ממש מדויק. איש לא משך אותו בלשונו להכריז לפני שנה על הקו האדום בסוריה. ובתור נשיא שחלק מרכזי מסדר היום שלו הוא להוציא את ארה"ב מ"מלחמה מטומטמת" אחת במזרח התיכון - אם היה רציני מלכתחילה לגבי הקו האדום - היה צריך להכשיר קרקע להתערבות צבאית בצורה משכנעת יותר, ומוקדם יותר. וכאמור, גם אם יקבל את אישור הקונגרס ויתקוף - עדיין אין לו ולנציגיו תשובה, האם חשבו, מה הלאה.
לקראת תקיפה בסוריה - סיקור מיוחד
ועדת החוץ של הסנאט אישרה תקיפה אמריקנית בסוריה
אובמה: "לכישלון התקיפה בסוריה יהיו השלכות"
פוטין שוב מזהיר את המערב: "נשלח S-300 לסוריה"