מאזינים לנהמות המטוסים וממתינים לתקיפה

התחביב החדש של העיתונאים והסקרנים שהגיעו ביממה האחרונה לחצי האי אקרוטירי בדרום קפריסין הוא האזנה למטוסים. אתמול (רביעי) בשעות אחר הצהריים והערב, לפחות אחת לשעה נשמעה מכיוון השמיים נהמה של מנוע סילון, ובעקבותיה החל גל הספקולציות – מה אנחנו שומעים, ומה המשמעות שנגזרת מכך. הדיונים וההתחבטויות בנושא היו לא יותר מדרך לשרוף זמן. בסופו של דבר, כולם הסכימו שהמתקפה בסוריה, שעשויה לצאת מבסיס חיל האוויר הבריטי באזור, לא תחל לפני סוף השבוע. הנהמות ששמענו היו חלק מאותו תרגיל גדול שהבריטים הודיעו שייערך כאן בשבועיים הקרובים.

לקראת תקיפה בסוריה - כל הכותרות:
אובמה על תקיפה בסוריה: "טרם קיבלתי החלטה"
"לא יוצג 'אקדח מעשן' שיקשור את אסד לטבח הכימי"
התקיפה בסוריה תידחה בשבוע? עדכונים שוטפים

כולם מחכים לרגע שבו התרגיל יעבור לשלב ה"רטוב", והמטוסים החדשים והנוצצים שהגיעו לכאן בימים האחרונים יוזנקו לעבר סוריה – אולי כדי לתקוף מטרות, אולי רק כדי לספק מטרייה אווירית למבצע שינוהל בכלל מהים. העיתונאים מחכים לרגע הזה בקוצר רוח, וכך גם החיילים הבריטים. אלה שמחכים לו בחשש הם דווקא התושבים הקפריסאים שמתגוררים בסביבת הבסיס: כמעט כל מי ששוחחתי אתו כאן אתמול הביע דאגה מהאפשרות שהמראת מטוסים בריטיים מאקרוטירי לעבר סוריה תגרור את קפריסין אל תוך סכסוך שאין לה כל רצון להיות חלק ממנו.

"אנחנו לא אוהבים את הבסיס הזה, אף פעם לא רצינו שהוא יהיה כאן", הסביר ג'ורג', תושב העיירה אקרוטירי, שממש צמודה לבסיס הבריטי, בשנות ה-50 לחייו. "הרעש של המטוסים מפריע לנו והחיילים הבריטים יכולים לעכב כאן את התנועה על דעת עצמם. הדבר הכי גרוע הוא שבריטניה משתמשת בבסיס הזה, שנמצא על אדמת קפריסין, כדי להילחם במלחמות שקפריסין לא קשורה אליהן ולא תומכת בהן – זה קרה בעיראק ב-2003, וזה הולך לקרות שוב בסוריה".

מעבר להתנגדות העקרונית לנוכחות הבריטית הממושכת על האי ולשימוש בשטח קפריסאי לצורך מלחמות שלקפריסין אין שום קשר אליהן, עולים גם חששות מתגובת נגד קשה במקרה הספציפי של סוריה. אמנם בקפריסין לא מחלקים לאזרחים מסיכות גז, ומכותרות העיתונים לא נשקפת אווירת היסטריה, אבל ההצהרה הסורית על כך שכל מדינה שתשתף פעולה עם המתקפה ההולכת ונרקמת תשלם מחיר, בהחלט חלחלה לשיח הציבורי בקפריסין. כאן לא חוששים מירי טילים, אלא דווקא מתאי טרור רדומים של חיזבאללה, שבאמצעות פיגוע מוצלח אחד יכולים לפגוע קשות בתיירות – הענף החשוב ביותר בכלכלה הקפריסאית המדשדשת.

שאלתי את אחד התושבים באקרוטירי אם החשש הזה הופך למעט יותר מתקבל על הדעת כאשר צופים בתמונות הקשות שזורמות מסוריה בימים האחרונים, תמונות שלא באמת משאירות לאמריקנים ולבריטים ברירה אלא להתערב. אותו תושב, שביקש להישאר בעילום שם, טען בלהט שבקפריסין אין הרבה סימפטיה למורדים הסורים, שזוכים לתמיכתו ולחסותו של ראש ממשלת טורקיה ארדואן, אולי האדם השנוא ביותר באזורים היווניים-פטריוטיים של האי. "הם קיצוניים ושונאים נוצרים", הוא הסביר. "אנחנו לא בעד אסד, אבל בטח לא בעדם ולא חושבים שצריך לעזור להם להשתלט על סוריה". גם זו סיבה לחוסר שביעות רצון מה"תרגיל" הבריטי שמתרחש באי בימים אלה.

את החמיצות שהפגינו התושבים בחצי האי הצליח להפיג נהג "אוטו גלידה", שהגיע לשערי הבסיס כדי למכור את מרכולתו לכתבים ולצלמים. זו הייתה תגבורת חשובה ובולטת לא פחות ממטוסי ה"טייפון" שהגיעו לכאן ב-48 השעות האחרונות – רק שאת הגלידה אפשר היה לראות ולאכול, ואילו המטוסים נחבאים מן העין, ורק נשמעים אחת לכמה זמן כאשר אחד מהם שובר את מהירות הקול. הגלידה, דיווחו אלה שאכלו ממנה, הייתה טעימה, אבל היא לא תחליף לדבר האמתי שכולם כאן מחכים לו. ייתכן שכבר הלילה הם יזכו לקבל טעימה ראשונה.