שנת הלימודים תשע"ד כבר ממש פה, ובשבוע הבא יחזרו הילדים לגני הילדים, חלקם לגנים הציבוריים הרבים שנבנו בשנתיים האחרונות מאז הוחלט על יישום מסקנות ועדת טרכטנברג. במהלך השנתיים האחרונות נבנו גנים רבים ברשויות המקומיות לילדים בגילאי 4-3, וכעת מאכלסים אותם גנים עם 92% מילדי השנתונים המיועדים. בחלק מהערים מצליחה העירייה למצוא מקום ל-100% מילדי העיר, אולם בחלקן המצב פחות מזהיר ועדיין קיים מחסור.
מנתונים שהגיעו לידי וואלה! חדשות עולה, כי בשנת תשע"ג נוספו למערכת החינוך הקדם-יסודי 1,131 גנים חדשים בחינוך הרגיל, מתוכם 1,076 גנים לגילאי 4-3, 42% מתוכם בחינוך הרשמי, ו-58% בחינוך המוכר שאינו רשמי. לקראת תשע"ד ייפתחו 656 גנים בחינוך הרשמי כאשר 79% מהם לגילי 4-3, ו-21% לגילי 5-4. נציין כי במקרים רבים ישנם הורים שמעדיפים מסיבותיהם שלהם לשלוח את ילדיהם לגנים פרטיים ולא לקחת חלק בגנים הציבוריים.
מדגימה של הנתונים במספר ערים ברחבי הארץ עולה כי במרבית חלקי הארץ מצליחה העירייה ליישם את המהלך. במבשרת ציון, למשל, רשומים מעל 90% מהילדים בגנים הציבוריים, והשנה, כך נמסר מהעירייה, לא היו תלמידים שביקשו להיכנס לגנים וסורבו. במעלה אדומים הנתונים דומים כאשר 93% מילדי השנתון נמצאים בגנים הציבוריים, ואף ילד לא סורב. זאת, למרות שלא נבנו בעיר גנים חדשים השנה. ביקנעם ייפתחו בשנת הלימודים החדשה שלושה גנים נוספים ובסך הכול ילמדו 95% מ-760 ילדי השנתון בעיר בשנה הבאה, ובטמרה לא הוקמו גנים חדשים אך הגנים הקיימים נותנים מענה לכל הילדים בעיר.
גם בחלק מערי המרכז והשרון המצב טוב: בראש העין נפתחו השנה חמש כיתות גן חדשות, אליהן נרשמו כ-1,300 תלמידים, ובסך הכל לומדים בגנים 95% מילדי השנתון בעיר. ברעננה נבנה גן אחד שהתווסף לתשעת הגנים שנבנו בעיר בשנה שעברה ובסך הכל מאכלסים הגנים הציבוריים 90% מילדי העיר.
בערים הגדולות המצב קצת בעייתי יותר, אבל עדיין לא משתווה למצוקה שהייתה בשנה שעברה. כך למשל, בחיפה לא נמצא מקום ל-79 ילדים מהשנתונים המדוברים, לטענת העירייה אין ילדים שביקשו להתקבל וסורבו. ברמת גן נבנו השנה 11 גנים נוספים המתווספים לתשעה שנבנו לקראת תשע"ג, ו-50 ילדים נותרו ללא גן מתוך 5,660 ילדים בשנתונים הללו. בשנה הבאה מתכננת העירייה לבנות 10 גנים נוספים במטרה להיות ערוכים לקליטה של כל השנתון. בגבעתיים נוספו השנה שבעה גנים לשנה הקרובה והם נותנים מענה ל-70% מגילאי השלוש ו-100% מגילאי ארבע. בתל אביב נבנו לקראת שנת הלימודית הנוכחית כ-70 כיתות גן חדשות ובשנה הקרובה ייבנו עוד כ-35 כיתות, ומהעירייה נמסר כי הודות לכך, כל ילד שנרשם לגן ציבורי נמצא לו מקום.
בשנה שעברה עלו טענות רבות בנושא כאשר הורים רבים לא הצליחו לרשום את ילדיהם לגנים, בגנים עצמם הייתה בעיה של צפיפות והגננות נאלצו להתמודד עם ילדים שטרם נגמלו מחיתולים. בניסיון לסייע למצוא פתרון לבעיה, הודיע שר החינוך שי פירון לפני מספר שבועות על הקצאת תקנים לבנות שירות לאומי שיתנדבו לסייע בגנים. לצורך העניין הוקצו כ-500 תקנים לבנות שירות שיגיעו לגנים בהם יש מספר גבוה של ילדים בגילאי שלוש. בשל לוח הזמנים הצפוף, ייכנסו לגנים בשנת תשע"ד רק 300 בנות, כאשר מספרן צפוי לעלות בשנת הלימודים הבאה.
"ככל שנשקיע יותר - נרוויח יותר"
בכנס פורום הפיס לחינוך שנערך בשבוע שעבר בחולון התייחס שר החינוך לסוגיה ואמר: "ככל שנשקיע יותר ויותר בגיל הרך נרוויח יותר. עד לפני שנתיים גיל שלוש בכלל לא היה במערכת הממלכתית. השנה הוספנו עוד סייעת אחת בגנים לילדים בני שלוש והמטרה היא שלכל גן בישראל יהיו גננת וסייעת שעברו הכשרה מקצועית, אחרת לא נצליח למצות את המהלך".
יו"ר איגוד מנהלי המחלקות לחינוך ברשויות המקומיות אבי קמינסקי אמר כי משרד החינוך "אימץ את החלטות ועדת טרכטנברג עד תום, וניצל בצורה חיובית את האווירה החברתית שהייתה במדינת ישראל בעת ההיא. את התשלום הזה נותנים הילדים ש-95% מהם מגיעים למערכת הציבורית בגני הילדים. זו דוגמא קלאסית וטובה של חיבור של רשויות מקומיות של משרד חינוך ושל מדינה בכלל שלקחה דבר ומינפה אותו ועשתה את זה בצורה הטובה ביותר. התכנית הסתיימה כמעט בתום שנתיים למרות שהייתה אמורה להסתיים בתוך שלוש שנים. 92% מהילדים נמצאים בגנים האלה. אנחנו יכולים להעניק להם חינוך מיטבי וזו ברכה וזה אחד ההישגים הגדולים של מדינת ישראל".
הצעד הבא מבחינתו של קמינסקי הוא הכנסת תחומים נוספים של חינוך שנמצאים באחריות משרד הכלכלה והמסחר, תחת אחריות משרד החינוך. מדובר במכללות הטכנולוגיות ובמעונות היום לילדים עד גיל שלוש. "זה לא הגיוני שמשרד התמ"ת (הכלכלה והמסחר - מ.ר) יטפל בילדים עד גיל שלוש ואז הם יעברו למשרד החינוך. אני ממליץ לכולם לשים את האגו בצד ולהעביר את כל מה שמטופל בחינוך לחינוך. זה כולל את המעונות וגם את בתי הספר התעשייתיים. זה לא באותו רצף ובסופו של דבר צריך עבודה רצינית ברצף לטובת הילדים. כשאנחנו מדברים על חינוך אנחנו מדברים על אהבה, נתינה ולא רק על מידע. המטרה היא לראות את הילד מבוקר ועד ערב על כל הרצף שלו. מה הוא מקבל, למה הוא זקוק ומה אנחנו נותנים לו".
עוד על פתיחת שנת הלימודים:
האם מסתמנת מגמת שיפור במעמד המורה בישראל?
מלחמת הורי ילדי החינוך המיוחד בעיריית בני ברק
פרסומת הציעה הנחה להורי תלמידים מצטיינים - והוסרה
לפניות לכתבת מיכל רשף: michalresh1@walla.com