פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האם מסתמנת מגמת שיפור במעמד המורה בישראל?

      במשך שנים סבל המקצוע מתדמית ירודה, אולם בשנים האחרונות ניכר שיפור במעמד. יותר ויותר גברים בוחרים בהוראה, ואף חל זינוק בשיעור המורים בתיכונים שהם בעלי תואר שני

      אחרי שנים של שיח ציבורי שהפך את המורה לקורבן, נראה שבשנים האחרונות דווקא עולה קרנו של המקצוע. אקדמאים ואנשי צבא רבים רוצים גם הם להיכנס לתחום, תלמידים רבים גודשים את המכללות להוראה וכותרות בנושא חינוך תופסות את השיח הציבורי הרבה יותר מבעבר. אולם תנאי השכר עדיין נותרו בעייתיים, מורים עדיין מרגישים שלא סומכים עליהם ולא בטוח שמקצוע ההוראה הפך למשאת נפשה של כל אם יהודייה עבור ילדיה. יצאנו לבדוק אם וכיצד ישתנה מעמד המורה בישראל בשנה הקרובה.

      מורה כותב על לוח בכיתה (ShutterStock)
      יותר ויותר גברים בוחרים בהוראה בשנים האחרונות (צילום אילוסטרציה: ShutterStock)

      נועה סביר, מורה למדעים ומחנכת כיתה ז' בגימנסיה הרצליה וחברת "תנועת המורים החדשה", כבר מכירה את כל קשת התגובות למקצוע ההוראה. "יש את האנשים שאומרים 'כל הכבוד, צריך אנשים כמוך', יש את ז'אנר ה-'אוי, זה נורא קשה' - אלו אנשים שמרחמים עלי כאילו מישהו הכריח אותי לעשות את זה, בטח כשהם שומעים שאני מלמדת כיתות ז'-ח' שנחשבות לגיל בעייתי. ויש גם את ז'אנר האנשים שמנסים להבין למה אני עושה את זה, ושואלים אותי למה אני לא עושה משהו יותר טוב. אבל אני חושבת שיש פחות אנשים כאלה". סביר לא יכולה לומר בוודאות האם השתפר מעמד המורה בשנים האחרונות, אבל ציינה כי מאז המחאה החברתית "יש מקום של כבוד לאנשים שהם יותר מעורבים ופעילים חברתית. אנשים גם מכירים יותר אנשים שעובדים במערכת הציבורית ומורים הם חלק מזה".

      יותר גברים, יותר צעירים

      אם מסתכלים על הנתונים היבשים, ניתן לראות על פניו שיפור במעמד המורה וביוקרת המקצוע. כך למשל, מצאו הנתונים שמספר הסטודנטים להוראה עלה בשנים האחרונות, וכן ששיעור הנשים במקצוע ירד בהדרגה בשנים האחרונות וכי יותר ויותר גברים נכנסים להוראה, דבר שעל פי מחקרים מעלה את קרנו של המקצוע. כמו כן, עולה מהנתונים כי 22.4% מהמורים בבתי הספר היסודיים ו-41.1% מהמורים בבתי הספר התיכוניים הם בעלי דרגת שכר של תואר שני ומעלה – זינוק לעומת מספרם לפני כעשור. הנתונים גם מצביעים על מגמה של הצערת המקצוע כאשר בבתי הספר היסודיים ירד שיעור המורים מעל גיל 50, והוא עומד כעת על 25%, ובבתי הספר התיכוניים הוא נותר כשהיה. מדובר בפרמטרים ששילובם מראה כי מעמד מקצוע ההוראה בישראל טוב משהיה בעבר. אך האם המציאות תואמת את הנתונים?

      נתמקד לרגע בנתון אחד – הביקוש למכללות להוראה. מנתוני המועצה להשכלה גבוהה עולה כי מספרם של הסטודנטים במכללות לחינוך רק הולך ועולה מדי שנה, כאשר בשנת תשע"ג החולפת למדו במוסדות אלו 26,590 סטודנטים. ד"ר יורם הרפז, ראש התכנית לניהול וארגון מערכות חינוך במכללה האקדמית בית ברל, טוען כי למרות המספרים הגדלים, לא מדובר בריצה נלהבת של צעירים למקצוע. "יש עלייה מתמדת במספר הסטודנטים. היא לא גדולה, לא דרמטית והיא נובעת יותר ממצוקות משק כלליות מאשר ממשיכה פתאומית להוראה. יש מחסור בעבודה במדינות ה-OECD, וזה מפחיד את כולם. בנוסף, יש קאמבק של הקביעות. בעולם נייד כמו שלנו, נושא הקביעות במשרה הופך גם להיות עניין".

      אנשי חינוך רבים טוענים כי חלק משיפור מעמדו של המורה טמון בנתוני הקבלה למכללות להוראה. "צריך פשוט להעלות את הרף של הקבלה למכללות לחינוך והוראה בעיקר של האוניברסיטאות", אומר מנכ"ל רשת "אורט" צביקה פלג. "בפסיכולוגיה למשל, המשכורות הן פחותות ועובדה שעומדים בתור למרות תנאי הקבלה הגבוהים. המשכורת היא בכלל לא פקטור היום. הפקטור זה התדמית הציבורית שלך ואם ימשיכו לקבל סטודנטים בציון 500 פסיכומטרי זה אומר אתה סוג ב'".

      "המהפכה תגיע מלמטה"

      עם כניסתו לתפקיד של שר החינוך החדש שי פירון, הוא הצהיר כי הוא מאמין שצריך להשיב את האוטונומיה של המורים והמנהלים שילמדו בכיתות כפי ראות עיניהם. הצהרה זו מגובה בכמה פרויקטים שעליהם הכריז משרד החינוך לקראת השנה הבאה, אולם למרות האופטימיות, הדרך עוד ארוכה.

      "מרכיב האוטונומיה ממש נשחק בקדנציה הקודמת כי לגדעון סער היה מעמד פוליטי", אומר הרפז. "זה נורא פגע באוטונומיה של המורה. בשנים האחרונות מורים הפכו לפקידים שצריכים כל הזמן למלא טפסים". הרפז מחכה לראות מה יעשה בנדון שר החינוך פירון: "הוא מדבר על זה הרבה והוא רוצה לעשות איזה מהלך של אוטונומיה למורים. הוא מאוד אנטי-תזה לגדעון סער שהפך את המורים לקבלני משנה של בחינות, כאשר בכל העולם היה ברור שנכשלה המגמה. גם בתקופתו של סער רצו לשפר את היוקרה של מקצוע ההוראה. הם חשבו שתוצאות המבחנים הבינלאומיים יתנו להם אמון ציבורי וממשלתי במקצוע הזה זה יביא עוד תקציבים אבל זה היה סיפור טיפשי שהם סיפרו לעצמם. היו להם כוונות טובות".

      למרות הכוונות הטובות של כל הצדדים, הניסיון להעצים את המורים על ידי מתן חירויות כאלה עדיין לא חלחל לשטח באמת. "מה שאנחנו מחויבים ללמד אנחנו מחויבים", אומרת איריס הראל, מנהלת תיכון "אורט" בגבעתיים. "אם מורה בא ואומר לי משהו שנראה מדהים גם לי, אבל התלמיד בסוף לא יגיע להישגים אני לא אוכל לאפשר את זה כי אני אדפוק את התלמיד. אבל אם הוא רוצה לעוף קדימה אני יותר מאדחוף אותו".

      גם סביר מודה כי בשנים האחרונות לא השתפר המצב באופן דרמטי, אולם היא אופטימית לגבי העתיד. "אני לא יכולה להגיד שיש לי היום יותר מקום ליזום ולעשות. אני יכולה להיות אופטימית כשאני מסתכלת קדימה בגלל מהלכים כמו ביטול מבחני המיצ"ב. היום יש לי בסיס לאופטימיות שהדבר הזה יוריד את הלחץ מהמערכת ויכניס יותר תכניות ופרויקטים שמעניינים באמת את המורה והכיתה ולא לרוץ אחר 'דד-ליין'". למרות היעדר אוטונומיה פדגוגית של ממש, אומרת סביר כי הבחינה בתופעה מבורכת של מורים שיוצרים בעצמם פרויקטים ותכניות לימוד. "אני רואה הרבה יותר מורים שמבינים שאת האוטונומיה שלהם הם צריכים ליצור מלמטה. הם לא רק צריכים לקבל, אלא לקחת, ויש יותר ויותר מורים שקמים ועושים את זה. המהפכה תגיע מלמטה".

      שכר המורים: פחות אבל עוד כואב

      אבל למרות האופטימיות שמביעים רבים במערכת, נושא אחד נותר נקודה כאובה שהכל מסכימים עליו: הכסף. עם כניסתם של הסכמי השכר "עוז לתמורה" ו-"אופק חדש" עלה שכר המורה הממוצע לשעה, אולם מספר השעות גדל אף הוא, והשכר עדיין נמוך משמעותית בהשוואה למדינות ה-OECD. בספטמבר הקרוב ייגמרו חמש השנים במהלכן התחייבו המורים לא לשבות במסגרת הסכם "אופק חדש". אולם, למרות שמורים רבים טוענים כי מדובר בהסכם רע להם (במיוחד למורים הוותיקים), בשלב זה לא צפויות שביתות שישבשו את פתיחת שנת הלימודים.

      "צריך לתת את הקרדיט ל'אופק חדש' ו'עוז לתמורה' שהשכר עלה בעקבותיהם", אומר הרפז. "מורים אמנם מתלוננים על אופק חדש אבל שכחו את מה שקדם לו. שכר המורים היה על הרצפה. היו 18 אלף מורים רק ביסודי שהלכו לקבל השלמת הכנסה לפני 'אופק חדש' והיום שכרו של המורה המתחיל עלה ב-50%. אז אולי מתלוננים שלא בנו משרדים ולא ברור מה זה שעות פרטניות, אבל בפועל אלה הסכמים ששיפרו את שכרו של המורה".

      צביקה פלג טוען כי העצמת מורים ומעמדם בחברה תלוי בביטחון התעסוקתי שלהם, ובכלל זה השכר: "מורה חייב לדעת שיש מי שאחראי עליו, שיש מי שמשלם משכורות בזמן, מי שמפריש את זכויותיו בזמן. זה לא מובן מאליו. אני קורא מאמר שמדבר על איך שמורים לא קיבלו את זכויות הפנסיה שלהם ולא מבין איך זה קורה בישראל של 2013. אני חושב שהעצמת מורים זה אחד הדברים הכי חשובים ואני רואה בזה את עיקר עשייתה של כל רשת חינוכית כי המשאב האנושי הוא עמוד השדרה של הרשת".

      מנגד טוען מנכ"ל תנועת "חינוך ישראלי", אורן יהי שלום, כי הסכמי השכר לא שינו את מעמד המורה. "זה הוכיח שהכסף לא עושה את ההבדל הגדול בין המורים, הוא גורם שלישי או רביעי לאדם שבא או שוקל להישאר בהוראה. גורמים אחרים זה היוקרה, באיזו מידה הוא בא ליישם את מה שהוא דמיין שהוא יעשה. אדם מגיע להוראה וחושב שהוא בא לשנות את העולם. תוך זמן קצר, הוא מבין שהמרחק בין החלום ושברו הוא קטן".

      ביטחון תעסוקתי כולל בתוכו גם את מיגור תופעת מורי הקבלן שעדיין רווחת במערכת החינוך. ח"כ שמעון אוחיון (ישראל ביתנו) הגיש הצעת חוק הקוראת לבטל את התופעה כליל. "זה לא נותן ביטחון תעסוקתי ואז איזה דימוי יש למקצוע הזה? אם כל שנה אומרים לך אתה מפוטר? מי ירצה את המקצוע אז?", הוא אומר.

      כיצד הציבור מסתכל על מורים?

      פרמטר נוסף שיש לבחון בהקשר זה הוא כיצד נתפס מעמד המורה בעיני הציבור? בסקר שערכה תנועת "חינוך ישראלי" בשנת 2005 היא פיתחה כמה מדדים שיגדירו את מעמדו של המורה. שכר, גיל, מעמד בעיני הציבור ועוד. בסכום המדדים האלה נמצא כי המורה בישראל מקבל ציון של 55.2 מתוך 100. התנועה חזרה על הסקר במתכונת מצומצמת בשנה שעברה, כאשר התמקדה בשתי שאלות עיקריות שעל פי מומחים, קובעות במידה הכי גבוהה את הלך הרוח בנושא. רק 24% מהנשאלים בסקר זה השיבו כי ימליצו במידה רבה לילדיהם להיות מורים. למעלה מ-50% אמרו שימליצו להם במידה מועטה – מדובר בשיפור מ-2005, אז אמרו 70% מהנשאלים כי ימליצו לילדיהם להיות מורים רק במידה מועטה או כלל לא. השאלה השנייה בסקר הייתה באיזו מידה אתה מרוצה מרמת ההוראה בבתי הספר, כאשר למעלה מ-50% השיבו כי הם מרוצים ממנה במידה מועטה.

      בחינת בגרות במתמטיקה, תיכון קריית שרת חולון, מאי 2013 (בן קלמר)
      בעיות המשמעת מעסיקות את המורה לעתים יותר מאשר חומר הלימוד (צילום אילוסטרציה: בן קלמר)

      אחת המילים שנשמעות לעתים תכופות, אפילו תכופות מדי בהקשר של מורים, היא "שליחות". מילה שכבר הפכה מעין תירוץ מנחם לעובדה שהשכר והתנאים לא מספיק טובים. "עם שליחות לא הולכים למכולת", אומרת סביר. "גם אם זה נכון שזו שליחות, זה לא צריך להיות תחליף לשכר. מי שבא רק בגלל השליחות ולא באמת ובתמים אוהב את המפגש עם הילדים לא ישרוד ומי שלא חש שליחות, לא ישרוד את המערכת. זה לא מספיק בלי אהבת המקצוע, בלי המפגש והתהליכים האנושיים שקורים. אני מכירה אנשים אידיאליסטים שהגיעו למערכת ולא שרדו כי לא התחברו לילדים. תחושת השליחות היא אחת מאבני הבניין שבונות את הכוח של מורה אבל היא לא יכולה לעמוד לבד בלי אהבת המקצוע ובלי תנאים בסיסיים לעבודה".

      החיבור לילדים שעליו מדברת סביר עלול להיות משימה לא פשוטה. הכיתות בישראל צפופות מאוד, בעיות המשמעת מעסיקות את המורה לעתים יותר מאשר חומר הלימוד, והשחיקה עלולה להגיע מהר מהרגיל. לדברי יורם הרפז, מדובר בסממן של תופעה רווחת בחברה הישראלית של אי-כיבוד מבוגרים. "בישראל מבוגרים לא נחשבים", אומר הרפז. "אנחנו מדינה שאין בה כבוד לאדם מבוגר, ובמידה רבה מאוד בצדק, כי כשהמבוגרים שלך יושבים בכלא על הטרדות ושחיתות זה לא מספק מופתי השראה לתלמידים". הרפז מוסיף כי בנוגע למורים, "רוב ההורים במרכז לפחות מרוויחים פי שניים ושלושה ממורה אז יש את עניין השכר, ויש גם השכלה. מספיק שהאב עשה יותר תארים מהמורה והוא כבר לא סופר אותו".

      אך בנושא זה יש אולי מגמה חיובית. לאחר שנים שבהן הודגשו והורחבו זכויותיהם של התלמידים, בשנים האחרונות מנהיג המשרד מדיניות של אפס סובלנות, המספקת כלים למורים ולמנהלים להתמודדות עם תופעות אלימות בבתי הספר.

      כיצד הופכים הוראה למקצוע יוקרתי?

      אחת השאלות שיש לדון בהן בהקשר של מעמד המורה, היא איך מייצרים מקצוע יוקרתי? בפינלנד, המודל החינוכי המדובר של השנים האחרונות, הוחלט לשלב כמה פרמטרים כדי למשוך את המצטיינים למקצוע. במקביל להעלאת שכר המורים ב-40%, הוחלט כי מקצוע ההוראה מצריך בוגרי תואר שני ומתקבלים אליו רק מי שמשיג ממוצע של 90 ומעלה בתואר הראשון. כמו כן, הוחלט על צמצום מספר הבחינות ועל מתן אוטונומיה למורים ללמד כראות עיניהם. יורם הרפז מוסיף נדבך נוסף אותו צריך לקחת בחשבון כשמנסים לענות על שאלת יוקרת המקצוע בישראל. "הדבר המכריע הוא תנאי העבודה בכיתות. בישראל יש בעיות משמעת שאין להן אח ורע בעולם. בארה"ב יש לפעמים תלמידים שמוציאים רובה ויורים בכולם, אבל המנטליות שלנו היא שונה. אצלנו יש אי-שקט קבוע בכיתות".

      אבל נראה שבתחום הזה דווקא יש שינוי חיובי בשנים האחרונות. ניסים אילוז, מנהל תיכון "אורט" במעלה אדומים מספר על טייסים, אנשי קבע ובוגרי היי-טק שנוהרים בשלוש השנים האחרונות למקצוע: "אני מוצא את עצמי שלא נעים לי לראיין אלוף-משנה, בחור עם תואר דוקטור, אנשים עם ידע עצום. אני אומר להם: 'אתה יודע מה אתה הולך להרוויח?' והם אומרים לי: 'שים את הכסף בצד. זה מה שאני רוצה לעשות' - זה משב רוח נעים".

      תכניות לעתיד

      אז בשנה הקרובה אולי לא ישתפר מעמד המורה באופן דרמטי, אולם מה לגבי מעמדו בעתיד? ח"כ אוחיון, המשמש יו"ר השדולה לקידום מעמד המורה, מסביר כי מעמד המורה ישתנה רק אם יותר אנשים בעלי נתונים גבוהים ייכנסו למקצוע בהדרגה. "אני מאמין ששינוי מעמד המורה יבוא רק על ידי משיכת החזקים. נקודת ההתחלה צריכה להיות גבוהה ולא חלילה אנשים שלא מצאו את עצמם ואז הלכו להוראה מחוסר ברירה. יש להכשיר אנשים שיש להם מוטיבציה וכושר פיקודי והם בעלי נתונים גבוהים ולממן את הלימודים שלהם. הדימוי ישתפר רק כשאנשים יראו שהחזקים הולכים למקצוע".

      לדברי אוחיון, על מורה להיות עם נתונים אישיים גבוהים, לסיים תואר שני, לעבור הכשרה אינטנסיבית ורק אז ללכת למקצוע. אוחיון הגיש לאחרונה הצעת חוק בנושא לפיה שר החינוך יוכל לתגמל מורים בעלי נתונים כאלה. "צריך לשאוף שאנשים יהיו בעלי הכשרה אקדמית בתחום ההוראה שלהם. אם המדינה רוצה מורים טובים היא תשקיע ותגדיל את מספר התלמידים שהיא מושכת להוראה ובוחרת אותם ובמשך הזמן כשאנשים יראו אילו אנשים איכותיים הולכים להוראה הם יחקו אותם".

      לסיכום, טוענת סביר כי יש עוד הרבה עבודה לעשות בשינוי הדימוי של מורים בציבור. "צריך לשנות בעיקר את האסוציאציה שיש לאנשים ממורה. שלא יקפוץ להם לראש גברת זעפני או המורים מ'ארץ נהדרת'. כדי שמה שאנשים יראו כשאומרים מורה זה דמות שמכבדים ומעריכים אותה. אז יש עוד הרבה עבודה לעשות בתחום הזה, גם למורים אבל בעיקר למי שקובע אותה בשיח הציבורי ובכלל זה גם לתקשורת".

      הרפז מוסיף כי ברגע שייפתרו בעיות המשמעת, תגיע גם היוקרה של המקצוע ואיתה הביקוש האמיתי להוראה. "עד שמורה לא יוכל להיכנס לכיתה שיש בה מעט תלמידים וללמד בלי לעסוק כל הזמן בבעיות משמעת, המקצוע הזה לא יהיה אטרקטיבי. כי בעיית השכר אינה מרכזית - אנשים שהולכים להוראה מראש לא הולכים להתעשר. הם רצו מקצוע שיהיה משמעותי וימלא אותם. אלו אנשים שיש להם תשוקה לזה ואין לזה תחליף".

      לקריאה נוספת
      פירון ביטל את מבחני המיצ"ב: "הפכו לשוט מכה"
      כבר לא מורי-קבלן: "צריך ביטחון כדי לחנך"
      אלפי מורי קבלן עדיין נאבקים: "אין תנאים סוציאליים"

      לפניות לכתבת: michalresh1@walla.com

      (עדכון ראשון: 18:00)