דברו בידיים וסגרו ת'מחשב: סודות להצלחה בלימודים

במאה ה-21, כך נהוג לחשוב, הכיתה כבר מזמן אינה זירת הלימודים האמיתית. אם פעם היה ברור כי המורה הוא שינחיל את החומר בצורה הטובה ביותר לתלמידים, בעשורים האחרונים דווקא התקבעה תפיסה "מודרנית" יותר, ולפיה צפייה בסרטים או קריאת ספרים עשויות להיות אמצעי יעיל יותר להעברת התכנים החינוכיים. אלא שמדענים מאוניברסיטת סטנפורד בארצות הברית טוענים כי על מנת שלמידה חווייתית שכזו תהיה יעילה, הדרך חייבת להתחיל מול הלוח, בשיטה הישנה והמוכרת.

המחקר שערכו התמקד בהוראה של תחום המדעים. הוא כלל 28 סטודנטים לתארים ראשון ושני ופורסם בחודש שעבר בכתב העת הטכנולוגי Transactions on Learning Technologies. ממצאיו העלו כי תלמידים מוכנים טוב יותר ללימוד חומר חדש, לפתרון בעיות ולתפיסת מושגים מופשטים רק אחרי שהם מתנסים בכך באופן אינטראקטיבי, "עם הידיים". רק אחר כך, אמצעים כמו סרטים וספרים יהיו יעילים. "הראינו כי לגלות, לחקור ולפתור בעיות הם לא סתם 'דברים נחמדים' שיש בכיתה", אמר פרופ' פאולו בליקשטיין שהנחה את המחקר, לאתר Futurity. "אלה מנגנונים משמעותיים ללמידה שמשפרים את הביצוע מכל בחינה".

ואם בלמידה עם הידיים עסקינן: במחקר שפורסם בחודש שעבר בכתב העת Developmental Psychology גילו פסיכולוגים מאוניברסיטת סן פרנסיסקו כי ילדים שמסבירים את עצמם בעזרת הידיים הם בעלי שליטה עצמית טובה יותר, וכן סיכויים גדולים יותר להצליח בעתיד. 41 ילדים בני שנתיים עד שש התבקשו למיין כרטיסים למגירות לפי פרמטרים שונים – צבע, צורה ולפי התמונות שהופיעו עליהם. נמצא כי אלה שהיטיבו לבטא את עצמם בליווי תנועות ידיים היו בעלי משמעת עצמית טובה יותר. תנועות הידיים אף היו במתאם גבוה יותר עם הצלחה בביצוע משימות מאשר גיל הילדים. לדברי החוקרים, תנועות הידיים תורמות כנראה לתהליכי החשיבה והעיבוד.

החוקרת הראשית, פרופ' פטרישיה מילר, הסבירה למגזין "טיים" כי המחקר מדגיש את "הקשר ההדוק בין המוח והמחשבה לבין הגוף". פרופ' סיאן בילוק מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת שיקגו הוסיף כי המחקר "מלמד כי לא רק המחשבות שלנו משפיעות על גופנו, אלא שגם גופנו יכול להשפיע על החלטותינו, על מחשבותינו ועל הלמידה שלנו". החוקרים ציינו גם כי הממצאים עשויים לשפר את דרכי התקשורת והמחשבה ולשפוך אור על הפרעות התפתחויות הקשורות לשליטה וקוגניציה, כמו אוטיזם.

מחקר אורך שכלל 11 אלף ילדים ופורסם בחודש שעבר בכתב העת Journal of Epidemiology and Community Health מצא כי שינה בזמנים לא קבועים קשורה למדדי אינטליגנציה נמוכים יותר בקרב ילדות עד גיל שבע, וייתכן כי היא הגורמת לפגיעה בהם. החוקרים, מ-University College בלונדון, גילו כי אלה שהקפידו לכבות את האור בשעה קבועה מדי ערב היו בעלות ציוני IQ מרשימים יותר. החוקרים מצאו גם כי אין זה משנה באיזו שעה הלכו הילדות לישון – העיקר שדבר קרה בשעה קבועה מדי ערב. ומה עם הבנים? גם עליהם ניכרה השפעה שלילית של אי-סדירות בזמני השינה, אולם לא לטווח הארוך. "אני חושבת שהמסר להורים הוא שזמן שינה קבוע, אפילו אם הוא יהיה מעט מאוחר יותר, הוא דבר מומלץ", אמרה אמנדה סאקר מצוות החוקרים ל"וול סטריט ג'ורנל".

מחקר שפורסם בחודש שעבר בכתב העת Biological Psychiatry הצביע על כך שהמוח מסתגל היטב למצבי לחץ, הודות ליכולתו להפוך את הלמידה מ"מודעת" ל"בלתי מודעת". זאת באמצעות קולטנים (רצפטורים) המצויים במוח, והמורכבים מחלבונים הקרויים מינרלוקורטיקואידים. מדענים מאוניברסיטת Ruhr University Bochum שבגרמניה גייסו 80 נבדקים – מחציתם קיבלו חומר שהפריע לעבודת הקולטנים, בעוד שהמחצית השנייה קיבלה פלצבו, טיפול דמה. חברי הקבוצה הראשונה, שפעילות הקולטנים אצלם נחסמה, התקשו יותר להפגין למידה תחת תנאי לחץ, שכן המוח שלהם לא הצליח לעבור ללמידה "בלתי מודעת". לצד הממצאים, יש לציין כי המוח מתפקד באופן המיטבי כאשר אנו לא לחוצים. מעבר לכך, לחץ, במיוחד כרוני, עלול לפגוע בזיכרון, בקשב ובלמידה.

באוניברסיטת אדינבורו שבסקוטלנד הבינו לאחרונה כי המפתח לרכישת שפה חדשה מצריך, ובכן – חוש קצב ויכולת מוזיקלית בסיסיים. במחקר שפורסם בחודש שעבר בכתב העת journal Memory & Cognition נמצא כי כאשר שרים משפטים בשפה זרה, לומדים אותה מהר יותר. המשתתפים במחקר, ששפת אמם אנגלית, הצליחו ללמוד את רזי ההונגרית פי שניים טוב יותר ביחס לאלה שהסתפקו בשינון המילים והמשפטים ללא זמזום או מנגינה. "המחקר הזה מספק את העדות המחקרית הראשונה לכך שחזרה על משפטים תוך כדי שירה עשויה לעזור בלמידה של שפה זרה", אמרה ד"ר קארן לודקה, שהמחקר היה חלק מעבודת הדוקטורט שלה, ל-"Daily Scientist". לדבריה, "אחת השאלות המרכזיות שמעסיקות אותנו היא אם המנגינה מספקת רמז לזיכרון האנושי ובכך מסייעת להיזכר במילים ובמשפטים ביתר קלות".

פלאי הטכנולוגיה? לא בבית ספרנו. חוקרים מאוניברסיטת מקמסטר שבאונטריו, קנדה, טוענים כי מחשבים ניידים בכיתה מסיחים את דעתם של תלמידים שמשתמשים בהם – ואף פוגעים בשכניהם לספסל הלימודים. החוקרים, שפרסמו לאחרונה את הממצאים ב- journal Computers & Education, חילקו את הכיתה שבדקו לשני חלקים – אחד קיבל לידיו מחשב נישא והשני דף ועיפרון. בחלקו הראשון של הניסוי התבקשו בעלי המחשבים לסכם את שיעור מטאורולוגיה, כאשר מחצית מהם נדרשו תוך כדי לערוך חיפושים שונים ברשת האינטרנט, דבר שנועד לדמות הסחת דעת, למשל כאשר גולשים ברשתות חברתיות. בחלקו השני של הניסוי התבקשו בעלי העפרונות לסכם את השיעור, ונבדק אם אלה מהם שישבו סמוך למסכים פתוחים תפקדו פחות טוב.

עם סיומו של השיעור נבחנו כולם על החומר שנלמד זה עתה. ומה הראו התוצאות? "אנשי המחשבים" והתלמידים שישבו לצדם השיגו ציונים נמוכים ב-17-11% מאלה שלא זכו להיות בקרבת מסך בוהק. "הרבה מהתלמידים מבזבזים זמן רב בכיתה על דברים שאינם קשורים לבית הספר או למהלך השיעור", אמרה פאריה סאנה, מעורכי המחקר, לרשת CBC. "אנו מקווים, לנוכח התוצאות האלה, כי תלמידים ייקחו אחריות על מעשיהם".

מחקר נוסף שבחן את יכולות ה"מולטי-טאסקינג" של תלמידים העלה גם הוא ממצאים מדאיגים למדי. חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה "פלשו" למרחב הביתי של 263 תלמידי חטיבת ביניים, תיכון ואוניברסיטה, וצפו בהם במשך רבע שעה בזמן הכנת שיעורי הבית. לפי ממצאי המחקר, שפורסמו לאחרונה בכתב העת Computers in Human Behavior, שתי דקות בלבד עברו עד שרוב המשתתפים איבדו את סבלנותם והחלו להתעסק בפעולות שאינן קשורות לחומר הלימוד – בעיקר שליחת מסרונים והתעדכנות בפייסבוק. רק כתשע דקות וחצי מתוך ה-15 הוקדשו בפועל ללמידה, וגם זו נמצאה כשטחית. גם העובדה כי הם נמצאים תחת עינם הבוחנת של החוקרים לא הפריעה לנבדקים. הפסיכולוג פרופ' לארי רוזן, ראש צוות החוקרים, התקשה להסתיר את הפתעתו מהממצאים: "נדהמנו ממספר המשימות שהם עשו בו-זמנית, למרות שהם ידעו שמישהו צופה בהם. נראה שהם לא מסוגלים להעביר רבע שעה בלי להתעסק במכשירים שלהם. למען האמת, זה די מפחיד". שנת לימודים מוצלחת!

פתיחת שנת הלימודים - סיקור מיוחד:
פרסומת הציעה הנחה להורי תלמידים מצטיינים - והוסרה
פחות תלמידים על כל מורה, יותר שעות בשבוע
לקראת שנת הלימודים: גני ילדים רבים ללא חשמל