מצרים לאן?

הכאוס בסיני: מצרים זקוקה ל"חומת מגן" משלה

דווקא מותם של 25 שוטרים עשוי לסייע לשלטונות בקהיר להמחיש לציבור את אכזריותם של האחים המוסלמים. ואולם, ישראל עשויה להזיק אם תחשוב להציע תמיכתה בצבא. פרשנות

  • מצרים
  • חצי האי סיני
אבי יששכרוף
צילום: רויטרס, סרטוני חובבים שהועלו לרשת; עריכה: גדי וינסטוק; קריינות: אביב אברמוביץ'

פיגוע הטרור הבוקר (שני) בצפון-מזרח חצי האי סיני, שבו נהרגו 25 שוטרים מצרים, מהווה מכה מורלית כלל לא פשוטה לצבא המצרי. יוקרתו נפגעה וכל חייל מצרי שמגיע לגזרה החמה של סיני, יודע היום עד כמה חייו בסכנה. אולם לטווח הארוך, עד כמה שהדבר נשמע ציני, הפיגוע הזה דווקא עשוי לשמש את השלטונות בקהיר כדי להוכיח לציבור המצרי - כמו גם לקהילה הבינלאומית - עד כמה האתגר שעומד היום בפני הצבא בסיני בעייתי.

מאז סילוקו של הנשיא מוחמד מורסי ומשטר האחים המוסלמים, התרבו מספר ההתקפות על חיילי צבא מצרים בחצי האי והדבר אינו נעלם מעיני הציבור המצרי. רק בשבוע שעבר נהרגו 17 אנשי כוחות הביטחון המצריים בתוך 48 שעות. זהו איום ממשי של טרור שבא לידי ביטוי ביתר שאת הבוקר וישמש את המשטר כדי לקשור בין האחים המוסלמים לפעילי הטרור, שנראה שהוציאו להורג את כל 25 השוטרים לאחר שכבר הצליחו להשתלט עליהם.

טוב לדעת (מקודם)

הלחצן שיכול להציל את חייכם באירוע לבבי או מוחי

בשיתוף שחל
לכתבה המלאה
כמה שהדבר נשמע ציני, הדבר יסייע לשלטונות. גופות השוטרים בסיני (צילום: רויטרס)

במקביל, בדומה אולי למה שזכור לנו הישראלים, ממבצע חומת מגן באינתיפאדה השנייה, ניתן לשער שהמוטיבציה של הצבא לנצח את המבצע בסיני, דווקא תגבר. במובנים רבים מזכיר הדבר את צה"ל לאחר מותם של 13 חיילי המילואים במחנה הפליטים ג'נין, במסגרת "הטבח" שלא היה. דווקא מותם של ה-13 הביא להאצת פעילות הכוחות במחנה ולסיום מהיר יותר של המבצע נגד מה שנחשב למעוז החמושים בגדה. וכמו במקרה של ג'נין 2002, ניתן לשער שגם כאן, הצבא המצרי יתגבר את כוחותיו בסיני ובמובנים רבים, יוריד את הכפפות.

הברק פגע פעמיים, ולא במקרה

בכיר במערכת הביטחון המצרית הסביר לא מכבר בשיחה סגורה, כי אחת הבעיות הקשות שעמן מתמודד הצבא בסיני, היא אזור הפעולה. אין זה סוד שהחמושים בסיני משתמשים בשני תאי שטח מרכזיים: מרכז חצי האי ההררי והמסולע המאפשר לג'יהאדיסטים להשיג שפע של מקומות מסתור וצפון מזרח סיני, באזור המאוכלס בצפיפות יחסית גבוהה, בערים כמו רפיח, אל-עריש ושייח' זוויד.

המערכה רחוקה מסיום. הלווית בנו של מנהיג האחים המוסלמים (צילום: AP)

המיקום של ההתקפה הבוקר ליד רפיח המצרית אינו מקרי; זו גם גזרת הפיגוע שאירע לפני שנה, שבו נהרגו 16 חיילים מצרים. מדובר בתא שטח בעייתי מאוד ללחימה מאחר שהחמושים מוצאים מסתור בקרב האוכלוסייה, שברבים מהמקרים מסייעת להם ותומכת בהם. בערים הללו מתגוררים בדואים שהפכו עם השנים לדתיים יותר ויותר לצדם של פלסטינים שראו תמיד את הצבא המצרי בעיניים לא ידידותיות. ניתן לשער שיש לג'יהאדיסטים בגזרה קשרים ענפים אם האוכלוסייה בצד השני של הגבול, בעזה ומכאן גם ניתן להבין את ההחלטה של הצבא לסגור שוב את מעבר רפיח.

הנזק שישראל יכולה לגרום לצבא המצרי

בסופו של דבר, לצבא המצרי הפועל בסיני אין יותר מדי ברירות. הוא צריך להביס את הג'יהאדיסטים, גם אם משמעות הדבר לשלוח לחצי האי כוחות נוספים וגם במחיר של אובדן חיי אדם נוספים. לצבא יש כוחות עדיפים והניצחון על הטרור שם לא יהיה מהיר ומידי, ממש כשם שמבצע חומת מגן לא הביא לסילוק כל גורמי הטרור מהגדה. זו הייתה רק התחלה, וכך גם המבצע הנוכחי של הצבא המצרי.

בצהריים פורסם כי הנשיא לשעבר חוסני מובארק זוכה מסעיף נוסף של שחיתות ולפי עורך דינו הוא צפוי להשתחרר בימים הקרובים. אין כל ודאות שאכן הדבר יקרה, אולם הפרסום של הדברים הללו, כמו גם של הדיווח בניו יורק טיימס הבוקר על הניסיונות הישראליים לשכנע את הממשל בוושינגטון לשמר את התמיכה בצבא, צפוי דווקא לגרום לנזק לצבא בדעת הקהל המצרית. כל עוד הצבא מסתכסך עם האמריקנים הדבר מתקבל בהבנה, אולם שחרור של מובארק ובמקביל הרתמות הציונים לצד הצבא המצרי, זה כבר עלול להיות יותר מדי, אפילו למאוכזבי האחים המוסלמים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully