המאבק על הבגרויות מתחמם: אילו בחינות יבוטלו?

משרד החינוך אמנם עדיין לא פרסם את מסקנות הוועדה לנושא צמצום מספר בחינות הבגרות, אולם השיח הציבורי בנושא ער מתמיד. מורים להיסטוריה, ספרות ותנ"ך יצאו באחרונה בקריאות לשר החינוך שי פירון שלא לבטל את הבחינות במקצועותיהם, בטענה שהדבר יפגע ביחס של התלמידים והחברה למקצועות אלה. מנגד, יש שטוענים כי דווקא ביטולם של המבחנים החיצוניים, יוכל להוביל ללמידה מעמיקה במקצועות הללו.

"זו תהיה פגיעה קטלנית. נעשה כל מה שאנחנו יכולים כדי שזה לא יקרה", אומר קובי רוזנטל, מורה להיסטוריה ואזרחות מאזור השרון וממובילי המאבק נגד ביטול הבגרויות בהיסטוריה וספרות. "אנחנו חייבים ללמוד את העבר שלנו כדי ללמוד את העתיד. יש לשר רעיונות יפים, אבל במצב שלנו הוא לא יהיה שר חינוך לעשור הקרוב ולא הייתי רוצה שבהיסטוריה וספרות יהיו מבחנים פנימיים בשנים הבאות".

למרות שטרם התפרסמה החלטה בנושא, רוזנטל סבור שההחלטה כבר התקבלה. "באוקטובר הקרוב בטח נראה שבוטלו הבגרויות בהיסטוריה וספרות. אני בעד רפורמה ושינוי. יש דברים שצריך לשנות, אבל אסור להשאיר את ההערכה בתוך בתי הספר. זה לא יביא ללימוד יותר מעמיק, זה יביא לזילות המקצוע. אני אמנם נגד שינון, אבל צריך להעמיק את שאלות החשיבה ולא לעשות הכל פנימי. אני מבקש שישאירו חלק מההערכה כחיצונית ולא פנימית".

רועי פרלשטיין דביר, מורה להיסטוריה ואזרחות בתיכון "ברנקו וייס" בבית שמש ואחד ממקימי "תנועת המורים החדשה", טוען כי מדובר בנושא מורכב יותר מביטול של בחינה כזו או אחרת. "להרבה מאתנו ברור שצריך שינוי בשיטה", הוא מודה. "ברור שצריך לדון מחדש בדרך שבה עושים את זה ובמה שזה משיג. ברור לרובנו שסתם לבטל שתי בחינות בלי לעשות שום מהלך משלים יהיה מאוד מאוד בעייתי. מה שמאוד קריטי עכשיו זה לא לקפוץ בלי לבחון את הדברים עד הסוף ואנחנו יודעים שיצאו הכרזות על ביטול הבחינות האלה, שר החינוך לא הכחיש שזו הייתה הכוונה שלו, אבל צריך להאט רגע את הקצב ואנחנו בכל מקרה סבורים שצריך לדבר עם המורים. צריך לבחון את הדברים לעומק כי יש לזה השלכות בכל רמה אפשרית".

גורמים רבים החלו להתערב בנושא בעת האחרונה. לפני כשבוע פורסם ב"הארץ" כי כמה היסטוריונים בכירים שיגרו מכתב לשר החינוך בו קראו להימנע מביטול הבגרות. גם ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס לנושא ומקורביו אמרו כי הוא מתנגד נחרצות לביטולן של הבגרויות בתנ"ך והיסטוריה, זאת כיוון שלדעתו יש חשיבות רבה למקצועות הללו במיוחד לאור העובדה שאביו היה היסטוריון ובנו חתן פרס חידון התנ"ך הארצי.

שר החינוך פירון טוען, מנגד, כי יש לצמצם את מספר הבחינות ל-3-4 בלבד, כאשר היתר יהיו בחינות פנימיות או עבודות חקר. זאת, לטענתו, על מנת להעמיק בלמידה ובעשייה החינוכית הערכית במקום המרוץ המתמיד אחר ציונים. "יש רעיון מדהים שאני חושב שהוא נורא נכון: מדידה בשירות הלמידה. אבל מה שקרה לנו בשנים האחרונות הוא למידה בשירות המדידה", אמר פירון בוועידת השלטון המקומי לפני כחודש וחצי. "בישראל יש למעלה מ-160 בחינות בגרות כשמממוצע בחינות הבגרות במדינות העולם עומד על 3-6. יש רק עוד מדינה אחת שעושה גם מיצ"ב, גם מבחני מפמ"ר וגם מבחנים בינלאומיים והדבר מייצר כאוס שבו למורה אין זמן לשיחה אישית, לשיח על ערכים, על אהבת מולדת, על סולידריות חברתית, על עזרה לאחר, על שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים במערכת רגילה, על מערכת הקשרים שבין יהודים לערבים, על אהבת מולדת, על ערכה של דמוקרטיה. מתי נעשה את זה?".

פרלשטיין דביר מסכים כי לביטול המבחנים הללו יש את הפוטנציאל לעודד למידה מעמיקה יותר. "צריך ליצור מוטיבציה ללמידה אצל תלמידים. מערכת הבגרויות היום, על כל ליקוייה, מניעה גם תלמידים חלשים להתקדם. איך מניעים תלמידים חלשים זו שאלה מאוד מורכבת; יצירת מוטיבציה פנימית זה משהו שכולנו שואפים אליו ומעטים מצליחים עם מעט תלמידים. תלמידים חזקים ממילא לא צריכים את הבגרויות או אפילו את השיעורים של המורה, והשאלה היא מה תפקיד המורה אם לא להכין לבגרויות? צריך להשלים את זה עם שינוי דרכי עבודה של בית הספר. אי אפשר לבטל את הבחינה ולחשוב שזה יפתור את הבעיה. זה מהלך מורכב".

במסגרת המאבק, פרסמו מורים עצומה ברשת עליה חתמו מאות בני אדם, ואף התכוונו לקיים הפגנה, אולם השעו אותה לעת עתה לאחר שיחה עם השר פירון ועם גורמים נוספים שניסו להסביר להם שהדיון בנושא עדיין בעיצומו ושטרם התקבלה החלטה. הוועדה צפויה לסיים את תפקידה ולהכריז על מסקנותיה בתקופה הקרובה, אולם בכל מקרה נראה כי הדיון הזה ימשיך לעמוד במרכז השיח החינוכי בתקופה הקרובה.

עוד בתחום החינוך
פירון ביטל את מבחני המיצ”ב: ”הפכו לשוט מכה”
”מבחן המיצ”ב הוליך שולל את מערכת החינוך”
דעה: ברוך שפטרנו מהמיצ”ב - אבל מה יהיה במקומו?

לפניות לכתבת מיכל רשף: michalresh1@walla.com