חוזרים לכיתות

"מבחן המיצ"ב הוליך שולל את מערכת החינוך"

מורים, מנהלים ואנשי חינוך הביעו שביעות רצון מהחלטת שר החינוך לבטל את המבחנים שנועדו לבחון את רמת התלמידים בכמה מקצועות. "זו הייתה אחת הטעויות הגדולות במערכת"

מיכל רשף
12/08/2013
צילום: באדיבות "יש עתיד", עריכה: יאיר דניאל

(צפו: דברי שר החינוך פירון, בחודש שעבר)

טוב לדעת (מקודם)

הפתרון לכאב הברכיים קרוב מתמיד - בזכות טכנולוגיה בנעל

מוגש מטעם אפוסתרפיה

אנשי חינוך בירכו הערב (שני) על החלטתו של שר החינוך שי פירון לבטל זמנית את בחינות המיצ"ב החיצוניות בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים. התומכים במהלך טענו כי מדובר בתיקון עוול, כיוון שהבחינות יצרו מצב של הדרת אוכלוסיות חלשות, של "טבלאות ליגה" של בתי ספר ועוד תופעות פסולות אחרות. "רצוי מאוד לבטל את המתכונת הנוכחית של מבחני המיצ"ב", אמר פרופ' סורל קהאן מבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית בשיחה עם וואלה! חדשות. "אני חושב שזו הייתה אחת הטעויות הגדולות והולכות השולל של מערכת החינוך בישראל".

"המטרה הייתה לסייע להנהלה ולצוותי המורים"(צילום: בן קלמר)

לדברי פרופ' קהאן, "המטרות המוגדרות של המיצ"ב כפי שהוסברו אינן ניתנות להשגה באמצעות המיצ"ב כפי שהוא בוצע. יש צורך פשוט להיפתר ממנו. אין דרך לעשות אותו בצורה נכונה בגלל מטרות מאוד יומרניות". הוא הסביר כי "המטרה כפי שהוצגה הייתה לסייע להנהלה ולצוותי המורים של בתי הספר בקביעת מדיניות והקצאת משאבים דיפרנציאליים בתוך בית הספר, למשל בין תלמידים, דרגות כיתה או מקצועות. כלומר, ההנחה שעמדה ביסוד המיצ"ב הייתה שבית הספר והמידע שברשותו אינו מספיק ושיש צורך בנתונים אובייקטיבים חיצוניים שיימסרו לבתי הספר על ידי משרד החינוך. הבעיה היחידה היא שזה לא ניתן לביצוע בגלל גודל המשימה כי פירוש הדבר הוא לבחון את כל התלמידים, בכל בתי הספר, בכל שנה, בכל הדרגות, בכל המקצועות - אולי מספר פעמים".

"יש פערים גדולים בין בתי הספר בישראל"

פרופ' קהאן סבור כי מבחני המיצ"ב לא היו קרובים אפילו להשיג את מטרתם. "לא ניתן היה להתבסס על תוצאות אלה לצורך קביעת המדיניות ואמנם זה מה שקרה", טען. "כלומר, המידע שנאסף בפועל היה כ-5-4% מסך כל המידע שהיה דרוש להפעלה נכונה של אותה מדיניות". לטענתו, המטרה האמיתית של מבחנים אלו הייתה להפעיל לחצים על הנהלות בתי הספר על מנת שיגיעו להישגים טובים יותר.

קהאן גם מציע פתרונות אפשריים לשיפור הבחינה. "אם רוצים לדעת מה מצב המערכת, אפשר לעשות מיצ"ב מדגמי של 100 בתי ספר עם כל דרגות הכיתה וזה יעלה בערך 4-3% מהעלות הנוכחית של המיצ"ב", אמר. "דבר נוסף שאני המלצתי עליו בעבר היה שאיסוף הנתונים יתמקד בראש ובראשונה לא בהישגים, אלא בהספק של תכנית הלימודים, כי הסיבה המרכזית לכך שיש פערים כל כך גדולים בין בתי הספר בישראל היא שיש פערים בהספק ההוראה".

יו"ר ארגון ההורים הארצי, עו"ד גדעון פישר, אמר כי מבחני המיצ"ב הסיתו בשנים האחרונות את המערכת כולה מהמטרה העיקרית של חינוך והקניית ידע. "ציוני המבחנים הפכו כגולם הקם על יוצרו", אמר עו"ד פישר. "אין ספק שיש הגיון לצעוד להקניית ערכים, חינוך והעמקת ידע, להבדיל מלמידה לצרכי השגת ציונים גרידא".

"היה צריך 'לרוץ בחומר', כדי להכין את הילדים למיצ"ב"(צילום: בן קלמר)

אמנון רבינוביץ', מורה להיסטוריה ואזרחות בתיכון זיו בירושלים וממייסדי "תנועת המורים החדשה", טען כי בחינות המיצ"ב גרמו ל"מירוץ" אחר הספק לימוד החומר לבחינה, ובעקבות כך לא הושם דגש מספיק על למידה מעמיקה יותר וחינוך לערכים. "עד היום, מערכת החינוך, במידה רבה, התיישרה על פי מדדים חלקיים וצרים שהמיצ"ב החיצוני מדד, במקום להתמקד בחינוך לערכים, לאהבת האדם ולפיתוח מיומנויות חשיבה גבוהות שיכינו את התלמידים למאה ה-21", אמר. "במקום לעשות ניסויים בכיתות, להעמיק בחומר, לערוך דיונים שיפתחו הקשבה ופיתוח זהות ערכית, היה צריך 'לרוץ בחומר', כדי להכין את הילדים למיצ"ב שהמערכת, במידה רבה, השתעבדה לו".

לדברי רבינוביץ', "צריך לאפשר לבתי הספר ולמורים להוביל תהליכים חינוכיים משמעותיים בתוך כיתתם. המעשה החינוכי מעוצב על ידי המורים בתוך בתי הספר". רבינוביץ' טען עוד כי ביטול המבחן במתכונתו הנוכחית, יוביל ליצירת שוויון הזדמנויות במערכת החינוך. "טבלאות הליגה שנוצרו להשוות בין בתי הספר, גרמו לבתי ספר להנשיר תלמידים חלשים, להתחיל למיין תלמידים ולהציג את בתי הספר המעולים שעובדים עם תלמידים שהונשרו כפחות טובים", הסביר. "ביטול המיצ"ב החיצוני הוא התחלה אבל זה לא מספיק, חייבים לתקן את המצב הקשה והלא-שוויוני שנוצר במשך שנים במערכת החינוך ולפעול בנחישות כדי לצמצם פערים ולאפשר שוויון הזדמנויות לכל ילד וילדה בישראל, כי אין ילד שמגיע לו פחות מילד אחר".

"הורים מעדיפים לשלוח את ילדיהם לבתי ספר פרטיים"

תומר אושרי, מנהל תיכון סליקסברג בירושלים, בירך אף הוא על המהלך, והצביע על התופעות הפסולות שבאו בעקבות פרסום ציוני המבחנים. "בסופו של דבר, המיצ"ב נועד לבחון את המדדים הבית-ספריים כדי לתת לי, כמנהל, כלים ולראות איך אנחנו מקדמים את נושא הלמידה", ציין. "אלו אמורים להיות כלים פנימיים שלנו, כלומר כשאני בונה את התכנית השנתית שלי, הכלי שאני יכול להשתמש בו הוא המיצ"ב. בעקבות הפנייה לבג"ץ והבקשה לפתוח את המדדים לכלל האוכלוסייה, קרו כמה דברים טובים וכמה רעים. אני תמיד בעד לחשוף נתונים אבל ההשלכה של זה היא יצירת ציונים לבתי ספר ברחבי הארץ. כל בית ספר מקבל ציון על בסיס המיצ"ב והוא יכול לבדוק את הנתונים ויכול לראות כיצד להשתפר. אבל אדם מן השורה שרואה רק את השורה התחתונה, זה יוצר מצב שבו בית ספר שהמיצ"ב סימן אותו כ'לא טוב', הורים לא רוצים לשלוח אליו את הילדים שלהם ומעדיפים לשלוח אותם לבתי ספר פרטיים".

עם זאת, הוסיף אושרי, יש לבחון מה החלופה לאותם מבחנים. "אם החלופה היא רק המיצ"ב הפנימי, אני שקט", אמר. "מיצ"ב פנימי הוא פתרון טוב. כשכל בית ספר יכול לבדוק את עצמו - זה הדבר הנכון. אנחנו נמצאים במצב שבו יש מתח גדול בין רגולציה לבין אמון. בין משרד החינוך שרוצה לבחון התקדמות לבין האמון במנהלים ובמורים כדי שידעו לבחון את עצמם ולהוביל את עצמם. במשוואה הזו, אני בעד אמון בצוות החינוכי".

"בדק בית" במשרד החינוך. תלמידים בבחינה(צילום: בן קלמר)

הזרז העיקרי להקפאת המיצ"ב ובחינתו מחדש היה החלטת בית המשפט העליון לחייב את משרד החינוך לפרסם את הציונים בחתך בית ספרי. משרד החינוך התנגד בטענה כי הדבר ייצור "טבלאות ליגה" וידרג את בתי הספר במדד לא שוויוני. בסופו של דבר, עם פרסום הציונים, אכן צצו ועלו דירוגים כאלה של בתי ספר ברחבי הארץ, דבר שגרר ביקורת רבה מצד אנשי חינוך. היום, עם הקפאת הבחינה ועם כוונת שר החינוך לקדם חקיקה שתמנע את פרסום הציונים בצורה זו, אמרה מי שעמדה בראש העתירה ההיא, מנכ"לית התנועה לחופש המידע עו"ד אלונה וינוגרד, כי היא שמחה על "בדק הבית" שערך משרד החינוך לגבי הבחינה, אולם היא לא תאפשר הסתרת מידע חיוני מהציבור.

"אנחנו שמחים שבזכות החלטת בית המשפט בעקבות עתירת התנועה לחופש המידע לפרסם את תוצאות המיצ"ב בחתך בית ספרי, נערך בדק בית במשרד החינוך שהוביל לבחינה מחודשת של מדדי הערכה אלה", אמרה. "חשיפת המידע לא אפשרה למשרד החינוך להמשיך ולהתעלם מהמגבלות של מדדי המיצ"ב. אנחנו מצפים מהמשרד שכל פעילות של הערכה שתתבצע בעתיד תתנהל גם היא בשקיפות מלאה תוך שיתוף הציבור. כל דרך אחרת תתפרש כניסיון להתחמק מהחלטת בית המשפט".

"כלי דירוג פופוליסטי"(צילום: בן קלמר)

יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט, ח"כ עמרם מצנע (התנועה), בירך גם הוא על החלטת שר החינוך לבטל את בחינות המיצ"ב. "החלטת שר החינוך על ביטול בחינות המיצ"ב לשנת הלימודים הבאה היא בשורה חשובה ביותר. הבחינה שנועדה לשימוש פנימי הפכה להיות כלי דירוג פופוליסטי מאז החלטת בג"צ על זכות הציבור לדעת בנושא זה. ועדת החינוך של הכנסת המליצה בפני השר לשינוי המתכונת ואני מברך על ההחלטה שהתקבלה", אמר מצנע.

כמו כן, אבי קמינסקי, יו"ר איגוד מנהלי אגפי חינוך בשלטון המקומי, הוסיף כי "צורת קיומם של המבחנים ולאופן בו הם התפרסמו היו מחירים חינוכים וחברתיים קשים ביותר, תוך ניצול ציני של נתונים לצרכי גורמים מסוימים בעלי עניין ואולי גם פוליטיים בקהילה. הנתונים שהופקו מתוך מבחני המיצב שהתפרסמו הציבו את עובדי מערכת החינוך המסורים במצב לא נעים שאינו משקף את עבודתם החינוכית".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully