פערים גדולים בהישגי התלמידים בין הרשויות בפריפריה לאלה שבמרכז, בעיקר בתחומי המתמטיקה והאנגלית כך מסתמן מבחינה מדגמית של נתוני בחינות המיצ"ב שנחשפו אמש (ראשון) על ידי משרד החינוך. הנתונים, שנלקחו מכ-1,000 בתי ספר, אינם מסוכמים או מפולחים, ולפיכך לא ניתן לגזור מהם מגמות סטטיסטיות מובהקות; אולם גם בחינה אקראית של יישובים מעלה שוב ושוב את אותן המגמות: פער ניכר בין המרכז לבין הפריפריה, ובין המגזר היהודי לבין המגזר הערבי. הפער במקצוע המתמטיקה בין תלמיד כיתה ח' בתל אביב לבין חברו ברהט עומד על כמעט 100 נקודות: 433 ברהט מול 535 בתל אביב.
אמש דנה ועדת החינוך של הכנסת בהחלטת בית המשפט העליון מלפני חודש, להורות למשרד החינוך לפרסם את נתוני בחינות המיצ"ב לפי חתך בית ספרי, זאת בעקבות עתירה שהגישו הורים לתלמידים בשיתוף התנועה למען חופש המידע, בדרישה לפרסם את הנתונים. משרד החינוך התנגד לפרסום התוצאות מחשש שהדבר יוביל לדירוג בין בתי הספר וייצור מצב שבו הורים בוחרים בבתי הספר החזקים יותר עבור ילדיהם - דבר שיחליש את בתי הספר החלשים ממילא. עם חשיפת התוצאות, ניתן לראות היטב את הפערים בין הרשויות השונות - בצפון, במרכז וגם בדרום. לשם ההמחשה, מובאים כאן כמה נתונים. את הנתונים המלאים ניתן לקרוא באתר משרד החינוך.
אזור הצפון
תלמידי כיתות ח' בנהריה קיבלו ציון של 533 נקודות במבחן במדע וטכנולוגיה (מקרב בתי הספר דוברי העברית), לעומת הממוצע הארצי באותה שנה (תשע"א), שעמד על 541. אותם תלמידים קיבלו 500 נקודות במתמטיקה, לעומת הממוצע הארצי שעמד על 510. בעברית קיבלו תלמידי כיתות ח' בנהריה ציון של 541 נקודות לעומת 533 בממוצע הארצי. בצפת נרשמו נתונים טובים פחות. תלמידי כיתות ח' בעיר קיבלו את הציון 497 במבחני המדע והטכנולוגיה, ואילו הממוצע הארצי באותה שנה (תש"ע) עמד על 522. במתמטיקה קיבלו התלמידים את הציון 468 - 32 נקודות מתחת לממוצע הארצי באותה שנה. בעברית קיבלו התלמידים בממוצע ציון 479, הנמוך ב-21 נקודות לעומת הממוצע הארצי. במגזר הערבי, הציון שקיבלו תלמידי כיתות ח' בשפרעם במבחן במדע וטכנולוגיה בשנת תשס"ח עמד על 497, שלוש נקודות בלבד מתחת לממוצע הארצי באותה שנה. במתמטיקה קיבלו תלמידי כיתות ח' בעיר את הציון 473, 38 נקודות מתחת לממוצע הארצי באותה שנה.
אזור המרכז
באזור המרכז והשרון ניתן לראות נתונים גבוהים בהרבה. כך, למשל, תלמידי כיתות ה' בהרצליה קיבלו במבחן האנגלית בשנת תשע"א את הציון 569, זאת לעומת ממוצע ארצי שעמד על 525 נקודות באותה שנה. אותם תלמידים קיבלו באותה שנה גם את הציון 595 במתמטיקה 49 נקודות מעל הממוצע הארצי באותה שנה. בתל אביב נרשמו נתונים דומים. במבחן לכיתות ה' באנגלית בשנים תש"ע-תשע"א קיבלו התלמידים, מהמגזר היהודי והערבי גם יחד, ציון של 553 לעומת ממוצע ארצי שעמד על 517 נקודות באותן שנים. במבחן המתמטיקה לכיתות ה' רשמו התלמידים התל אביבים ציון של 557 19 נקודות מעל הממוצע הארצי של אותן שנים (תש"ע-תשע"א). במגזר הערבי, לעומת זאת, המצב שונה. תלמידי כיתות ה' בטירה שנבחנו במתמטיקה בשנת תש"ע, קיבלו את הציון 483 - זאת לעומת 529, הממוצע הארצי לאותה שנה. תלמידי כיתה ה' בטייבה קיבלו ציון של 491 במקצוע האנגלית, לעומת ממוצע ארצי של 508 נקודות באותה שנה.
אזור הדרום
בבאר שבע נרשם בשנת תשע"א ציון במתמטיקה של 490 נקודות לתלמידי כיתות ח', 32 נקודות מתחת לממוצע הארצי באותה שנה. שנתיים קודם לכן קיבלו תלמידי כיתות ח' את הציון 469 באותו מקצוע, לעומת ממוצע ארצי שעמד על 510 נקודות באותה שנה. באילת קיבלו תלמידי כיתות ח' את הציון 480 במתמטיקה במבחן שנערך בשנת תשס"ח, 20 נקודות מתחת לממוצע הארצי. במדע וטכנולוגיה קיבלו תלמידי כיתות ח' את הציון 513, זאת לעומת ממוצע של 522 נקודות באותה שנה (תש"ע). גם במגזר הערבי בדרום נרשמו נתונים נמוכים בהרבה. כך, למשל, ברהט קיבלו תלמידי כיתות ח' את הציון 433 במבחן המתמטיקה שנערך בשנת תש"ח, 67 נקודות מתחת לממוצע הארצי באותה שנה. גם במבחני השפה לכיתות ח' קיבלו התלמידים ציון נמוך 474 נקודות, לעומת ממוצע ארצי שעמד על 513 נקודות באותה שנה (תש"ע).
לקריאה נוספת
העליון: משרד החינוך חייב לפרסם את תוצאות המיצ"ב
משרד החינוך: ירידה קלה בשיעור הזכאים לבגרות
משרד החינוך יבחן צמצום מספר בחינות הבגרות
לפניות לכתבת: michalresh1@walla.com