"כפיית מיצ"ב על החרדים – החלטה חסרת תכלית"

    מומחי חינוך טוענים שעד שהמדינה לא תביא לכך שבמוסדות המגזר החרדי יילמדו לימודי ליבה באופן מוסדר וראוי אין טעם במבחן. "התועלת בהם במתכונתם הנוכחית גם ככה מוטלת בספק"

    מיכל רשף

    החלטת שופטי בג"ץ אתמול (רביעי) להחיל את מבחני המיצ"ב על תלמידי המגזר החרדי, עוררה סערה לא רק בקרב החרדים. במגזר טענו מצדם ש"לא יקום ולא יהיה", אולם נראה שגם במערכת החינוך יש מי שחושב שמדובר בהחלטה ריקה מתוכן. מומחים בתחום החינוך אמרו לוואלה! חדשות, כי מדובר בהחלטה חסרת תכלית, עד שהמדינה לא תביא לכך שבמוסדות אלה יילמדו לימודי ליבה באופן מוסדר וראוי.

    עוד בוואלה! NEWS

    פרסום לפי מיקום: עסקים קטנים יזכו לפרסום מותאם לצופים

    בשיתוף בנק הפועלים
    לכתבה המלאה
    "יחשוף את מה שגם ככה ידוע לכולם – שרמת הידע של תלמידי המגזר החרדי במקצועות הליבה היא נמוכה מאוד". תלמידים בבית ספר חרדי (צילום: דניאל אלסטר)

    פרופ' סורל קאהן, מומחה למבחני מיצ"ב ולמדידת הישגים במערכת החינוך מבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית אמר כי "החלטת בג"ץ לכפות על המגזר החרדי לערוך מבחני מיצ"ב, היא החלטה חסרת תכלית וחסרת היגיון כל עוד ממשלות ישראל לא מביאות לכך שבמוסדות החינוך החרדיים יילמדו לימודי ליבה". לדבריו, "הבעיה האמיתית היא לא שהחרדים לא עושים מבחני מיצ"ב - שהתועלת שבהם במתכונתם הנוכחית גם ככה מוטלת בספק - אלא שהחרדים ממעטים ללמוד מקצועות חשובים כגון אנגלית ומדעים. בסופו של דבר, כפיית בחינות המיצ"ב במוסדות החרדיים לכל היותר תחשוף את מה שגם ככה ידוע לכולם – שרמת הידע של תלמידי המגזר החרדי במקצועות הליבה היא נמוכה מאוד. לצערי, למרות שהחרדים כבר מודעים לבעיה זו, הדבר פשוט לא מטריד אותם".

    פרופ' עמי וולנסקי, חוקר מדיניות חינוך והשכלה גבוהה מהמרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה ומאוניברסיטת תל אביב, סבור שהמדיניות הכוללת של עריכת מבחנים כאלה איננה נכונה, וטוען כי לא קיים דיון משמעותי בישראל באשר לחלופות למבחנים הללו. "הפסיקה הנגזרת מהמדיניות הקיימת היא מובנת, אבל השאלה היא האם מדיניות המבחנים נכונה", הסביר. "האם תרבות המבחנים שהשתלטה על מערכת החינוך היא הדבר הנכון? לדעתי לא. אין צורך בתרבות המבחנים ויש חלופות מוכרות רבות בעולם היום".

    "אין פה דיון מקצועי וציבורי"

    הוא הוסיף כי ריבוי הבחינות והמדידות, ובעיקר הפרסומים שלהן, רק יוצר "טבלאות ליגה" בהן משתמשות, למשל, חברות נדל"ן שמשווקות את מוצריהן עם הבטחות לקרבה למוסדות חינוך עם נתוני מיצ"ב גבוהים. "מטרות החינוך אינן רק מדידה ומבחנים. כך למשל, עיר מורכבת ורבת פנים כמו ירושלים - כאשר עוסקים במדידה אז העיר מוצאת עצמה במקום נמוך יחסית בהשוואה לערים אחרות, בעוד שלמערכת החינוך יש מטרות אחרות ונוספות פרט לעניין המדידה של מבחני המיצ"ב. תרבות המבחנים מחמיצה את מטרות החינוך. הופכת את המערכת לממוסחרת ויש הרבה מאוד שגיאות עם זה".

    וולנסקי מציע שלוש דוגמאות לחלופות למבחני המיצ"ב שבעזרתן ניתן למדוד את הישגי האוכלוסייה החרדית בלימודים. הראשונה, ביצוע מדגם - שיטה שהייתה קיימת בשנות התשעים במסגרתה בוחנים אחוז מסוים באוכלוסייה כמדגם מייצג של מצב המערכת. השנייה, האופציה הניו זילנדית – בדיקת בתי הספר במחזוריות באמצעות שיחות עם תלמידים, מורים והורים וללא מבחנים כלל. השלישית, השיטה הפינית – הסתמכות על המבחנים הבינלאומיים ועל הבגרויות בלבד. "מותר למדינה להגיד שמבחנים הם המתכונת שאנחנו מעוניינים בה, אבל אין פה דיון מקצועי וציבורי. אין בדיקה של אלטרנטיבות ולכן נכנסים לפינה עם המגזר החרדי. מנסים לחדד את הנתונים לגבי 20% מהאוכלוסייה במקום לייצר כלים שלא מתאימים לכלל הציבור, אבל היו יכולים להיות רלוונטיים לציבור החרדי".

    ביקורת מצד נשיא העליון

    בג"ץ הורה אתמול למשרד החינוך לגבש בתוך מאה ימים מתווה לעריכת מבחני מיצ"ב בבתי הספר החרדיים. השופטים אף הורו למשרד להפעיל סנקציות נגד הרשתות החרדיות, אם מבחנים אלה לא יתקיימו. נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, הבהיר כי על ראשי הרשתות "להתחיל לקחת את העניינים ברצינות".
    בשנת 2008 התחייבו במשרד החינוך לוודא שאכן מתקיימים מבחנים במרכז החינוך העצמאי ובמרכז מעיין החינוך התורני – שני המוסדות נגדם הוגשה העתירה של התנועה הרפורמית. זאת, לאחר שעד אז התקיימו במוסדות אלה, שמתוקצבים על ידי המשרד, רק מבחנים בשפת אם ומתמטיקה, ולא באנגלית ובמדעים. מבחנים אלה התקיימו רק בכתה ה', ולא בכתות ב' ו-ח' כפי שנבחנים תלמידים בבתי ספר ממלכתיים וממלכתיים-דתיים.

    ב-2010 עתרה התנועה הרפורמית לבג"ץ פעם נוספת, לאחר שלטענתם התברר להם כי בפועל ברשת החינוך העצמאי האשכנזית הופסקו לחלוטין הבחינות, ואילו במרכז המעיין החינוך התורני נמשכו הבחינות במתכונת המצומצמת. מאז, לטענת התנועה הרפורמית, נאמר להם שמתקיימת "הידברות" בין המשרד לנציגי רשתות החינוך. אולם, בדיון היום אמר נציג מרכז החינוך העצמאי כי לא מתקיימת הידברות. "איזה בכירים משלנו נפגשו עם בכירים ממשרד החינוך?", תהה. נציג מעיין החינוך התורני אמר כי אם יכריחו אותם אז הם ישתפו פעולה. "החינוך התורני לא רצה להשתתף אבל בלית ברירה הוא השתתף", אמר. "בעבר לא למדו בכלל אנגלית בכיתות ח'. בעקבות הרבה תקציבים נבחנו התלמידים במקצוע. אנו לא רוצים לבטל שעות קודש . אנו משתפים פעולה ובסופו של יום באם יכריחו אותנו, אז אנו נשתף פעולה. אם ישאלו אותנו אנו בכלל לא רוצים".

    במוסדות החינוך של ש"ס מתקיימים כבר מספר שנים מבחני המיצ"ב. מנגד, ביהדות התורה מבהירים כי "העתירות הקנטרניות" לא יועילו וכי לא יתפשרו בעניין. "היהדות החרדית תתנגד לזה ולו לאור העובדה שמדובר בהחלטה של בג"ץ", אמר גורם בתנועה. לדבריו, יש שינויים בשטח בצורה איטית ומתוך הידברות, אבל חלטה כזו תגרום לנסיגה בנושא. "נעשו שינויים וככל הנראה ייעשו שינויים נוספים אבל כאשר זה מגיע בהנחתה מבג"ץ זה לא יעבור", הסביר.

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully