חוזרים לכיתות

ברוך שפטרנו מהמיצ"ב - אבל מה יהיה במקומו?

חנה דורסמן שמחה על מרווח הנשימה לו יזכו בתי הספר בעקבות ביטול המבחנים, אך מזכירה כי עדיין צריך למצוא שיטה אחרת למדוד את הפערים החינוכיים - וממליצה על המודל הפיני

  • מיצ"ב
חנה דורסמן

בשנים האחרונות נדמה שהתחרותיות שעד כה אפיינה מחלקות יוקרתיות באקדמיה וסטודנטים להוטים, הגיעה גם למערכת החינוך. מבחני המיצ"ב, שתפקידם היה לתת למנהלי בתי הספר מדדי הערכה לצורך שיפור ההוראה והאקלים הבית-ספרי, יצרו תחרות בין מוסדות הלימוד שקיבלה ביטוי נרחב הרבה יותר ממה שצופה מייעודה המקורה.

פרסום הנתונים אחת לתקופה הפך לאירוע תקשורתי שנתן במה לכל מי שרק רצה. מבלי לבדוק את הנתונים לעומק או לקרוא את האותיות הקטנות, ראינו אצבעות מופנות לעבר מגזרים שלמים, מורים ותלמידים. אך הצרה האמיתית הייתה, שרוח התחרותיות הגיעה בצורתה הפרועה גם - ובעיקר - לבתי הספר. האווירה התפשטה עד כדי כך שלפתע שמענו על תלמידים חלשים העלולים להוריד את הממוצע, שהתבקשו לא להגיע לבית הספר באותו יום; על כיתות שהוכנו מראש למבחן על חשבון למידה של נושאים רבים אחרים; ובעיקר על פספוס גדול של המטרה העיקרית - יצירת מדד אוביקטיבי למצב החינוך בישראל. מה נרוויח כחברה ממבחן שתלמידים רבים התבקשו שלא לגשת אליו?

המהלך לביטול בחינת המיצ"ב במתכונתן הנוכחית, עליו הכריז השבוע שר החינוך שי פירון, הוא מהלך שרבים בעולם החינוך הישראלי, ואנו ביניהם, ציפו לו. הצעד האמיץ צפוי להביא שינוי לטובה באקלים הבית-ספרי ובתחושות התלמידים. אנו מאמינים שככל שבית הספר יהפוך למרחב חינוכי, שבו מתנהל שיח ללא לחץ כה גדול על ידי הגדרות המדידה, ניתן יהיה לייצר דיוני עומק עם התלמידים וניתן יהיה לשים דגש על חינוך ערכי וחברתי. אפשר רק לקוות שהחלל שמשאיר אחריו המיצ"ב יתמלא בקשב גדול יותר לפרט ובתשומת לב לצרכיו של כל תלמיד וכל מגזר, ושביטולו יאפשר מרווח נשימה מעט גדול יותר עבור בתי הספר והמורים.

חוויה המשלבת רגש ושכל

אך בה בעת, חשוב לומר כי עצם ביטול מבחני המיצ"ב אינו מספיק. עם כל הקושי שהיה במבחנים האלו, הם הצביעו על הפערים החינוכיים - וזוהי מטרה חשובה במיוחד. התוצאות של מבחני המיצ"ב הציבו בשיח הציבורי את הפיגור של בתי ספר שנמצאים בפריפריה החברתית-גיאוגרפית. לא היינו רוצים לוותר על השיח הציבורי הכה-חשוב הזה, ולכן ישנה חשיבות למצוא בכל זאת דרך מדידה שתאפשר את ההשוואה.

כעת יש למצוא תחליף הולם - דרך מדידה שתאפשר מצד אחד לקיים מרחב חינוכי שיכול לפעול ברווחה ובנחת, ומצד שני תאפשר את הצגת הפערים בחינוך בדרך פרודקטיבית שתניב שינוי אמיתי. במערך הערכה מעין זה תינתן חשיבות רבה למערך ההערכה הפנימי של בתי הספר כמערך מעצב ולתגמול דיפרנציאלי על הצלחות חינוכיות ערכיות (כיוון אותו שואף משרד החינוך לחזק בימים אלו). כשנגיע למצב שבו כל בית ספר ימדוד את עצמו בכנות ובאוביקטיביות וכל ילד ירגיש בנוח להשתתף במבחן או במדד כלשהו, נדע שיש מקום למדוד את עצמנו באופן רוחבי ונוכל לקבל תמונת מצב אמיתית.

אז איך נעשה את זה? שילוב מצוין בין הערכה פנימית וחיצונית ניתן לראות במערכת החינוך של פינלנד, שתלמידיה מגיעים להישגים נפלאים. במערכת זו, חלק גדול מההערכה נעשה כהערכה פנימית מעצבת, הממוקדת בצרכיו של כל תלמיד ותלמיד - ורק בסוף בית הספר היסודי ישנו מבחן סיום אחיד לכל המדינה. חשוב לציין שמערך ההערכה משולב במאפיינים נוספים חשובים של המערכת החינוכית, כגון אוטונומיה רבה יותר של בתי הספר, צמצום מבחני הבגרויות ועוד - שאשר נבחנים ומחוזקים כעת על ידי משרד החינוך.

כדי להכין את תלמידי ישראל למאה ה-21, יש ליצור סביבה שתתמוך בחוויית לימודים מתמדת, כזו המתאימה לתקופה זו שבה אנשים לומדים דברים חדשים באופן יומיומי וסופגים ידע ומידע ממגוון ענק של מקורות מידע. החוויה שמשלבת רגש ושכל היא החוויה שבתי הספר צריכים להעניק לתלמידים על מנת לתת להם לגדול ולהתפתח. האלמנטים הללו לא יכולים להיווצר בסד של מדידה חונקת ומוטה, ההופכת את בית הספר למשתתף במרוץ. תחושת הישגיות וביטחון מגיעה לכל תלמידה ותלמיד בארץ, אך כאשר המדדים מוטים על ידי שיקולים ופעולות שונות בשל התחרות הקשה, הם כבר אינם אוביקטיביים, והמדידה מטעה ואף פוגעת בתלמידים ובמורים. צעד חשוב נעשה השבוע לטובת החינוך בארץ, צעד שהוא חלק ממסע ארוך להצלחתם של כל תלמיד ותלמידה.

חנה דורסמן היא מנכ"לית עמותת "חינוך לפסגות" הפועלת לצמצום הפערים בחינוך בפריפריה החברתית-גיאוגרפית בישראל

מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully