פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פסימיים מתמיד: רק 1 מ-5 ישראלים מאמין שיושג הסכם שלום

      מדד השלום, אוגוסט 2013: רוב הציבור לא נותן צ'אנס ליוזמת קרי, רוצה משאל עם - ובטוח שבמשאל יהיה רוב נגד הסכם; רוב מוצק בציבור היהודי מתנגד לפשרות בכל סוגיות הליבה

      פסימיים מתמיד: רק 1 מ-5 ישראלים מאמין שיושג הסכם שלום
      צילום: רויטרס, עריכה: טל רזניק

      (מסיבת עיתונאים של שר החוץ קרי עם ציפי לבני וסאיב עריקאת, בשבוע שעבר בוושינגטון)

      הציבור היהודי בישראל פסימי ביותר לגבי סיכויי ההצלחה של שיחות השלום שהתחדשו לאחר שלוש שנות קיפאון, ומגלה נכונות מועטה לפשרות בסוגיות הליבה של הסדר הקבע - אלו הממצאים הבולטים העולים מסקר "מדד השלום" לחודש אוגוסט 2013, הראשון שנערך מאז התחדשותו של המו"מ המדיני בין ישראל לרשות הפלסטינית, ועל רקע הליכי חקיקת חוק משאל העם בעניין הסדר עתידי. אשר לתוצאותיו של משאל עם כזה - אמנם הישראלים, כפי שעלה בכמה סקרים, מגלים תמיכה עקרונית בהסדר שלום לפי נוסחת שתי המדינות, אולם כאשר נבחנו בסקר הנוכחי המאפיינים הצפויים של הסכם כזה, התברר כי רוב הציבור היהודי מתנגד לפשרה בכל אחת מהסוגיות העקרוניות: נסיגה לקווי 67', פינוי התנחלויות, חלוקת ירושלים והכרה בזכות השיבה. כמובן, אין בכך כדי לנבא בהכרח כיצד יצביעו אותם אנשים בבוא היום במשאל עם, אם הסכם קונקרטי יהיה מונח על השולחן.

      ג'ון קרי ציפי לבני וסעיב עריקאת (AP)
      יגיעו להסכם? ג'ון קרי עם לבני ועריקאת, השבוע (צילום: AP)

      הסקר נערך בשבוע שעבר על ידי מכון המחקר "מדגם", בחסות תכנית אוונס לגישור ופתרון סכסוכים באוניברסיטת תל אביב והמכון הישראלי לדמוקרטיה. מתשובותיהם של 602 הנשאלים עולה כי הצלחתו של שר החוץ האמריקני, ג'ון קרי, לשכנע את מקבלי ההחלטות הישראלים והפלסטינים לחזור לשולחן הדיונים לא שכנעה את רוב הציבור בישראל שחידוש המשא ומתן יוביל גם להסכם שלום בין הצדדים: רק 22% מהישראלים מאמינים כי הסיכוי לכך גבוה או גבוה מאוד, לעומת 73.5% המעריכים כי הסיכוי די נמוך או נמוך מאוד. הפסימיות מעמיקה כשבוחנים את תשובותיהם של 502 הנשאלים היהודים: פחות מחמישית (18%) אופטימיים בהערכת סיכויי המו"מ, שעה שהרוב (80%) מעריכים כי הסיכוי די נמוך או נמוך מאוד.

      אינפוגרפיקה מדד השלום, אוגוסט 2013 (מערכת וואלה! NEWS , נתונים: מדד השלום)

      הציבור הערבי בישראל, לעומת זאת, אופטימי ברובו: 47% מעריכים כי הסיכויים גבוהים או גבוהים מאוד לעומת 41% המעריכים אותם נמוכים או נמוכים מאוד. פילוח התשובות לשאלה זו לפי הצבעה לכנסת בבחירות האחרונות מעלה כי רק בקרב מצביעי מרצ בבחירות האחרונות לכנסת יש רוב (65%) המעריכים כי יש סיכוי גבוה או גבוה מאוד שהשיחות יישאו פרי.

      לא מאמינים לפלסטינים, לא מוכנים לפשרות

      הפסימיות העמוקה בציבור היהודי ביחס לסיכויי המשא-ומתן קשורה אל נכון בדעה הרווחת (64%) שהמנהיגות הפלסטינית אינה רוצה באמת לחזור לשולחן הדיונים. זאת, שעה שביחס לממשלת ישראל דפוס התשובות של ציבור זה הוא הפוך: 63% מעריכים שהיא רוצה בכך באמת. גם בשאלה זו הציבור הערבי אופטימי יותר - ביחס לשתי ההנהגות: רוב גדול (85%) בטוחים או חושבים שהמנהיגות הפלסטינית רוצה באמת לחזור למשא ומתן לשלום, ורוב, אם כי קטן יותר (58%) חושבים או בטוחים כך גם לגבי ממשלת ישראל. פילוח לפי הצבעה מעלה כי השיעור הגבוה ביותר המאמינים בכנות ממשלת ישראל מצוי אצל מצביעי יש עתיד (73%). ובאשר לרשות הפלסטינית – רק בקרב מצביעי מרצ יש רוב למאמינים בכנותה בעניין זה (76.5%).

      ניהול המשא-ומתן על ידי נתניהו - נראה שהציבור היהודי מבחין בין עמדת ממשלת ישראל לבין המוטיבציות של ראש הממשלה: רוב (60%) אמנם סומכים על בנימין נתניהו שינהל את המשא ומתן כך שביטחון ישראל יישמר, אולם כאשר השאלה היא האם הוא ינהל את המשא-ומתן כך "שעד שכמה שזה תלוי בישראל, ייחתם הסכם שלום", הציבור היהודי נחלק לשני מחנות שווים: 48% סומכים עליו בעניין זה ו-47% אינם סומכים. הציבור הערבי אינו סומך על נתניהו בשני התחומים: 63.5% אינם סומכים עליו שינהל את המשא-ומתן כך שביטחון ישראל יישמר, ו-59% אינם סומכים עליו שינהל אותו כך שעד כמה שהדבר תלוי בישראל המגעים יובילו לשלום.

      אינפוגרפיקה מדד השלום, אוגוסט 2013 (מערכת וואלה! NEWS , נתונים: מדד השלום)

      נכונות לוויתורים - ממצאי הסקר הנוכחי מורים כי עמדות הציבור היהודי ביחס לתנאי השלום עומדות בקנה אחד עם הערכתם את סיכויי ההצלחה של המו"מ, ומשתלבת עם המגמה הניכר בעשור האחרון, של נכונות הולכת ופוחתת לוויתורים בצד הישראלי. לנשאלים הוצגה מסגרת לפיה "ישראל והפלסטינים יגיעו להבנות ולהסכם שלום קבע עם הסדרי ביטחון לישראל, מדינה פלסטינית בלי צבא, ערבויות בינלאומיות, והצהרה של הפלסטינים על סיום הסכסוך". גם בתוך מסגרת זו, ישנו רוב בציבור היהודי, בסדרי גודל שונים, השולל ויתור לפלסטינים באף אחת מארבע הבעיות העומדות בלב הסכסוך. הרוב המוצק ביותר, 77%, מתנגד להכרה עקרונית של ישראל בזכות השיבה, תוך מתן רשות לשיבה של מספר קטן של פליטים פלסטינים ופיצוי כספי לאחרים; 62.5% מתנגדים לנסיגה לקווי 67 תוך חילופי שטחים; 58% מתנגדים לפינוי התנחלויות למעט הגושים אריאל, מעלה אדומים וגוש עציון; ו-50% מתנגדים להסדר בירושלים שיכלול את העברת השכונות הערביות למדינה הפלסטינית והסדר מיוחד למקומות הקדושים.

      ירושלים, העיר העתיקה (יח"צ)
      50% מתנגדים להסכם שיכלול את חלוקת ירושלים

      בציבור הערבי יש כמובן רוב (משתנה) לתומכים בוויתורים בכל ארבעת הנושאים, אולם הרוב הזה מצטמק בשאלת ירושלים: רק 55% תומכים בהסדר המוצע לחלוקת העיר, אולי משום שחלק מן המשיבים הם ערבים תושבי מזרח ירושלים שמעוניינים לעבור לריבונות פלסטינית.

      חצי מהיהודים: לא לתת לערבים להצביע במשאל

      בעבר, מצאנו תמיד רוב בציבור התומכים בקיום של משאל עם בתהליך אשרור הסכם שלום, אם יושג. שאלנו גם הפעם: "היה ויושג הסכם שלום שיכלול נסיגה משטחי יהודה ושומרון ופינוי יישובים, האם יש צורך לאשר אותו במשאל עם, או שיש להשאיר את ההחלטה בידי הממשלה והכנסת?". רוב ברור בציבור היהודי (62%) החזיקו גם הפעם בדעה שיש לקיים משאל עם אם יושג הסכם. בציבור הערבי שיעור התומכים בקיום משאל עם הוא גבוה עוד יותר - 72%.

      אינפוגרפיקה מדד השלום, אוגוסט 2013 (מערכת וואלה! NEWS , נתונים: מדד השלום)

      מי ישתתף במשאל העם? בשאלה האם כל אזרחי ישראל ללא הבדל, יהודים וערבים, צריכים לקבל זכות הצבעה במשאל, הדעות בקרב היהודים חצויות בין התומכים במתן זכות הצבעה לכולם (46%) לבין שיעור גבוה מעט יותר הסבורים שרק לאזרחים היהודים צריכה להיות זכות זו (49%). למותר לציין כי בקרב הערבים רוב גדול מאוד (88%) סבורים כי זכות ההשתתפות צריכה לכלול את כלל אזרחי ישראל. פילוח על פי ההצבעה בבחירות לכנסת האחרונה מעלה כי רק בקרב מצביעי קדימה, העבודה ומרצ היה רוב לסבורים כי כל אזרחי ישראל ללא הבדל צריכים להשתתף במשאל העם אם יתקיים (בהתאמה 54.5%, 64%, ו-83%). פילוח התשובות לשאלה זו על פי הגדרה עצמית של דתיות בציבור היהודי העלה הבדלים גדולים מאוד: רק 13% ממי שהגדירו עצמם חרדים מחייבים השתתפות כללית, 33% מהדתיים, 31% מהמסורתיים-דתיים, 46% מהמסורתיים הלא-דתיים ו-60% מהחילונים.

      אשר לשאלה מה יהיו תוצאותיו של משאל עם, הדעה הרווחת בציבור היהודי (58%) היא שגם אם היה נערך כיום משאל עם בקרב כל אזרחי ישראל, יהודים וערבים, לא היה רוב לתומכים בהסכם שלום הכולל נסיגה של ישראל מהשטחים ופינוי יישובים. בציבור הערבי, לעומת זאת, בדיוק כשיעור הזה סבורים כי לו היה נערך משאל, כן היה רוב לתומכים בהסכם שלום. התוצאה המתקבלת בציבור הכללי היא רוב (54%) הסבור שהסכם לא יעבור במשאל. הצלבה בין התשובות של המרואיינים היהודים לשאלת תוצאות המשאל לשאלת מי אמור להשתתף בו, מראה כי מבין המעריכים כי יהיה רוב להסכם, הרוב (57%) תומכים בהשתתפות כלל אזרחי ישראל, כלומר כולל ערבים, במשאל. לעומת זאת, מבין מי שמעריכים כי לא יהיה רוב להסכם אם ישתתפו בו כלל אזרחי ישראל, רק 40% תומכים בהשתתפות הערבים במשאל.

      רוצים את יחימוביץ', וגם את בנט

      השלכות פוליטיות של שיחות שלום - רוב (48%) בציבור היהודי (לעומת 35%) סבורים כי מפלגת העבודה צריכה להצטרף מיד לממשלת נתניהו כדי לתמוך במהלך מבפנים. כך סבורים גם 71% בציבור הערבי. בקרב מצביעי עבודה בבחירות האחרונות, 68% סבורים כי עליה להצטרף לממשלה מיד כדי לחזק מבפנים את המאמץ להגיע להסכם שלום. מן העבר השני של המפה הפוליטית, רק מיעוט בציבור היהודי (33%) חושבים כי מפלגת הבית היהודי בראשות נפתלי בנט צריכה לפרוש מיד מהממשלה כדי לא להשתתף בתהליך שאם יצליח בוודאות יהיה כרוך בפינוי התנחלויות. פילוח של תשובותיהם לשאלה זו של מצביעי הבית היהודי מורה על פיצול פנימי בעייתי: 46% הם בעד פרישה לאלתר ואילו 49% מתנגדים.

      הבחירות לרבנות הראשית - לפי תוצאות הסקר, כ-12% בלבד בציבור היהודי סבורים שהבחירות האחרונות לרבנות הראשית היו "נקיות", 23% מיקמו אותן באמצע בין נקיות למושחתות ואילו הרוב (42%) אפיינו אותן מושחתות (כרבע, שיעור גדול במיוחד בסקרים שלנו, לא ידעו או סרבו להשיב לשאלה). באשר להשפעת הבחירות הללו על מעמד הרבנות הראשית, 31% סבורים כי לא תהיה להן השפעה, 27% - שמעמדה ייחלש בעקבות הבחירות ו-19% שמעמדה יתחזק. שוב, כרבע לא ידעו או סירבו להשיב.

      הסקר נערך בטלפון בין התאריכים ה- 28-30 ביולי 2013, בקרב 602 מרואיינים, מתוכם 502 מרואיינים יהודים ו-100 מרואיינים מהמגזר הערבי. הסקר נערך בשפות עברית, ערבית ורוסית. נערך שיקלול כך שסך המרואיינים יהוו מדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בגילאי 18 ומעלה.

      מדד השלום הוא פרויקט סקרי דעת קהל חודשיים מתמשך שהחל ביוני 1994. המדד נועד לעקוב באופן שיטתי ולאורך זמן אחר המגמות הרווחות בדעת הקהל בארץ ביחס לקונפליקט הישראלי-ערבי/פלסטיני ונושאים נוספים המעסיקים את החברה הישראלית. נתוני המדד נאספים מדי חודש בסקר טלפוני, המבוסס על מדגם הסתברותי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל. המדד נערך על ידי פרופ' אפרים יער-יוכטמן מאוניברסיטת תל-אביב ופרופ' תמר הרמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה.

      לצפייה במדדי השלום הקודמים לחצו כאן

      המכון הישראלי לדמוקרטיה בפייסבוק

      מדד השלום אוגוסט 2013 – אינפוגרפיקה של המכון הישראלי לדמוקרטיה (יח"צ , המכון הישראלי לדמוקרטיה)

      עוד בנושא
      השרים יאשרו: שחרור אסירים ראשון בשבוע הבא
      גורם המעורה במו"מ: ישראל "תאט מאוד" הבנייה ממזרח לגדר
      המו"מ לשלום: אובמה שוחח עם נתניהו ואבו מאזן