וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

פרידה מהשגריר שיתגעגע: "נגד התנחלויות - לא מתנחלים"

2.8.2013 / 9:30

בראיון פרידה משגריר צרפת, כריסטוף ביגו, הוא דיבר על תסכולו מהיעדר השלום ועל מחויבות ארצו בנושא הגרעין האיראני. איפה החומוס הכי טוב? זה הוא לא מסכים לחשוף

אם היינו צריכים לקבל עדות למחויבות העמוקה של שגריר צרפת היוצא, כריסטוף ביגו, לקשר בין צרפת לישראל, קיבלנו אותה בבוקר שבו הגענו לראיין אותו בבניין השגרירות הצרפתית בתל אביב. הראיון נקבע ליום שישי שעבר בשעה 11:00, וכשהגענו התברר לנו שאחר הצהריים השגריר ממריא בחזרה לצרפת, לחופשה של שלושה שבועות לרגל סיום תפקידו. ידענו שמדובר בראיון פרידה, אבל לא תיארנו לעצמנו שהוא יתקיים חמש שעות לפני שביגו עולה על המטוס. שאלנו אם כדאי לקצר מעט, אבל הוא התנגד בתוקף. אם כבר ראיון, אמר, אז שיהיה כמו שצריך. בסופו של דבר לא רק שלא קיצרנו – חרגנו ב-20 דקות מהזמן המתוכנן.

שגריר צרפת בישראל כריסטוף ביגו. דרור עינב
התנגד לקצר את הראיון, ובסוף חרג ב-20 דקות. כריסטוף ביגו/דרור עינב

יותר מ-80 שגרירים וקונסולים ממדינות העולם מוצבים כיום בישראל. רובם ככולם מגיעים לכאן מלאי כוונות טובות, עם רצון אמתי להתחבר לישראל ולישראלים. קשה לחשוב על מישהו מהם שהצליח לכבוש אותנו כמו כריסטוף ביגו. בארבע שנותיו בתפקיד, הפך ביגו לכוכב בתקשורת הישראלית: מתחבק עם גלעד שליט במצפה הילה, מחזק את תושבי הנגב המערבי תחת מטחי רקטות, רוכב על קטנוע ברחובות תל אביב ואפילו נשדד על ידי עבריינים במהלך טיול במדבר יהודה. לא היה עוד שגריר שעורר כאן כל כך הרבה עניין. היחיד שמצליח להתחרות בו הוא השגריר האמריקני דן שפירו, שנהנה מיתרון בדמות ידיעת השפה העברית.

ביגו מעיד על עצמו שהוא יודע קצת יותר מ-200 מילים בעברית, אבל לא יותר מכך. בין המילים האהובות עליו, איך לא, "חוצפה" ו-"בלאגן". הוא ומשפחתו בילו שבע שנים בישראל: שלוש שבמהלכן כיהן כסגן השגריר (2004-2007), וארבע כשגריר, מ-2009 ועד לשבוע שעבר. "הילדים שלי גדלו עם החוצפה והבלאגן, והם אהבו מאוד את ישראל. זו מדינה ששמה את הילדים במרכז. כשהגעתי היה מוזר לראות ילדים יושבים במסעדות, הולכים לתיאטרון, ילדים בכל מקום. זה משהו שבאירופה הוא יותר נדיר. זה מצא חן בעיניי כבר מההתחלה".

ביגו אומר שהחזרה לפריז – שם יוצב החל מהשבוע הבא בתפקיד במשרד החוץ – לא קלה עבורו ועבור משפחתו, אבל יש בה גם צדדים חיוביים. "הבת שלי בת 15, היא בילתה את רוב שנות הלימוד שלה בישראל. היא תצטרך עכשיו להתרגל למנטליות שונה, וטוב שזה קורה לה לפני שהיא הולכת לאוניברסיטה באירופה, אחרת המעבר יכול היה להיות קשה". עם זאת, הוא מודה, הילדים שלו, וגם הוא ואשתו, עצובים לעזוב. "היו לנו כל כך הרבה רגעים מרגשים כאן, והכרנו כל כך הרבה חברים. אי אפשר לא להיות עצוב במצב כזה".

במשך ארבע שנותיך כשגריר היה קיפאון מדיני בין ישראל לרשות הפלסטינית, ודווקא בשבוע שאתה מסיים תפקיד מכריזים על חידוש המשא ומתן. לא היית רוצה להישאר ולראות מה קורה?

"הדבר היחיד שהצליח לתסכל אותי לאורך התקופה שלי בישראל הוא היעדר השלום. אני שמח מאוד שהמאמצים של ג'ון קרי הובילו בסופו של דבר לחידוש המשא ומתן. שני הצדדים זקוקים לשלום. ישראל מדינה מוצלחת ומשגשגת, אבל היא זקוקה לשלום כדי להבטיח לעצמה עתיד טוב יותר. אני מאמין שהמנהיגים של שני הצדדים מבינים את חשיבות השלום ושיחד עם ארצות הברית, שמחויבת לתהליך, אפשר לעשות זאת. צרפת כמובן תומכת לחלוטין במאמצים של ג'ון קרי, ונסייע ככל שביכולתנו. אני אופטימי".

יש בישראל מי שאומר שאירופה לא מסייעת, אלא גורמת נזק בהחלטותיה האחרונות נגד ההתנחלויות

"ההחלטה של האיחוד האירופי לא לקיים קשרים עם ההתנחלויות לא מהווה שינוי במדיניות האירופית, ולמעשה אני חייב לומר שהופתעתי מהתגובה הציבורית בישראל להחלטה הזו. מדובר בהחלטה שהתקבלה בפורום שרי החוץ של האיחוד האירופי כבר בדצמבר 2012, וכעת הוחלט שהיא תיכנס לתוקף. המדיניות שלנו מאז ומתמיד הייתה לא להכיר בהתנחלויות כחלק ממדינת ישראל ולא לקיים קשרים עם ההתנחלויות".

ביגו מבקש להדגיש שההחלטה לא מהווה חרם על מדינת ישראל, בניגוד לטרמינולוגיה שהופיעה בחלק מדיווחי התקשורת: "לאירופה בכלל ולצרפת בפרט חשוב מאוד לקיים קשרים ענפים עם ישראל. שני הצדדים מרווחים מהקשרים הללו, וההחלטה המדוברת תאפשר לנו להמשיך ולקיים את הקשרים הללו – בידיעה שהם לא נוגעים להתנחלויות, שאירופה לא מכירה בהן כחלק מישראל".

sheen-shitof

עוד בוואלה

התהליך המסקרן של מיחזור אריזות מתכת

בשיתוף תאגיד המיחזור תמיר

כיהנת בישראל במשך שבע שנים בתפקידים דיפלומטיים בכירים. יצא לך לבקר בהתנחלות?

"כשגריר לא ערכתי ביקורים רשמיים בהתנחלויות, אבל המדיניות שלנו מבדילה בין ההתנחלויות שלהן אנחנו מתנגדים בתוקף לבין התושבים בהתנחלויות, שהם אזרחים ישראלים לכל דבר, ויש ביניהם גם אזרחים צרפתים. נפגשתי כמה פעמים עם גורמים בכירים בהתנחלויות, למשל יו"ר מועצת יש"ע לשעבר דני דיין, כאן בשגרירות. הם הציגו לי את עמדותיהם ואני הצגתי להם את עמדתה של צרפת בנושא. חשוב שהמתנחלים יהיו חלק מהשיח המדיני, כי בסופו של דבר הפתרון לסכסוך ישפיע עליהם באופן ישיר".

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה
מתגעגע לפריז. גני לוקסמבורג בפריז/מערכת וואלה, צילום מסך

ביגו הוא דיפלומט מקצועי זה כשני עשורים. הוא נולד בשנת 1965 בניי סיר-סן, שכונה פרברית ואמידה בצפון-מערב פריז. במהלך הקריירה הדיפלומטית שלו הוא הוצב בביירות, בניו יורק ובתל אביב, וגם בשורת תפקידים בכירים במשרד החוץ הצרפתי בפריז. הניסיון הדיפלומטי שלו מאפשר לו לדבר לא רק על ענייני ישראל והרשות הפלסטינית, אלא גם על מדיניות החוץ הצרפתית בכללותה.

איך אתה רואה את תוצאות הבחירות האחרונות באיראן? האם נצחונו של רוחאני מבשר על שינוי במדינה?

"את רוחאני יש לשפוט לא על פי הצהרותיו, אלא על פי מעשיו", אומר ביגו, הצהרה שבירושלים היו מוכנים לחתום עליה מילה במילה. "צרפת תמכה בסנקציות נגד תכנית הגרעין האיראנית, ואנחנו נתמוך בסנקציות נוספות אם יהיה צורך. העמדה שלנו בנושא ברורה – לאיראן לא צריך להיות נשק גרעיני. זה איום שצרפת לא תסכים לקבל, ומדובר באיום לא רק על ישראל אלא על שלום העולם כולו".

בחלק האחרון של תשובתו רומז ביגו על כך שלצד ההסכמה בין ישראל לצרפת, קיימת גם מחלוקת בנוגע לאפשרות שישראל תתקוף באיראן לבדה, צעד שצרפת, כמו רוב מדינות אירופה, מסתייגת ממנו. "אנחנו מאמינים שמכיוון שאיראן מאיימת על שלום העולם כולו, הפתרון לסוגיה נמצא באחריות הקהילייה הבינלאומית כולה, ולא באחריותה של מדינה בודדת", הוא אומר.

חסן רוחאני, מתמודד - בחירות באיראן. AP
יישפט לפי מעשיו. נשיא איראן הנבחר רוחאני/AP

מה ההסבר לכך שצרפת הובילה את המעורבות הבינלאומית נגד קדאפי בלוב, אבל יושבת מהצד בשעה שאסד טובח בבני עמו בסוריה?

"לצרפת יש יחס מיוחד לסוריה, שהייתה בעבר תחת מנדט צרפתי. לצערי, הקהילייה הבינלאומית נכשלה בניסיון לגבש מדיניות אחידה לגבי סוריה, והמחלוקות הקיימות מונעות פעולה אפקטיבית לעצירת הזוועות שמתרחשות שם. במקרה הלובי, צרפת בהחלט הובילה, ואותו הדבר קרה גם במאלי שבאפריקה, שם צרפת שלחה כוחות קרקעיים כדי להגן על אוכלוסייה אזרחית. אבל במקרים הללו הייתה הסכמה בקהילייה הבינלאומית, ואילו בסוריה המחלוקות העמוקות מונעות מאתנו לפעול".

ביגו צודק: צרפת אכן דחפה, יחד עם בריטניה, החלטות שנועדו לסייע למורדים נגד שלטונו של בשאר אסד, או לפחות לקבוצות המתונות יותר בקרבם. אלא שהמורדים צודקים גם הם כאשר הם אומרים שההחלטות הללו היו בבחינת מעט מדי, מאוחר מדי. "צרפת עושה כל שביכולתה כדי לקדם החלטות בינלאומיות בנושא, אבל יש מגבלות מסוימות ליכולת שלנו לפעול ללא הסכמה מצד הקהילייה הבינלאומית", מסכם השגריר.

גלעד שליט חוגג את יום הבסטיליה עם שגריר צרפת בישראל, כריסטוף ביגו. Valentine BOURRAT, שגרירות צרפת בישראל,
הפך לכוכב בתקשורת הישראלית. ביגו וגלעד שליט/Valentine BOURRAT, שגרירות צרפת בישראל

שאלתי אותו מה המקום הראשון אליו ילך כשיחזור לפריז, עיר הולדתו. הוא התקשה להחליט. "יש הרבה מקומות שאני אוהב ומתגעגע אליהם", השיב במבט כמעט חולמני. "אני מתגעגע מאוד לגני לוקסמבורג, וגם לרחובות הקטנים של השכונה שבה גדלתי במערב העיר". ביגו כבר סיים לארוז את המזוודות, אבל על אף שהוא עוזב את המזרח התיכון, חלק מהבעיות שנאלץ להתמודד איתן כאן ודאי יעסיקו אותו גם בצרפת.

כל מי שביקר פעם בפריז היה שמח להיות ברגע זה בגני לוקסמבורג, אבל מעטים היו רוצים להיקלע בטעות לפרברי העוני הגדולים מחוץ לפריז, שבהם חיים בעיקר מהגרים.

"יש לנו אתגרים לא פשוטים, אבל צריך לזכור שצרפת קלטה מהגרים לכל אורך ההיסטוריה שלה. חלק גדול מהצרפתים הוותיקים הם בעצמם צאצאים של מהגרים מגרמניה או ממזרח אירופה, והם כיום נתפסים כצרפתים לכל דבר. לולא ההגירה ממזרח אירופה בתחילת המאה ה-20 וההגירה מצפון אפריקה בהמשך, גם הקהילה היהודית בצרפת הייתה יותר קטנה מכפי שהיא כיום. בשנים האחרונות יש מגמה מבורכת של השתלבות בני מהגרים מצפון אפריקה בשדרה המרכזית של החברה הצרפתית, בכל התחומים – החל משרים בממשלה ועד לדמויות מובילות בעולם התרבות.

"כדאי לשים לב גם למגמות בתחום האמנות והקולנוע. למשל, הסרט 'מחוברים לחיים', שהיה ההצלחה המסחרית הגדולה ביותר בצרפת בשנים האחרונות, ומספר על חברות אמיצה בין צרפתי 'ותיק' לבין מהגר מסנגל. העובדה שיותר צרפתים צפו בסרט הזה מאשר בכל סרט אחר שנעשה בצרפת בשנים האחרונות, מלמדת אותנו על המקום שהציבור הצרפתי נמצא בו כיום".

מה אתה חושב על היצירה הקולנועית בישראל?

"ראיתי הרבה סרטים בשנותיי בישראל, והייתה לי הזכות לתרום לשיתופי פעולה נרחבים בין ישראל לצרפת בתחום הקולנוע. יש משהו משותף לקולנוע הישראלי והצרפתי – בשתי המדינות אין ממש 'תעשיית קולנוע'. יש בימאים, תסריטאים, שחקנים, אבל אין 'תעשייה' ששמה לנגד עיניה בראש ובראשונה שיקולים מסחריים, וזה משפיע על האופי של הסרטים – בעיניי, לטובה".

"אני שמח שיצא לי להתעמק גם בספרות הישראלית. לא מעט סופרים ישראלים מתורגמים וזוכים להצלחה בצרפת. הספר הראשון שקראתי כשהגעתי לישראל היה 'סיפור על אהבה וחושך' של עמוס עוז, שהותיר עליי רושם חזק מאוד. מאז בכל פעם שאני מסתובב בירושלים אני מדמיין לנגד עיניי את הדמויות מהספר. אני מקווה שעמוס עוז יזכה בפרס נובל לספרות, הוא סופר דגול".

ההצלחה של הספרות הישראלית, אומר ביגו, מדגישה בעיניו את הפוטנציאל האדיר שגלום בישראל, ומחזירה אותו אל המסר שביקש להעביר בתחילת הראיון: "לישראל יש פוטנציאל אדיר. היא זקוקה לשלום כדי להגשים אותו במלואו. הביקור הראשון שלי בישראל היה באמצע שנות ה-90, כשהוצבתי בשגרירות צרפת בביירות. קפצתי לבקר פה והתאהבתי. זה מדהים כמה תל אביב וביירות דומות אחת לשנייה, אגב".

אם כבר ביירות ותל אביב, בתור מישהו שהוצב בשתיהן אולי אתה יכול לענות על שאלה שנמצאת במחלוקת כבר הרבה זמן: מי באמת עושה חומוס יותר טוב?

"אני לא יכול לענות על השאלה הזו", אומר ביגו בצחוק, ומסביר שמדובר בסוגיה רגישה מדי. כל תשובה שייתן עלולה לסבך את ממשלת צרפת. אחרי התלבטות קלה הוא מוצא תשובת מילוט דיפלומטית: "אני יכול רק לקוות שבקרוב ייפתח שוב קו הרכבת בין שתי הערים, והישראלים יוכלו לבחון את זה ולהחליט בעצמם".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully