בית המשפט הצבאי במרילנד שבארצות הברית הרשיע הערב (שלישי) את החייל האמריקני בראדלי מאנינג, שהדליף 700 אלף מסמכים סודיים לאתר ההדלפות "ויקיליקס", במרבית האישומים נגדו, אך זיכה אותו מהאישום החמור ביותר - סיוע לאויב. הוא נמצא אשם בסעיפים הפחות חמורים, בהם אישומי ריגול וגניבה, אשר דינם יכול להיות עונש של עד 130 שנות מאסר.
הטוראי הראשון בן ה-25 הואשם בהדלפת המסמכים הגדולה ביותר בתולדות ארצות הברית. הממשלה האמריקנית דחפה לעונש המקסימלי, למה שנתפס כפגיעה חמורה בביטחון המולדת. תומכיו היללו את מי שחשף את המבצעים הסודיים של המדינה מעבר לים.
החודש דחתה השופטת קולונל דניס לינד את בקשת עורך דינו של מאנינג למחוק את האישום בסיוע לאויב. לדבריה, הכשרתו של מאנינג כמנתח מודיעין זוטר לימדה אותו ששחרור מידע סודי בפומבי מהווה סיכון לביטחון הלאומי של ארצות הברית. עם זאת, כאמור, פסקה השופטת כי הוא אינו אשם בעבירה זו.
לפי כתב האישום, מאנינג השיג באופן בלתי חוקי והעביר לידי "ויקיליקס" עשרות אלפי מסמכים ממאגרי המידע המסווגים של הצבא האמריקני על תקריות בעיראק ובאפגניסטן. כמו כן, נטען כי החייל הצעיר השיג סרטון מ-2009, בו נראית הפצצה אמריקנית באפגניסטן, שגרמה למותם של אזרחים רבים.
במהלך השימוע המסכם, הציגו הצדדים תמונות מאוד שונות של מאנינג. נציג התביעה, מייג'ור אשדן פיין, טען שמדובר באנרכיסט ונרקיסיסט, אשר במסגרת הרדיפה אחר התהילה החל מהשבועות הראשונים בהם הוצב בעיראק, החל להוריד באופן עקבי מסמכים מסווגים. מאנינג, טענה התביעה, ידע היטב מה עשויות להיות ההשלכות של הגעת המידע לידי האויב, כולל ארגון אל-קאעדה. ומכיוון שהמסמכים שהדליף אכן אותרו במתחם באבוטבד שבפקיסטאן, בו נהרג אוסאמה בין לאדן, הוכח, לטענת התביעה, כי מאנינג פגע בביטחון הלאומי של ארצות הברית, סיכן את המקורות של הדיפלומטים ואנשי המודיעין האמריקנים, ואף עשה זאת באופן מודע. "הוא לא חושף עבירות, הוא בוגד", פסק פיין.
ההגנה, כמובן, דחתה את הגרסה הזו על הסף. פרקליטו של מאנינג, דיוויד קומבס, טען שהוא היה אידאליסט צעיר, אשר היה בהלם ממה שגילה מקריאה במסמכים, בכל הנוגע למדיניות החוץ האמריקנית ומעשיו של הצבא. המניע היחיד שלו, טען קומבס, היה לעורר דיון ציבורי אודות המדיניות הזאת, ולא לזכות בתהילה. אולי הוא התרשל בטיפול במידע, הודה עורך הדין, אך אין הוכחות לכך שהמידע שהדליף אכן עזר לאויב, או שהוא פעל בזדון.
במהלך משפטו הודה מאנינג בעשרה מבין 21 סעיפי אישום. ההגנה קיוותה שהיחס החמור לו זכה בחודשים הראשונים לאחר מעצרו, כולל בידוד והפשטה מבגדים בלילה בימים הראשונים, יקל על עונשו, אך בסופו של דבר הדבר יביא לקיצור תקופת המאסר שלו רק ב-112 ימים.
לפסיקה במשפט של מאנינג צפויות להיות השלכות על מספר תחומים - טיפול במידע חסוי בעידן האינטרנט, ההגדרות החדשות בנוגע לשאלה מהם כלי תקשורת לגיטימיים וגם על המדליפים הפוטנציאליים בעתיד.