(צפו בהצבעה במליאת הכנסת)
יש תקציב: בתום דיון מרתוני שארך כ-18 שעות, אישרה הלילה (שלישי) מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את תקציב המדינה ואת חוק ההסדרים. 58 חברי כנסת הצביעו בעד התקציב בקריאה שלישית, ו-43 התנגדו.
מוקדם יותר הגיעו ראשי סיעות האופוזיציה לסיכום עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לפיו יימשכו רוב ההסתייגויות שהוגשו נגד התקציב בתמורה להתחייבות של ראש הממשלה לעכב את קידומו של חוק המשילות, כך שלא יועלה לקריאה שנייה ושלישית בחודש הראשון של מושב החורף. בנוסף, הבטיח נתניהו להעביר את הטיפול בחוק השנוי במחלוקת לוועדה בראשות ח"כ יריב לוין, שבה יהיו חברים גם נציגי אופוזיציה. הסיכום בין הצדדים היה אמור לסלול את הדרך להעברה של התקציב סביב חצות, אולם נציגי האופוזיציה, שככל הנראה נלחצו מן הביקורת על מה שהתפרש כהתקפלות מצדם, החלו למשוך זמן וביקשו שוב ושוב הצבעות שמיות, שפירושן כי הצבעה על כל סעיף לוקחת כעשר דקות במקום עשר שניות של הצבעה אלקטרונית.
עוד באותו נושא:
השרים אישרו: ישראל תשחרר כמאה אסירים פלסטינים
הסחטנות של בנט: תקציב תמורת משאל עם
הממשלה אישרה: מסירת שטחים - רק לאחר משאל עם
לקראת השעה 2:00 התחילו בקואליציה לגלות סימני עצבנות מכך שהופר הסיכום בין הקואליציה לאופוזיציה על משיכת ההסתייגויות לסעיפי התקציב. בשלב מסוים אף שיגר נתניהו פתק לח"כ הרצוג, שהתנגד למשיכת ההסתייגויות, שבו נכתב: "בוז'י, יש לנו הסכם. גם כשעושים הנחות... זה מוגזם".
גורמים באופוזיציה אמרו כי הם קיבלו את ההחלטה ללכת לפשרה אחרי שהובהר להם כי אם ימשיכו במרתון של הצבעות שמיות, תעביר הקואליציה כבר מחר את "חוק המשילות" בקריאה ראשונה, וביום רביעי בקריאה שנייה ושלישית - כלומר שלא יתאפשר להם להשפיע עליו. לפיכך, כך נראה, העדיפו באופוזיציה להסיר את ההסתייגויות ולזכות באפשרות להגמיש את "חוק המשילות", השנוי במחלוקת.
מדובר בעניין עקרוני לסיעות האופוזיציה בכלל, ולסיעות הערביות במיוחד, שכן במרכז "חוק המשילות" העלאת אחוז החסימה ל-4%, מה שעלול למחוק מהמפה את חד"ש, רע"מ-תע"ל ובל"ד. בעקבות ההסכמה צפויות ההצבעות בקריאה שנייה ושלישית על חוק התקציב וחוק ההסדרים להסתיים בשעות הקרובות.
על פי הצעת חוק המשילות שגיבשו ישראל ביתנו ויש עתיד, כדי להחליף ממשלה יהיה צורך ברוב של 65 חברי כנסת, לעומת 61 כיום. בנוסף, גם אם יימצאו 65 חברי כנסת שיביעו אי אמון בממשלה, אבל לא יצליחו לגבש הסכמה מי יעמוד בראש הממשלה החלופית, תשוב הממשלה הקודמת לכהן. עוד קובעת ההצעה, כי הממשלה לא תיפול גם אם לא יהיה לה רוב להעביר את תקציב המדינה. המשמעות היא שעל פי הצעת יש עתיד, תוכל לכהן בכנסת ממשלת מיעוט. סעיף אחר בהצעה קובע כי אחוז החסימה יועלה ל-4%.
אתמול הגן שר האוצר, יאיר לפיד, על התקציב שהגישה הממשלה. "המשימה שאיש לא העז לקחת על עצמו הייתה לקחת גירעון מבני מתגלגל של 35 מיליארד שקלים, שאם אתה לא מטפל בו עכשיו הוא ייהפך ל-66 מיליארד שקלים", אמר לפיד. "זה דבר אמיתי שהאופוזיציה החליטה להתעלם ממנו ולעצום עיניים בתקווה שלא נשים לב. במקום זה היינו צריכים להחליט מה עושים. האם לתת לעסק להתפרק, העיקר שלא יכעסו עלינו? או רק לחשוב על מה יכתבו עלינו בידיעה קטנה בעמודים הפנימיים? החלטנו לעשות תקציב בתנאים קשים ועדיין לשים את מעמד הביניים במרכז". הוא הוסיף כי "מעמד הביניים שבמשך שנים היה הכספומט של כל ממשלות ישראל, הפעם היה המקור האחרון שממנו לקחנו כסף. קודם לקחנו מהישיבות ומהעשירים, העלנו מסים על חברות הענק. לקחנו ממשרד הביטחון. רק בסוף אחרי שלקחנו מכל המקומות האחרים והתברר שאין ברירה לקחנו גם מעט מעמד הביניים. זה מצער אותי, זה עצוב ואנחנו נחזיר את זה".
הצעת התקציב שאושרה בקריאה ראשונה בכנסת בחודש יוני, עוררה כעס בקרב גורמים רבים במערכת הפוליטית וכן בקרב הציבור לאור תכנית הגזירות שיזמו ראש הממשלה ושר האוצר. השניים טענו כי הגזירות הכלכליות נועדו לצמצם את הגירעון שנוצר בתקציב המדינה הנאמד בכ-40 מיליארד שקלים, אך לאחר שהועברה הצעת החוק לדיון בוועדת הכספים, לקראת העלאתה לקריאה שנייה ושלישית היום, רוככו כמה מהגזירות.
הגזירות רוככו
לפני כשבועיים התבשרו אזרחי ישראל כי יחול שינוי בנטל המסים ביחס לתכנית המקורית של משרד האוצר, ולאור הסכמה שהושגה בין שר האוצר לפיד, יו"ר ועדת הכספים ח"כ ניסן סלומיאנסקי (הבית היהודי) ויו"ר סיעת יש עתיד ח"כ עפר שלח, ההעלאה המתוכננת במס הכנסה בשיעור של 1.5% לכל מדרגות השכר תבוטל, ובמקומה תחול עלייה מדורגת לפי מתווה שונה. כמו כן הוסכם על ביטול הטלת מס על משפרי דיור, ביטול הטלת מס בריאות ודרישת תשלום דמי ביטוח לאומי, שאמורים היו להיות מוטלים על עקרות הבית. במסגרת ההבנות הוסכם על צמצום הפגיעה בקצבאות הילדים.
המשמעות התקציבית של ביטול הגזירות נאמדת בכשני מיליארד שקלים. שר האוצר, שהדגיש כי הוא פועל למען "האדם העובד" אך ספג ביקורת רבה בגלל תכנית הקיצוצים שפגעה בעיקר באנשי מעמד הביניים, נאלץ להתגמש ולוותר גם על קריטריון מיצוי כושר ההשתכרות כתנאי להנחה בתשלום הארנונה. מדובר בסעיף שמשמעותו התקציבית היא 124 מיליון שקלים.
במסגרת החלת הדירוג במס ההכנסה, יועלה שיעור המס בצורה חדה יותר לבעלי הכנסה גבוהה. על פי ההצעה, לתושב ישראל בעל הכנסה של עד 14 אלף שקלים בחודש יועלה המס בשיעור של 1%; עובדים המשתכרים בין 14 ל-22 אלף שקלים ייאלצו להתמודד עם עלייה של 1.5% במס ההכנסה, ואילו המשתכרים למעלה מ-22 אלף שקלים החודש ייאלצו לשלם עוד 2% ממשכורתם למס הכנסה.
