השרים אישרו: ישראל תשחרר כמאה אסירים פלסטינים

ראש הממשלה בנימין נתניהו צלח את המשבר הפוליטי הגדול ביותר שחוותה ממשלתו הנוכחית: שרי הממשלה החליטו היום (ראשון) אחר הצהריים לאשר שחרורם של כמאה אסירים ביטחוניים ותיקים, באמצעות הקמת צוות שרים מצומצם שידון בזהותם של האסירים הפלסטינים שישוחררו. הצוות שכולל את השרים משה יעלון, ציפי לבני, יצחק אהרונוביץ' ויעקב פרי יקבע מי יהיו האסירים הפלסטינים שישראל תשחרר לאורך המשא ומתן עם הרשות הפלסטינית, כאשר השחרור יתבצע במספר פעימות, שהראשונה מביניהן צפויה עוד כבר בתחילת אוגוסט.

13 שרים תמכו בהצבעה בשחרור האסירים, לעומת שבעה שהתנגדו. השרים מהליכוד סילבן שלום ולימור לבנת בחרו להימנע.

הצביעו בעד: בנימין נתניהו, יובל שטייניץ, משה יעלון, גדעון סער, יאיר לפיד, יעל גרמן, יעקב פרי, שי פירון, מאיר כהן, ציפי לבני, עמיר פרץ, סופה לנדבר ויצחק אהרונוביץ'.

הצביעו נגד: נפתלי בנט, אורי אריאל, אורי אורבך, עוזי לנדאו, יאיר שמיר, גלעד ארדן וישראל כץ.

נמנעו: לימור לבנת וסילבן שלום.

ראש הממשלה ושרת המשפטים ציפי לבני, שאחראית על המשא ומתן עם הפלסטינים, יכולים לנשום לרווחה, לאחר שהיום בשעות הבוקר עוד נראה היה ששחרור האסירים עשוי להיתקל בקשיים בממשלה - דבר שהיה גורם מבוכה אדירה לישראל בזירה הבינלאומית. תמיכתם של שר הפנים גדעון סער ושרת הקליטה סופה לנדבר, שבבוקר נחשבו למתנדנדים, היא שסללה את הדרך להעברת ההחלטה בממשלה.

"הרגע הזה איננו קל בשבילי, איננו קל לשרי הממשלה, ובייחוד הוא איננו קל למשפחות, המשפחות השכולות, שאני מבין לליבן. אבל יש רגעים שבהם צריך לקבל החלטות קשות לטובת המדינה וזהו אחד מהרגעים הללו", אמר נתניהו לאחר אישור המהלך.

ישיבת הממשלה בנושא האסירים הייתה הארוכה והסוערת ביותר מאז הקמתה של הממשלה הנוכחית. הסערה החלה בשעות הבוקר, כאשר בדרכם לישיבה נתקלו השרים ביותר ממאה מפגינים מארגון נפגעי הטרור אלמגור, שקראו להם להתנגד לשחרור האסירים. מארגני ההפגנה הפיצו בין המפגינים את מספרי הטלפון האישיים של שרי הליכוד שנחשבו מתנדנדים - לבנת, סער, ארדן ושלום - וקראו לציבור להציף אותם במסרונים בנושא.

עם הגעתם למשרד ראש הממשלה, הסתגרו ארבעת השרים המתנדנדים יחד עם ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון משה (בוגי) יעלון, שניסו לשכנעם לתמוך בהחלטה או לכל הפחות להימנע. יעלון הציג את עמדת מערכת הביטחון, שלא התנגדה לשחרור האסירים. בסופה של שיחה לא קלה בין הצדדים, העלה שר האנרגיה סילבן שלום הצעת פשרה, שהיא זו שהועלתה לבסוף בהצבעת הממשלה: ישראל תחליט בשלב הראשון אך ורק על שחרור אסירים פלסטינים, ואילו ההחלטה השנויה במחלוקת על שחרור אסירים ביטחוניים ערבים-ישראלים תתבצע רק בהמשך הדרך, בשלבים המאוחרים של המשא ומתן.

לאחר שהחליט לקבל את הצעתו של השר שלום כינס נתניהו את שרי הממשלה, ונשא הצהרה קצרה לכלי התקשורת. הוא כינה את ההחלטה על שחרור האסירים "קשה וכואבת", אך הדגיש כי כמנהיג עליו לקבל גם החלטות כאלה. לאחר יציאת המצלמות מחדר ישיבות הממשלה פנה נתניהו לשרים וחזר על אותו המסר, אך במילים קשות ומפורטות יותר. הוא הדגיש כי אם ההצעה לא תאושר בממשלה, ישראל עשויה לסבול מנזק מדיני משמעותי. נתניהו הוסיף כי הוא השקיע מאמצים רבים במניעת הקפאת בנייה בשטחים או התחייבות על גבולות 1967, ואינו יכול לדחות על הסף גם את הדרישה הפלסטינית בנושא האסירים.

שר הביטחון יעלון חיזק את ראש הממשלה והעלה נקודה למחשבה, כאשר אמר כי חלק מהמנהיגים הפלסטינים שישראל נושאת ונותנת מולם כיום היו בעצמם בעבר אסירים שישבו בכלא הישראלי. עם זאת, שני שרים שנכחו בישיבת הממשלה, ושאינם חברי ליכוד, אמרו בשיחות עם וואלה! חדשות כי הרגע המכריע בישיבה היה נאומו של שר הפנים גדעון סער, שאמר לשרים כי מוטלת עליהם אחריות כבדה בתחום המדיני.

"כשרים בממשלה אין לנו את הפריבילגיה לבודד את הנושא הכואב הזה מהקשרו", אמר סער. "קל ופופולארי להצביע נגד, אבל מה יקרה אם כולנו או אפילו מחציתנו יצביעו נגד? הצבעה נגד משמעותה שמדינת ישראל דחתה את הסיכום שאליו הגיע ראש הממשלה עם האמריקנים. המשא ומתן לא ייפתח וישראל תואשם גם על ידי ידידיה הטובים ביותר בכך שהוא לא נפתח".

סער חיזק את דבריו של נתניהו ואמר כי "אם היינו מוותרים בסוגיית ההתנחלויות היינו מקבלים יותר נקודות בזירה הבינלאומית וסירוב לקבל אסירים היה מתקבל בנסיבות כאלה. אבל זה היה גם ויתור מסוכן מאוד". סער הוסיף כי "זה לא אומר שאין נזק בשחרור אסירים, יש ויש. אבל אנחנו כן רוצים לנסות ולפעול מען עתיד טוב יותר לילדינו, ואנחנו כן רוצים לשמור על מעמדה הבינלאומי של ישראל ולמנוע פגיעה מדינית וכלכלית בה".

סער סיכם בדברים הבאים: "מי שחושב שאין אופציה אמיתית לומר לא אחרי שראש הממשלה הגיע לסיכומים עם האמריקנים, בשמנו, יבלע את הגלולה הזאת ויצביע היום בעד. אני אצביע את ההצבעה הלא פופולארית - אצביע בעד".

שר שאינו חבר ליכוד אמר כי נאומו של סער היה "נקודת מפנה" בדיון, והסביר כי "סער היה הראשון מבין המתנדדים של הליכוד שגילה אומץ. שרי הליכוד חיים תחת אימת מוסדות המפלגה, וזה משבש לחלקם את סדר העדיפויות הלאומי". השר שיבח את סער על החלטתו ועוד יותר מכך על דבריו בישיבת הממשלה.

במקביל להתקדמות בחזית הליכוד, שמו לב השרים לכך ששר האוצר יאיר לפיד מפעיל לחץ על חברו לסיעה, שר החינוך שי פירון, שלא החליט כיצד להצביע ממש עד לדקות האחרונות שלפני ההצבעה. פירון הצביע לבסוף בעד, בדומה לעמדתם של ארבעת השרים האחרים של יש עתיד שתמכו בשחרור האסירים. השר היחיד של יש עתיד שהינו בעל רקע ביטחוני, שר המדע והטכנולוגיה יעקב פרי, אמר כבר הבוקר בראיון לוואלה! חדשות כי בעיניו שחרור האסירים כואב אך הכרחי.

מבחינה פוליטית, הנפגע העיקרי מהחלטת הממשלה הוא שר הכלכלה והדתות נפתלי בנט, שפחות משבוע לאחר ההפסד במאבק על הרבנות הראשית הפסיד גם בקרב על שחרור האסירים, ומוצא את עצמו כעת יושב בממשלה שמשחררת רוצחים מורשעים לטובת התהליך המדיני. עם זאת, בנט יכול להתנחם בממתק שהגיש לו ראש הממשלה כדי להמתיק את הגלולה המרה - העברת חוק יסוד משאל עם, שקובע כי כל העברת שטחים מריבונותה של ישראל תחייב עריכת משאל עם.

המנצח הגדול הוא כמובן אבו מאזן, שאמר כבר שלשום כי הוא מצפה לחדשות טובות מירושלים בתחילת השבוע הנוכחי. בשעה שחמאס נאבק על חייו מול צבא מצרים, יו"ר הרשות רושם הישג ממשי ראשון מזה זמן רב ויכול להציג לרחוב הפלסטיני החלטה ישראלית על שחרורם של כמאה אסירים ותיקים, סמלי המהפכה הפלסטינית - החלטה שהיא תוצאה של המדיניות ה"רכה" שלו כלפי ישראל, ולא של חטיפת חיילים.