באקדמיה לא מודאגים מהחרם: "אין לו השפעה עלינו"

על אף שהחלטת האיחוד האירופי להחריג את ההתנחלויות מהסכמים עתידיים עם ישראל עלולה לפגוע במענקים האקדמיים שמופנים לישראל, ראשי האקדמיה בארץ מסרבים להתרגש. באוניברסיטת אריאל שבשומרון, המוסד שאמור לכאורה להיפגע באופן ישיר מהסעיף מעורר המחלוקת, הסבירו היום (רביעי) כי ההסכמים שיש להם עם גורמים אירופים אינם קשורים לממשלות, ולכן הם לא צפויים להינזק. "להחלטה אין השפעה עלינו, משום ששיתופי הפעולה המדעיים והמחקריים שלנו נעשים עם גופים לא-ממשלתיים באירופה", נמסר מהמוסד האקדמי. "גופים אלו עובדים איתנו בזכות יכולתנו האקדמית ותרומתנו לפיתוח המחקר".

אתמול דווח בכלי התקשורת כי האיחוד האירופי צפוי להודיע בסוף השבוע על החלטה הקובעת שכל ההסכמים שייחתמו בעתיד בין האיחוד לבין ישראל, יכללו סעיף הקובע כי הם אינם חלים על כל מוסד ישראלי מעבר לגבולות 1967. ההחלטה הצפויה תעמיד את ממשלת ישראל בפני דילמה לא פשוטה: האם לחתום על הסעיף שקובע בפירוש שההתנחלויות אינן חלק מישראל, ושהפעילות שתיכלל בהסכמים החתומים לא תחול בהם, או שמא להתעקש – ולהעמיד בסכנת ביטול הסכמים חיוניים בתחומי החינוך, המדע, המסחר, התרבות והספורט.

גם יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות ונשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' מנחם בן ששון, טען כי להחלטה לא תהיה השפעה על מוסדות המחקר האקדמי בישראל. בשיחה עם וואלה! חדשות אמר בן ששון כי הקשרים האקדמיים בין ישראל ומדינות האיחוד חזקים מתמיד, כי שיתופי הפעולה בין המוסדות האקדמיים וממשלות רק הולכים וגוברים, וכי לא סביר שההחלטה תפגע בהם. "אנחנו נמצאים בתהליך אינטנסיבי של הרחבת הקשרים עם מדינות אירופה בשני העשורים האחרונים", אמר פרופ' בן ששון. "אירופה שילשה את נפח התקציבים המושקעים בישראל וגם ממשק הפעילות שלנו מול אוניברסיטאות המחקר גדל. אירופה החליטה להשקיע כסף גדול מאוד במחקר בינלאומי, ובמחקר הבינלאומי ישראל והאוניברסיטאות שלה זוכים בנתחים נכבדים מאוד מדי שנה בשנה. זאת מדיניות בעיניי".

"למיטב הבנתי את הסיטואציה, האוניברסיטה העברית לא עלולה להינזק, אלא להיפך", המשיך פרופ' בן ששון. "שיתופי הפעולה יתוגברו לא בגלל הכרזה פוליטית כזו או אחרת אלא בגלל שהמדע הטוב נמצא פה". לדברי נשיא האוניברסיטה העברית, "בישראל עושים מדע מעולה ושיתופי פעולה כאלה הם נשמת אפו של המדע. אז מישהו מדי פעם מנסה להטיל חרמות. זה לא מתרומם לשום מקום כי אנחנו ממצים את הדיאלוג המדעי בצורה הטובה ביותר. אז מה? יגידו לחוקר שעובד באוניברסיטה העברית על מולקולה ביולוגית שהולכת לפתור בעיות של סרטן, שמחר בבוקר הוא יקום וילך? זה לא יקרה".

לצד זאת, אתמול הודיע שר המדע, הטכנולוגיה והחלל יעקב פרי כי ההחלטה האירופית אכן מעמידה בסכנה את קשרי המדע של ישראל עם האיחוד. לדברי השר פרי, "הביצוע הטכני של ההחלטה עלול לפגוע באפשרות של השתתפות מדענים ישראלים בתכניות המחקר והפיתוח של האיחוד האירופי ויוריד את הנגישות של מדענים ישראלים למענקים גדולים אלו, לעומת מדענים ממדינות אחרות".

עוד אמר השר כי המשמעות התקציבית "היא פגיעה פוטנציאלית בכ-40% מתקציבי המחקר והפיתוח האקדמי שמועברים למדענים ישראלים באוניברסיטאות. ההחלטה תגרום לאוניברסיטאות ישראליות להתחרות עם יד אחת קשורה מאחורי הגב על מענקי המחקר של תכניות האיחוד".

מדי שנה זוכים מדענים ישראלים להצלחה רבה במענקים היוקרתיים של תכנית המו"פ (מחקר ופיתוח) האירופית. בתכנית המסגרת השביעית של האיחוד מומנו עד כה כ-1,900 מחקרים ישראלים מהאוניברסיטאות, התעשיות ובתי החולים בישראל, בהיקף של כ-750 מיליון אירו. פרי הודיע כי יורה לאנשי משרדו לבדוק את המשמעויות התקציביות של החלטת האיחוד.

לקריאה נוספת:
אישית לוחצת: נתניהו מנסה למנוע את החרם האירופי
שטייניץ: אסור להיכנס לפאניקה מההחלטה האירופית
צביעות אירופאית: חרם על ישראל, מסחר עם אפריקה

לפניות לכתבת מיכל רשף: michalresh1@walla.com