כאב ראש מדיני בירושלים: האיחוד האירופי צפוי להודיע בסוף השבוע על החלטה הקובעת שכל ההסכמים שייחתמו בעתיד בין האיחוד לבין ישראל, יכללו סעיף הקובע כי "הסכם זה אינו חל על כל מוסד ישראלי מעבר לגבולות 1967". ההחלטה הצפויה תעמיד את ממשלת ישראל בפני דילמה לא פשוטה: האם לחתום על הסעיף שקובע בפירוש שההתנחלויות אינן חלק מישראל, ושהפעילות שתיכלל בהסכמים החתומים לא תחול בהן, או להתעקש ולהעמיד בסכנת ביטול הסכמים חיוניים בתחומי החינוך, המדע, המסחר, התרבות והספורט.
גורם במשרד החוץ הדגיש בשיחה עם וואלה! חדשות כי הסעיף המדובר יחול לא רק על התנחלויות בגדה המערבית, אלא גם על שכונות בירושלים כגון פסגת זאב, גילה והגבעה הצרפתית, שממוקמות גם הן מעבר לקו הירוק. "המשמעות המעשית היא שאם מחר משרד החינוך הישראלי חותם על הסכם לחילופי משלחות נוער עם האיחוד האירופי, המשרד חייב לחתום על סעיף נפרד שקובע שבתי-ספר בפסגת זאב, במעלה אדומים וגם באיתמר ובחברון לא כלולים בהסכם", הסביר הגורם.
קו ברור בין ישראל הלגיטימית ל"מדינת ההתנחלויות"
גורם מדיני בירושלים אמר כי ההחלטה הצפויה, שעליה דווח לראשונה הבוקר בעיתון "הארץ", תעמיד את ישראל בפני "דילמה מהגיהינום". לדבריו, "או שתחתום על ההסכמים בתנאים של האירופאים, או שלא יהיו הסכמים וייגרם נזק כלכלי ומדיני לישראל". חשוב לציין כי ההנחיה שצפויה להתקבל תחול הן על הסכמים בין ישראל לבין האיחוד האירופי והן על הסכמים בין ישראל לבין כל אחת ממדינות האיחוד.
ממשלחת האיחוד האירופי בישראל נמסר כי "האיחוד מעוניין בהסכמים חדשים עם ישראל ורוצה בשיתוף פעולה עם ישראל. ההנחיה החדשה תאפשר לאיחוד להמשיך לעשות עסקים עם ישראל". ההיגיון שעומד מאחורי הדברים הוא שאל מול הקריאות ההולכות וגוברות להחרים מוצרים מישראל, האיחוד בוחר להציב קו ברור בין מדינת ישראל הלגיטימית, בגבולות 1967, לבין "מדינת ההתנחלויות", שאיתה האיחוד בכל מקרה מסרב לעשות עסקים. השאלה היא האם גם בירושלים יסכימו להציב גבול כזה.