פוליטיקאים, אנשי חינוך והורים התייחסו הערב (שלישי) לדוח השנתי של ארגון מדינות ה-OECD על מערכת החינוך בישראל, שהצביע על תמונה קשה במיוחד בנושא הצפיפות הרבה בכיתות, ההשקעה הנמוכה בתלמידים ושכר המורים הירוד. חלק מהמבקרים אמרו כי על משרד החינוך להתחיל לעבוד ולתקן את הממצאים הקשים, שכן מערכת החינוך הציבורית במצב קשה.
"מדובר בתוצאה ישירה של מדיניות של קיצוצים חריפים במערכת לאורך עשור נתניהו", תקפה יו"ר האופוזיציה ח"כ שלי יחימוביץ' (העבודה). "ההוצאה הלאומית לחינוך ירדה בעשור האחרון באופן עקבי, בניגוד למגמת העלייה של ההשקעה בחינוך במדינות ה-OECD. התקציב החדש שמביא לפיד מחמיר את המצב וכולל בין היתר דחייה נוספת של יום חינוך ארוך, ביטול שעות הוראה הנוספות לתלמידי כיתות ב', העלאת תשלומי הורים וקיצוצים בסעיפי התקציב שהיו מיועדים לבנייה של מבנים וכיתות נוספות. הבטחות לפיד על 'עשור החינוך' לא צולחות אפילו את מאה הימים הראשונים לממשלה".
חברים בוועדת החינוך של הכנסת טענו כי יש להילחם בתופעת הכיתות הצפופות, ואף הציעו פתרונות לבעיות שעלו מהדוח. יו"ר ועדת החינוך, ח"כ עמרם מצנע (התנועה) אמר כי "תוצאות דוח ה-OECD מלמדות כי על מערכת החינוך בישראל לעבור דרך ארוכה עד אשר נהפוך למדינה מובילה בתחום. אחד הנתונים הבולטים בדוח הוא אחוז ההשקעה של המדינה בחינוך הציבורי בישראל שירד בעשורים האחרונים, לעומת אחוז ההשקעה בחינוך מצדם של ההורים. אחת הדרכים להתמודד עם הפערים שחושף הדוח היא באמצעות תעדוף נכון יותר של החינוך הציבורי וצמצום פערים בפריפריה נושאים שוועדת החינוך פועלת במרץ לקדמם מתוך מטרה להצעיד את התלמידים, המורים וההורים למערכת חינוך שוויונית, מתוקנת ואיכותית יותר".
יו"ר השדולה לקידום מעמד המורה וההוראה בכנסת, ד"ר ח"כ שמעון אוחיון (הליכוד ביתנו) התייחס לנושא הכיתות הצפופות ואמר כי זהו "מצב הפוגע באיכות ההוראה בבתי הספר, הן מבחינת היחס הנדרש לכל תלמיד, והן בשל העומס המוטל על המורה". לדברי אוחיון, "אם אנו מעוניינים בשיפור הישגי התלמידים ולתרום לעיצוב אישיותם, אנו חייבים להילחם בתופעה זו".
תופעת הכיתות הצפופות מכעיסה כצפוי גם את ההורים. יו"ר ארגון ההורים הארצי, עו"ד גדעון פישר, אמר בתגובה כי הדוח שפורסם מצביע על בעיה מוכרת. "חדשות לבקרים אנו מקבלים תלונות של הורים בנוגע לגודל הכיתות. בישיבה שקיימנו לפני כשבועיים עם יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, ח"כ עמרם מצנע, ארגון ההורים הארצי הציף את הבעיה וביקש ממנו להביא את הנושא לשולחן הוועדה לדיון. על פי הדוח אנו רואים כי ההשקעה של המדינה היא בגיל הבוגר ולאו דווקא בשכבות הצעירות, אנו מאמינים שהפירמידה צריכה להיות הפוכה ואנו כארגון ההורים הארצי פועלים לשינוי".
לתת מקום לבעיות המרכזיות של מערכת החינוך
ביקורת נשמעה גם מצד אנשי חינוך. מנכ"ל תנועת חינוך ישראלי, אורן יהי-שלום, אמר כי למרות הגדלת תקציבי החינוך על ידי הממשלה הקודמת, מערכת החינוך בישראל עדיין נמצאת מאחור. "הנתונים מלמדים על כך שהמורים בישראל עדיין לא מקבלים זמן סביר לתכנן מערכי שיעור משמעותיים ומעניינים", אמר. יהי-שלום הציף נתון נוסף ומעניין שעלה מהדוח, אשר הצביע על כך שישראל מובילה בהיקף השעות שמקבל תלמיד. "זה אומר ששעת לימוד בישראל אינה איכותית וילדינו מחממים את הכיסאות. מערכת החינוך בישראל היא ריכוזית, מסורבלת ובירוקרטית, וכל עוד לא יהיה שינוי משמעותי הכיתות יישארו צפופות והשיעור יהיה משעמם. הדרך היחידה לשנות זאת, היא על ידי העברת אחריות ותקציב לבתי הספר כמוקבל במדינות המערב".
מנכ"לית תנועת הכל חינוך, ורד לבנה, אמרה מצדה כי הנתון המדאיג ביותר בדוח הוא זה על ההשקעה הלא מספקת בכוח אדם ובאיכות ההוראה בישראל. "ההורים מרגישים את הנתונים בדוח במגע שלהם עם מערכת החינוך, מצביעים ברגליים ומקימים מסגרות פרטיות. זו מכה אנושה למערכת הציבורית. אני סבורה כי על משרד החינוך לתת מקום מרכזי לבעיות היסוד של מערכת החינוך איכות כוח האדם ושימורו והטיפול בפערים בחברה בישראל".
ישראל במקום ה-3 בצפיפות הכיתות ביסודיים
הדוח, Education At a Glance, מתפרסם מדי שנה ובוחן את מערכות החינוך ב-34 המדינות החברות בארגון ה-OECD וכן במספר מדינות נוספות. נתוני הדוח הנוכחי התייחסו לשנים 2010-2011. בין היתר, נמצא כי צפיפות התלמידים בבתי ספר יסודיים בישראל גדולה בכ-29% מהממוצע 27.3 תלמידים בכיתה לעומת 21.2 תלמידים בממוצע ה-OECD. בחטיבות הביניים בישראל מספר התלמידים בכיתה 28.7 ב-2011, לעומת 23.3 בממוצע ה-OECD. בחינוך היסודי ישראל נמצאת במקום השלישי מתוך 27 המדינות שנבדקו באותה שנה מבחינת צפיפות התלמידים בכיתה, ובמקום הרביעי מתוך 25 מדינות בחטיבות הביניים. בגנים הציבוריים בישראל, לעומת זאת, ממוצע התלמידים הוא 12.2 ילדים לכל גננת או סייעת, כאשר ממוצע ה-OECD עומד על 11.5.
הדוח מצא עוד כי סך ההוצאה הלאומית על חינוך בכל שלבי החינוך, מהגן ועד להשכלה גבוהה, עומד בישראל על כ-7.4% מהתמ"ג, לעומת ממוצע של כ-6.3% ב-OECD, אולם הסכום שמשקיעה המדינה בכל תלמיד עומד על קצת מעל 6,000 דולרים לשנה, נמוך מהמוצע בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, שעומד על יותר מ-9,000 דולרים לתלמיד. באשר לשכר המורים, עולה כי רמת השכר של המורים בישראל בכל שלבי החינוך נמוכה יותר ממוצע ה-OECD. כך למשל, שכר של מורה בחינוך היסודי הוא 71% ממוצע שכר מורה בפועל בארגון.