פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לנגד עינינו, הופך תיק הבר-נוער מהצלחה לכישלון

      ככל שחולף הזמן ועד המדינה אינו נמצא, הולכת ופוחתת אמינותו, ועמה גם משקלה של עדותו. יעקב בורובסקי מתקשה להאמין לגודל הפיאסקו, ומצביע על כשלים אפשריים בעבודת מאבטחיו

      בריחתו של עד המדינה בפרשת הבר-נוער מדירת המסתור יכולה להיחשב לביש-מזל גדול, כמו גם למחדל, בבחינת הכתובת הייתה על הקיר. אין מחלוקת על העובדה שככל שחולף הזמן ועד המדינה אינו חוזר לידיים מוגנות ומאובטחות, הרי שמשקל עדותו בבוא היום בבית המשפט הולך ופוחת - שכן עדי מדינה שואבים את כוחם מרמת ודרגת האמינות שבית המשפט מייחס להם, והנה לפנינו עד שלא עומד בהתחייבותו הבסיסית להתנהג בהתאם לחוזה שהמדינה ערכה עמו תמורת הקלות משמעותיות בחלקו בפרשה.

      היעלמות עד המדינה - כל הכותרות:
      התיק בסכנת קריסה: "בלי עד המדינה אין אישום"
      קרוביו של עד המדינה: "חוששים לחייו, ימצאו גופה"
      "עד מדינה שנעלם תחת השגחה זו פאשלה"
      לא הוצא צו עיכוב יציאה מהארץ נגד העד

      בלשי משטרה מגיעים לביתו של עד המדינה, יוני 2013 (שלומי גבאי)
      המשטרה בהלם. שוטרים מחוץ לבית עד המדינה, אתמול (צילום: שלומי גבאי)

      בשעות כאלה, השכל הישר מסרב לקבל את עובדות החיים כי המאבטחים כשלו, וכי דירת המסתור לא נבחרה בקפידה, כמו גם את העובדה שהכלים הטכנולוגיים המשמעותיים הנוגעים לאיכון ואיתור לא פעלו בעידן הג'י-פי-אס. תיאוריות הקונספירציה מופרחות לאוויר - מחילוץ נועז, עד בימוי בריחה של המשטרה, כיוון שדירת המסתור התגלתה וקיים חשש לניסיון להתנקש בחייו מצד החשודים המופללים, כמו מצד גורמים נוספים.

      הכלל לפיו "מה שלא פשוט, פשוט לא עובד", חל כנראה גם במקרה הזה. פעילות האבטחה והשמירה המתישה בדירת המסתור נעשתה על ידי שוטרים שרואים בעבודה הזו אפרוריות, שגרה משעממת. המפקדים הזוטרים והבכירים כבר עסוקים בארועים הבאים, מטבע עיסוקם, וראשם אינו ב"רגל המסיימת" של ההליך הפלילי. ההיעלמות מביכה, ויוצרת לחץ ציבור כבד מנשוא על כתפי המפקדים והשוטרים. הם מבינים כי גורל התיק הוא עניין של זמן, ותוצרת של עבודה רבת היקף ושנים עלולה לרדת לטמיון. הנזק הציבורי והתדמיתי שנגרם למשטרה הוא עצום.

      הכול בגלל מסמר קטן

      בהסכם עד מדינה קיימים תנאים של "עשה ואל תעשה". סעיף מרכזי בהסכמים אלה הוא שבמידה ועד המדינה מפר את התחייבותו, הרי כל עדותו עלולה לשמש נגדו. פירושו של דבר שעד המדינה עלול להיענש בחומרה יתרה על מעשיו, עליהם קיבל לפני כן חסינות, אם יבחר לחזור בו מההסכם. יש לזכור כי עד מדינה הוא מה שנקרא "עבריין משני", ועדותו טעונה סיוע מיוחד. ההיעלמות לזמן קצר, אולי רק כדי להתראיין ולפרוק את אשר על לבו, עוד עלולים להפוך את עד המדינה בסופו של יום למורשע המרכזי בתיק, גם אם לא היחידי.

      ההסכמה לשמש עד מדינה בתיקים מורכבים הופכת את הלחץ על עד המדינה לכבד מנשוא. יש חשיבות מיוחדת לטיפול בו בהיבט הנפשי-פסיכולוגי. השוטרים השומרים עליו הם יותר מסתם מאבטחים - הם לעתים ההבדל בין הצלחה לכישלון, בהבנתם את נפש המאובטח.

      לפי תמונת המצב המצטיירת כעת, תיק הבר-נוער הופך לנגד עינינו מתיק שבו נרשמה הצלחה מרשימה בפענוח לכישלון, בשל אירועים חוץ-מקצועיים לכאורה: בתחילה מקרה צו איסור הפרסום והסרתו, ולאחר מכן היעלמות עד המדינה תחת אפם של השוטרים המאבטחים. השתלשלות האיורעים הזו ממחישה כיצד לכל חוליה בעבודת המשטרה יש משקל מכריע, לשבט או לחסד. אין עבודה אפורה ופחות חשובה. למשטרה אין באמת "סיירות מטכ"ל" או "חוליית דגל". הגוף הזה מורכב מחוליות רבות מאוד, כשהשלם גדול מסכום החלקים. כאשר פרט או רכיב מסוים כושל, אזי הכול בגלל מסמר קטן... ובכל זאת, המלצתי היא לא לערוף ראשים מחר בבוקר, אלא ללמוד מהאירועים, לפרסם מסקנות ולנסות לתקן.

      הכותב הוא עו"ד וניצב בדימוס יעקב בורובסקי, לשעבר מפקד המחוז הצפוני וראש אגף התכנון במשטרה

      לכל הטורים של יעקב בורובסקי בוואלה!

      מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il

      (עדכון ראשון: 22:26)