מלאכת הפוליטיקאי קשה עד מאוד. בכל שנייה עלולות לצוץ התפתחויות שלא ניתן היה לצפות אותן מראש. הקרב על הרבנות הראשית היא אחת הסוגיות המחוללות את ההפתעות הללו כבר זמן רב וגורמות למיני משברים קואליציוניים מדי כמה ימים.
מבחינת כל הצדדים זה היה אמור להיות פשוט מאוד, אך מרגע שהרכבת החלה לדהור, בכל תחנה יש מהומה רבתי. הבית היהודי קבע לעצמו מטרה להציב רב ראשי דתי-לאומי, ומבחינת בנט הדבר נסגר כבר בהסכמים הקואליציוניים. קו המחשבה היה "נתן לש"ס את עמאר ונקבל את המועמד שלנו". מבחינת ש"ס, הרב הראשי הספרדי מוכרח להיות משלהם, זה המצב שנים רבות ואין מה לדסקס בנושא.
ההסכם כלל את חוק עמאר, שיבטיח את כהונתו השנייה, ובתמורה חשבו שהבית היהודי יזכה ביתר קלות במועמד שלהם. חוק עמאר עבר לא מעט גלגולים בחודשים האחרונים. החוק עלה וירד, שינה פנים ועלה שוב על סדר היום, אך בסופו של דבר לא בש"ס ולא בבית היהודי מעוניינים בו יותר, וכל ההתנהלות לקידומו בוועדת הפנים הייתה מהפה ולחוץ. מאחורי הקלעים הם עשו, או שלא עשו, כל שניתן כדי שהחוק יטורפד.
המאבק שעלה ביום שלישי האחרון בוועדת הפנים של הכנסת היה המשך של מאבק שמתנהל זה כמה שבועות, אך בוועדה הוא הגיע לישורת האחרונה. הבית היהודי לא היה מוכן שראש הממשלה, בנימין נתניהו, ימנה את עשרת הרבנים בגוף הבוחר. מבחינתם זה מחליש את מועמדם, הרב דוד סתיו, ומחזק את סיכוייו של הרב דוד לאו מועמדו של נתניהו.
הישיבה התפוצצה לאחר שיו"ר הוועדה, מירי רגב, הבינה שאין לחוק רוב. בין המתנגדים כל הגורמים המרכזיים בקואליציה, הבית היהודי, יש עתיד ואפילו ישראל ביתנו. רוח של משבר אמיתי עלתה לאוויר. הישיבה ננעלה ללא החלטה, ונראה היה שהחוק נופל. למחרת בבוקר הושגה הפשרה, שאגב הוצעה כבר ערב קודם: נתניהו ימנה חמישה רבנים ובנט ימנה את החמישה הנוספים. בנוסף, כשר הדתות, על פי החוק, בנט ימנה עוד עשר נציגות כפי שהוא התחייב מימים שקדמו, כדי להגדיל את ייצוגן של הנשים בוועדה. לחוק היה רוב והוא עלה לשולחן הכנסת.
מסיבה שלא לגמרי ברורה, בש"ס החליטו לפעול כדי לעכב את העניין. ח"כ נסים זאב קיבל שיחת טלפון מאחד מעוזריו של הרב עובדיה יוסף, וזה דרש ממנו בכל תוקף להגיש ריוויזיה להצעת החוק, בניסיון להפיל אותה. החוק עוכב לזמן קצר, עד שהריווזיה נדחתה, אך זה היה מספיק כדי לא להצביע עליו במליאה ביום רביעי.
מאותו הרגע החלה מהומה בש"ס, וגם בבית היהודי לא חסרות טענות על התנהלות המפלגה בנושא. בש"ס נמתחה ביקורת קשה על היו"ר החדש, אריה דרעי. הדוברים לא חסכו מילות ביקורת כלפי דרעי. רוח הדברים הייתה שלא רק שהוא נשאר תחמן, אלא שבפעילות שלו עם חוק עמאר הוא עלה אפילו מדרגה בתחמנותו. לדברי גורמים בש"ס, דרעי עשה הכול כדי לטרפד את החוק, תוך כדי שהוא פוגע ברב עמאר בהתנהלותו. על פי אותם גורמים, דרעי לא הצליח לשכנע את הרב יוסף שלא לקדם את החוק, והוא נתן אישור להגיש את חוק עמאר מחדש, תוך כוונה לשכנע את הרב בצדקתו עד שהחוק יגיע להצבעה. בדרך הוא עשה הכול כדי להשפיע על כמה שיותר חברים מהוועדה שיתנגדו לו.
כשדרעי אומר "זה רצון הרב" לא מאמינים
לדברי מקורבים של הרב עמאר, הבעיה של הרב יוסף היא מועמדותו של סתיו. הוא לא מוכן שהוא יתמנה לרב הראשי האשכנזי. הרב עמאר הבטיח בפגישה אישית עם הרב יוסף שהוא לא תומך בסתיו ושאין פה שום דיל שיבטיח את בחירתו. הרב, שמעריך את עמאר, דחה את כל הטענות של דרעי לפיהן מדובר בדיל, ואמר שהוא סומך על דבריו של עמאר. ברגע האחרון, בזמן שהחוק עלה להצבעה ביום רביעי, הלחצים נשאו פרי והרב שוכנע כי יש פה דיל שבמסגרתו סתיו ייבחר לרב האשכנזי, ודרש לעכב את החוק.
באופן רשמי, זאב מסביר כי ההתנגדות לא הייתה לעצם החוק אלא לסיכום בין ראש הממשלה לבנט על מינוי הנציגים, דבר שלדבריו, יקדם את בחירתו של סתיו, שמבחינת ש"ס הוא לא מועמד מקובל. "החלוקה בין ראש הממשלה לבנט לבחירת הנציגים היא לא חלק מהחוק ולזה אנחנו מתנגדים", הסביר. גם בסביבתו של דרעי מבהירים שהוא היה מעוניין בחוק אבל לא מקובל עליו שמינוי הנציגים יתחלק בין ראש הממשלה לבנט ושסיכוייו של סתיו יעלו.
בכל הקשור לדרעי, נראה שאצל חברי הכנסת של ש"ס, או לפחות חלקם, דיבורים לחוד ומעשים לחוד. מבחינתם דרעי נשאר דרעי, והוא עושה מה שהוא רוצה וגורם לשינוי בדעתו של מנהיג התנועה יוסף לפי רצונו. אם גם ככה מינויו של דרעי ליו"ר המפלגה לא עבר בצורה חלקה, עכשיו משבר האמון גדל באופן משמעותי. גורם בש"ס הסביר כי כשישי אמר "זה רצון הרב" הם יכלו להאמין לו, אך כשדרעי אומר זאת הם לא מאמינים.
גם בבית היהודי נמתחה ביקורת על התנהלות התנועה. גורם במפלגה אומר כי החוק הזה מזמן לא מעניין אותם וכי הם לא רוצים בו, "הבעיה היא שאנחנו מחויבים להצביע בעדו בגלל ההסכם הקואליציוני". למרות זאת, אומר אותו גורם כי הם יכלו לפעול כדי שהחוק לא יעבור, פשוט חברי הכנסת והוועדה נרדמו בשמירה. אותו גורם ציין כי יכלה להיות פעילות מאחורי הקלעים לשכנע כמה שיותר גורמים בוועדה מהקואליציה, ובטח מהאופוזיציה, להימנע בהצבעה או להצביע נגד החוק, אך לדבריו לא עשו דבר.
ללא ספק, הנפגע העיקרי בהתנהלות הזו הוא ראש הממשלה, שממשיך להיכנע לגורמים הקואליציוניים ולא מתווה את הדרך, כמו שהוא היה רגיל בממשלה הקודמת. פעם אחר פעם, בחוק התקציב, בחוק לשוויון בנטל ועכשיו גם בבחירה לרבנים הראשיים, הוא נאלץ להתפשר לשותפיו החדשים לקואליציה.
חשוב לציין כי הסאגה לא הסתיימה, ועדיין ניתן גם להעביר את החוק, ומבחינת נתניהו גם להצליח בבחירתו של הרב דוד לאו לרב הראשי האשכנזי. ביום ראשון המדינה צריכה להציג לבג"ץ את הנציגים שימנו את הגוף הבוחר. בפני נתניהו והתומכים בחוק יש כמה אפשרויות: ראש הממשלה יכול לבקש הארכה נוספת מבג"ץ, לאחר שיקיים הצבעה טלפונית בממשלה. אם החוק יעבור בהצבעת הממשלה, הוא יוכל להשיג הארכה כזו בבג"ץ, ואז ביום שני החוק יעבור סופית בהצבעת בזק בכנסת, ועמאר יזכה ככל הנראה בקדנציה שנייה. אופציה שנייה היא לנסות להעביר חוק שיאריך בתקופה נוספת את כהונת הרבנים הראשיים הנוכחיים, דבר שמתבקש לאור העובדה שהבחירות צריכות להתקיים עד 24 ביולי, וספק אם מלאכת הרכבת הגוף הבוחר וקיום הבחירות דורש זמן ארוך יותר.
מבחינת הגורמים בש"ס, בגלל חוסר האמון בדרעי, הם מעוניינים לגשת לרב עובדיה יוסף ולהציג בפניו את התמונה המלאה, כהגדרתם, כדי שיפעל לקדם את בחירתו של עמאר. בבית היהודי נמצאים במלכוד הם לא רוצים את החוק ומקווים שהוא לא יעבור, אך מחויבים להצביע בעדו בגלל ההסכם הקואליציוני, ולא בטוח שמשאלת לבם תתמלא על ידי אחרים.
בפועל, המאבק סביב הרבנים הראשיים ימשיך עד הרגע האחרון. ההתמודדות בין הרב דוד סתיו לבין הרב דוד לאו צמודה ביותר, ועוד מוקדם לקבוע מי ישב על כיסא הרב האשכנזי הראשי של ישראל. מה שבטוח, הוא שההתנהלות הקואליציונית הנוכחית לא נוחה לנתניהו והוא ישמח ברגע שיתאפשר לעשות שינוי. אם השבוע הוא אמר בתוך לשכתו שמדובר בחבלי לידה, מן הסתם הוא היה רוצה לעשות הפלה ולהתחיל מחדש.