בחירות לנשיאות איראן

משישה ייצא אחד: איראן בוחרת היום נשיא חדש

50 מיליון מצביעים, 130 אלף קלפיות - ומנהיג עליון אחד יקבע בסוף מי יחליף את אחמדינג'אד. ההערכות חוזות סיבוב שני בעוד שבוע; בסקרים מתבלטים קליבאף השמרן ורוחאני המתון

משה-חי הגיגת
14/06/2013
צילום: רויטרס, עריכה: טל רזניק, קריינות: אביב אברמוביץ'

50 מיליון וחצי מצביעים ייצאו הבוקר (שישי) אל הקלפיות ברחבי איראן, כדי לבחור את הנשיא הבא של הרפובליקה האיסלאמית וגם את חברי מועצות הערים השונות, הממנים על פי החוק את ראשי הערים. על התפקיד מתמודדים שישה מועמדים, שאחד מהם יחליף את הנשיא היוצא, מחמוד אחמדינג'אד, שמסיים שתי כהונות סוערות.

איראן בוחרת נשיא - סיקור מיוחד ונרחב

המועמדים לנשיאות איראן

כמה סקרים שהתפרסמו בימים האחרונים מעניקים את הבכורה במרוץ לראש העיר טהרן, מוחמד באקר קליבאף השמרן, המקורב למנהיג העליון עלי חמינאי. סקר אחר, שנערך מארה"ב באמצעות האינטרנט, נתן את היתרון דווקא למועמד העולה, איש הדת חסן רוחאני, המייצג את המחנה המתון יותר. אחרי שניהם משתרכים בסקרים ד"ר מוחסן רזאאי, שהפסיד פעמיים בבחירות לנשיאות, וסעיד ג'לילי - נציג איראן בשיחות הגרעין עם המערב. שני המועמדים הנותרים הם עלי אכבר ולאיתי ומוחמד גרזי. אך בכל מקרה, לפי כל ההערכות, בסופו של דבר זהות הנשיא לא תוכרע בקלפיות, אלא תיקבע על ידי המושך בחוטים האמיתי, שקבע מי מלכתחילה יהיו המועמדים - המנהיג העליון, האייתוללה עלי חמינאי.

עוד בוואלה!

ספא פרטי בתוך הבית: כל הפרטים על הג'קוזי המתנפח הנמכר בעולם

בשיתוף בנדא מגנטיק

נערכים למנוע מהומות

מהנתונים שפרסם בימים האחרונים שר הפנים האירני, מוסטפא נג'אר, מקורבו של אחמדינג'אד, עולה כי מעל מיליון וחצי מהמצביעים יהיו מצביעים חדשים מעל גיל 18. הפתקים יוטלו לתוך 130 אלף קלפיות ברחבי איראן כולה, וכן ב-285 הנציגויות השונות של המדינה ברחבי העולם. הדמוגרפיה המיוחדת של איראן מספקת נתון מעניין אחד ששובר את היחס המסורתי של היתרון המספרי של נשים על גברים, כך שבבחירות אלו יהיו כ-830 אלף מצביעים שיטילו לראשונה פתק הצבעה לקלפיות, לעומת קצת פחות מ-800 אלף מצביעות חדשות.

עובדי מדינה באיראן מכינים את הקלפיות, היום(צילום: רויטרס)

ריבוי המועמדים והסקרים האחרונים, מלמדים על סבירות גבוהה לכך שלבחירות הללו יהיה סיבוב שני. על פי סעיף 117 בחוקה האירנית, סיבוב שני יתקיים אם איש מהמועמדים לא קיבל רוב מוחלט של מעל ל-50%. מקרה כזה התרחש למשל בבחירות לנשיאות של שנת 2005, אז עלו לסיבוב השני האשמי רפסנג'אני, והמועמד המפתיע מחמוד אחמדינג'אד. הסיבוב השני, אם יתקיים, ייערך ביום שישי הבא.

ששת המועמדים הסופיים(צילום: AP)

גם המודיעין האיראני נערך ליום הבחירות, וכבר לפני כמה שבועות דיווחו כמה כלי תקשורת במערב על היערכות של אנשי הדממה באיראן, מהבסיג' וממשמרות המהפכה, לקראת מניעה של אירועים דומים למהומות שפרצו בעקבות הבחירות האחרונות לנשיאות בשנת 2009, בין היתר באמצעות האטה של רשת האינטרנט במדינה.

תפקיד שהולך ומאבד מכוחו

שורה של חוקים מסדירים את מועד הבחירות. בשל החוקה שאינה מאפשרת כהונה של יותר מארבע שנים לאחר קיומן של בחירות, וכהונה נוספת מעבר לשתיים רצופות, הבחירות לנשיאות איראן מתקיימות בין סופו של חודש מאי לסופו של חודש יוני, לפי לוח השנה האיראני. כמו כן, הנוהג הוא שיום הבחירות ייערך תמיד ביום שישי, ובמקרה של סיבוב שני זוהי גם חובה על פי החוק שיום הבחירות יהיה יום שישי.

סבירות גבוהה לסיבוב שני. אזרחית איראנית אוחזת בתמונת המעמד רזאי(צילום: רויטרס)

בחוקה האירנית, סעיפים 113-131 עוסקים בהגדרה של תפקיד הנשיא, אופן בחירתו ופירוט הנושאים הנמצאים תחת אחריותו. כך מוגדר הנשיא כבר "הדמות הרשמית הבכירה" - אחרי המנהיג הרוחני. אמנם מעמדו וכוחו של נשיא הרפובליקה האיסלאמית רשומים בחוקה של איראן, אולם זה שנים, ואפילו מתחילתה של המהפכה האיסלאמית, הולך מעמדו של הנשיא ומאבד מכוחו.

שלושת הנשיאים הראשונים של איראן לא השלימו את כהונתם. הראשון, אבולחסן בני סדר, הודח על ידי המנהיג העליון הראשון, האייתוללה חומייני, כשנה וחצי לאחר שנבחר על ידי העם האיראני. האיראנים, שביקשו לקיים את החזון הראשוני של מנהיגם לנשיא שלא יהיה איש דת, בחרו להכניס אל ארמון הנשיאות באוגוסט 1981 את מוחמד עלי רג'אאי, שהיה קודם לכן ראש ממשלה (תפקיד שבוטל בהמשך) תחת בני סדר. שבועיים לאחר שנכנס לתפקיד נהרג בפיצוץ מזוודה בכינוס של המועצה העליונה לביטחון לאומי, פיגוע המיוחס למוג'אהדין חלק.

תומכות של המועמד חסן רוחאני(צילום: רויטרס)

לאחר מותו של רג'אאי, נבחר חמינאי עם 97% הצבעה לכהן כנשיא הרפובליקה, ובשנת 1985 נבחר שוב כשהוא זוכה "רק" ל-87% הצבעה במועמדותו. אך גם חמינאי לא סיים את התפקיד במועד שנקבע, שכן לאחר מותו של המנהיג העליון חומייני, נבחר הוא כמחליפו בחודש יוני של שנת 1989. אז גם נבחר האשמי רפסנג'אני לנשיא הרביעי, והיה הראשון לסיים שתי כהונות רצופות, ממש כמו שני ממשיכיו, חאתמי ואחמדינג'אד. יחסיהם של שלושת האחרונים עם המנהיג העליון, ידעו עליות ובעיקר מורדות, ולקראת ארבע השנים הקרובות, מבקש לו חמינאי קצת מנוחה מריבים עם נשיא כזה או אחר.

דרוש שקט תעשייתי

686 מועמדים התחילו את המסע הזה לקראת יום הבחירות של נשיאה השביעי של אירן. מתוכם נבחרו שמונת המועמדים הסופיים, כולם מלבד אחד אנשי המחנה השמרני, וכולם מבלי יוצא מהכלל, כאלו שעם עמדותיהם יכול המנהיג העליון להשלים. מתוך השמונה פרשו שניים, חדאד עאדל מחותנו של המנהיג, שביקש לחזק בפרישתו את המחנה השמרני, ועארף, שהבין כי היותו איש המחנה הרפורמיסטי יכולה לפגוע בסיכוייו של המועמד המתון מן המחנה השמרני - חסן רוחאני - לעלות לסיבוב שני, ואולי אף לנצח את הבחירות.

מבחינת המנהיג העליון, רשימת שמות המועמדים לנשיאות שהרכיבה מועצת שומרי החוקה שתחת ידו, היא הנוחה ביותר. כל השמות מוכרים לו כבר שנים רבות, והסיכויים שיופתע ממהלכים עצמאיים שיבצעו - כפי שנהג לעשות הנשיא האחרון - הם נמוכים. מי מבין המועמדים שיבחר לארבע השנים הקרובות, יהיה אדם שמכיר את מסדרונות לשכת המנהיג היטב, וההיכרות שלו עם המנהיג וסביבתו הקרובה, לא יהיו זרים לו. שמונה השנים שחלפו, ובמיוחד ארבע השנים האחרונות הוכיחו היטב כי טובתה של הרפובליקה האיראנית, והמשכיות עקרונותיה של המהפכה האיסלאמית, מצריכים מבחינת המנהיג העליון דמות שתשדר "שקט תעשייתי" מכיוון ארמון הנשיאות. השקט הזה יאפשר למנהיג לנהל את איראן ללא עוררין, כפי שיבוא לידי ביטוי ודאי גם בהכרזה על המנצח בבחירות, מנצח שייקבע מאחורי הפרגוד שבלשכת חמינאי.

המועמד סעיד ג'לילי בעצרת תמיכה(צילום: רויטרס)
עלי אכבר וליאתי נואם בפני תומכיו(צילום: רויטרס)
מככב בסקרים. באקר קאליבאף(צילום: רויטרס)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully