"הדוקטור מוחמד באקר קאליבאף נולד בחודש אוגוסט 1961 בעיר טורגאב". כך נפתחת הביוגרפיה של ראש העיר טהרן באתר האינטרנט הרשמי שלו. על פי הכתוב, כבר בגיל 16 השתתף קאליבאף בהרצאות של אנשי דת בעיר משהד הסמוכה לעיר הולדתו, בהם של מי שכיום משמש כמנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי.
עוד לפני המהפכה, אמונתו הדתית החזקה של קליבאף עודדה אותו לייסד, עם חבריו לספסל הלימודים, את אחת מתנועות התלמידים הראשונות שהיו להן מאפיינים דתיים-איסלמיים.
קאליבאף, ששם משפחתו מעיד כי בעבר עסקה משפחתו באריגת שטיחים, התגייס בגיל 18 למשמרות המהפכה. עם פרוץ המלחמה נגד עיראק ב-1980 הוצב בחזית כמפקד צוות, ושנה לאחר מכן כבר מונה לסגן מפקד גיס. בין היתר פיקד במלחמה על אחיו, שמצא את מותו באחד הקרבות.
אף שלא שהייתה לו הכשרה כטייס, בשנת 1997 התמנה למפקד חיל האוויר של משמרות המהפכה. את ההכשרה המעשית לתפקיד רם-הדרג קיבל קאליבאף לא רק מהטייסים הכפופים לו, אלא גם מטייסים צרפתים, ותוך כדי התנסות על מטוס איירבוס. את אותו הדגם הוא מטיס לפעמים גם כיום, בשירות חברת התעופה המקומית "איראן אייר" שנמצאת בשליטת משמרות המהפכה.
בשנת 2000 מונה קאליבאף למפקד המשטרה באיראן, ועל שמו רשומות כמה מן הרפורמות שהונהגו במשטרה בשנים האחרונות, דוגמת הגברת הנגישות עבור האזרח הפשוט באמצעות יצירת מרכזיות טלפונים, ומלחמה בסחר הבלתי חוקי, בעיקר של מוצרי טבק. תואר הדוקטור הוענק לקאליבאף בשנת 2001 בתחום הגיאופוליטיקה, על עבודתו בנושא "חקירת תהליך הפיתוח של הרשויות המקומיות באיראן בשנים האחרונות". קאליבאף, כמו הנשיא הנוכחי מחמוד אחמדינג'ד, היה למרצה מן המניין באוניברסיטאות שונות בטהרן.
בעקבות ההצלחות השונות שנקשרו בשמו, עזב קאליבאף את השירות הצבאי, שהמשטרה היא חלק ממנו, והתמודד בשנת 2005 על נשיאות המדינה. מולו רצו בבחירות אישים ידועים יותר בימים ההם, בהם "לשעברים" מפורסמים כנשיא אכבר האשמי רפסנג'אני, יו"ר רשות השידור עלי לאריג'אני ויו"ר המג'לס מהדי כרובי. שם פחות מוכר שהצטרף לרשימת המועמדים בבחירות היה מחמוד אחמדינג'אד, ראש העיר טהרן באותם ימים.
קאליבאף הגיע למקום הרביעי בבחירות, ואחרי ההפסד ירש מאחמדינג'ד את ניהול עיר הבירה. במהרה הוא הפך לאחד מראשי העיר האהודים ביותר של טהרן בעיני התושבים, ואף נכלל ברשימת המועמדים לראש-העיר הטוב ביותר בעולם בשנת 2008, וקטף את המקום השמיני.
קאליבאף משתייך למחנה השמרני באיראן. הדוגמה הראשונה, והבולטת לכך, הייתה כבר בשנת 1999, כשהיה בין חותמי המכתב התקיף שהוגש לנשיא הרפורמיסט מוחמד חאתמי. במכתב, שעליו חתמו בכירים בכוחות השמירה על הסדר במדינה, נאמר כי אם הנשיא לא יטפל באופן תקיף יותר בהפרות הסדר של הסטודנטים באיראן באותה תקופה, ייאלצו החותמים לנקוט פעולות עצמאיות ותקיפות נגד המפגינים.
בראיונות שהעניק בשבועות האחרונים, אמר קאליבאף: "כולנו יודעים שהוטלו עלינו סנקציות, הן בשל רצוננו לשמר את דתנו והן בשל רצוננו לשמר את פעילות הגרעין שלנו (...) כך שנהיה מוכרחים לשנות את מטרותינו האסטרטגיות. ההצעות שקיבלנו בשיחות השונות עם המערב לפתרון נושא הגרעין לא ניתנו בתנאים שווים, משום המערב מעוניין להכניע אותנו בנושא זה".
מבחינתו, איראן מוכנה לשיחות הגרעין עם המערב באופן עקרוני, אך מבקשת לראות בה שווה בין שווים בעניין זה. עיקרון דומה הוא בעיניו גם במקרה של שיחות עם ארה"ב, שאותן הוא אינו פוסל.
הגוש החוסם יקבע את תוצאות הבחירות?
יחסו של קאליבאף לישראל אינו שונה מזה של שאר בכירי המשטר האיראני הנוכחי. רק השבוע אמר בכנס ראשי ערים עולמי כי "המשטר הציוני מהווה איום על הסדר והצדק של האזור". עוד אמר השבוע, בהזדמנות אחרת ובעניין אחר, כי "ניתן לתקן את כלכלת איראן בתוך שנתיים", והוסיף שמעולם לא נתן לתושבי טהרן הבטחה שאותה לא קיים. יש לו קשר טוב מאוד עם המנהיג העליון עלי חמינאי, ויותר מכל, יעיד על הקשר הזה שילוב הידיים המשולש שנוצר לקראת הבחירות, בו הוא משמש אחד הקודקודים.
הגוש הפוליטי שנוצר באיראן לקראת חודש יוני מכונה "קואליציית 63%". שתי צלעותיו האחרות מורכבות מעלי אכבר ולאיתי - לשעבר שר החוץ וכיום יועצו לענייני חוץ של המנהיג העליון; וגולאם-עלי חדאד-עאדל, יו"ר המג'לס לשעבר ומחותנו של המנהיג העליון (בתו של חדאד-עאדל נשואה לבן המנהיג, מוג'תבא).
השלושה, שכבר הצהירו על ריצתם בנפרד לנשיאות איראן, החליטו לשלב ידיים כדי ליצור גוש חוסם מול שאר המועמדים. הקרבה של כל אחד מהם למנהיג העליון חמינאי מהווה את העדות הטובה ביותר לסיכוייו של מי מהם להיבחר לתפקיד הרם אליו הם מועמדים.
מבחינה משפחתית, קאליבאף נשוי ואב לשלושה ילדים. הפרט המעניין ביותר בהקשר זה הוא שמי שחיתן את קאליבאף עם אשתו היה אייתוללה חומייני בכבודו ובעצמו.