פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      יוצא לאור: איש הצללים של הטרור האירני נחשף

      אחרי 14 שנה בראש כוח אל-קודס - הזרוע הארוכה של משמרות המהפכה, מסוריה עד דלהי - החל קאסם סולימאני להופיע בציבור. פטרונו, המנהיג העליון חמינאי, כנראה מייעד לו גדולות

      "למה שלא נהרוג אותו?", תהה הגנרל בדימוס ג'ון קין, לשעבר סגן רמטכ"ל צבא ארצות הברית, בעדות שמסר בפני דיון של ועדת בטחון-הפנים של הסנאט באוקטובר האחרון. "אנחנו הורגים אנשים אחרים שמפעילים ארגוני טרור נגדנו". באותו דיון הצטרף אליו דובר ניאו-שמרן נוסף, מארק רואל גרכט, סוכן CIA בדימוס שעבד במזרח התיכון במשך שנים: "אני לא חושב שאנחנו נצליח להרתיע את החבר'ה האלה או ללכוד את תשומת הלב שלהם אל לא נירה במישהו. קאסם סולימאני צריך לשאת באחריות. קאסם סולימאני נוסע הרבה בעולם. הוא נמצא בכל מקום. תמצאו אותו. נסו ללכוד אותו, או תהרגו אותו".

      מיהו האיש שבדיוני הסנאט זוממים לחסל? ס?רל?ש?ג?ר (דרגה מקבילה לדרגת גנרל 4 כוכבים בארה"ב – מח"ה) קאסם סולימאני, אדם שרק באחרונה מתחיל להיות מוכר ברבים, הוא מפקד כוח אל-קודס ("כוח ירושלים") של משמרות המהפכה - "הזרוע הארוכה" של אירן, יחידת העילית של המשמרות הפועלת מחוץ לגבולות המדינה.

      בכירי משמרות המהפכה במפגש עם המנהיג הרוחני העליון של אירן, יולי 2011. שני מימין: מפקד המשמרות, מוחמד עלי ג'עפרי. שלישי מימין: מפקד "כוח אל-קודס" של המשמרות, קאסם סולימאני (ספק 500 , מהתקשורת האירנית)
      סולימאני (שלישי מימין) יחד עם בכירי משמרות המהפכה באירוע בהשתתפות המנהיג העליון חמינאי. שלישי משמאלן: מפקד המשמרות, מוחמד עלי ג'עפרי

      כוח אל-קודס נחשב בידי רבים לאחד מכוחות הקומנדו המיומנים והאיכותיים בעולם - אך מצד שני, זהו גם הכוח, לפי ההערכות, שעומד מאחורי סדרת התארגנויות הטרור האחרונה, הכושלת למדי, נגד שגרירויות ישראל בהודו, בגיאורגיה, בתאילנד ואולי גם באזרבייג'ן (השר משה יעלון אף האשים באחרונה בגלוי את סולימאני באופן אישי באחריות לפיגועים). לסולימאני ולכוח שלו גם מייחסים במערב מעורבות שאינה משתמעת לשתי פנים בשיתוף הפעולה בין אירן למשטרו של בשאר אסד, במטרה לדכא את ההתקוממות בסוריה.

      בעירק, בבלקן ובוונצואלה

      את משמרות המהפכה, "ספ?א?ה" כפי שהם מכונים בפרסית, הקים מייסד הרפובליקה האיסלמית, האייתוללה חומייני, מיד לאחר המהפכה ב-1979, כגוף צבאי שיהיה נאמן לו ולערכיה של המהפכה, יותר מהצבא שהיה מזוהה עם משטר השאה שהודח. בדומה לגייסות "משמר הרפובליקה" ברבות ממדינות ערב, זהו מעין "צבא פרטי" של המנהיג העליון, הכפוף אליו ישירות ופועל במקביל לכוחות הצבא הסדיר.

      משמרות המהפכה זכו לתהילה במהלך שנות מלחמת אירן-עירק הארוכות. ב-1989, עם מותו של חומייני, מונה במקומו למנהיג העליון עלי חמינאי, שהיה שר ההגנה וגם נשיא במשך המלחמה - ומאז זוכות משמרות המהפכה למעמד יוצא דופן במסדרונות ההנהגה.

      מצעד של חיילי משמרות המהפכה, אירן, 2002 (AP , Vahid Salemi)
      "צבא פרטי" של האייתוללות. משמרות המהפכה במצעד בטהרן (צילום ארכיון: AP)

      מבין כל גייסות משמרות המהפכה, כוח אל-קודס הוא החשוב ביותר, וממונה בין היתר על יישום משנתו של חומייני, לייצא את המהפכה מחוץ לאירן. כוחות אלה השתתפו וממשיכים להשתתף עד היום בעשרות מבצעים ברחבי העולם במטרה לסייע למוסלמים או לידידיה של אירן. מאז שנות ה-80 ניתן היה למצוא את אנשי הכוח במלחמות באפגניסטן, בעירק ובלבנון, במלחמות בבלקן בשנות ה-90, בוונצואלה וגם בסוריה של ימינו. מפקד הכוח הראשון היה אחמד וחידי, היום שר ההגנה של אירן. ב-1998 הוחלף על ידי סולימאני, חביבו של המנהיג.

      בתוך חודשים התמנה למפקד היחידה

      קאסם סולימאני נולד בשנת 1957 (יש אומרים 1958 - מח"ה) בעיר ראבור שבמחוז כרמאן, בדרום-מזרח אירן. בשל מצבה הכלכלי הקשה של משפחתו, עבר מיד לאחר סיום בית הספר היסודי (בגיל 13) יחד עם בן דודו אחמד לעיר הגדולה במחוז - כרמאן - כדי לעבוד בתאגיד המים המקומי כפועל פשוט, ולהעביר את הכסף למשפחתו. ידוע כי בתקופת ההתקוממות נגד משטרו של השאה, היה בן דודו אחמד אחד מראשי ההפגנות בעיר כרמאן. לגבי סולימאני עצמו אין מידע על אותה תקופה, אך ידוע כי עם הצלחת המהפכה והקמתם של משמרות המהפכה, הוא התנדב למשמרות, ביחידה שהוקמה בכרמאן, ועבר הכשרה בת שישה שבועות. מיד לאחר מכן, כשהחלה התעוררות עממית בקרב הכורדים על גבול אזרבייג'ן, נשלח הכוח של סולימאני לדכא את המתקוממים.

      כמה חודשים אחר כך, כשפרצה המלחמה עם עירק, נשלחה היחידה של סולימאני "ת'ראללה 41" - שעד אז הוא כבר הספיק להתמנות למפקדה - אל גבול המדינה השכנה. מהפרטים הידועים כיום, ניתן לומר שאת כל שמונת שנות המלחמה עשה סולימאני על גבול עירק או במבצעים בתוכה, באותה מדינה שבה תהיה לו וליחידה שלו אחיזה גם שנים רבות אחר-כך. מיד לאחר תום המלחמה שבה היחידה למחוז כרמאן, הקרוב לגבול אפגניסטן, כדי להתמודד עם האתגרים שהיו באותה העת בגבול זה: חדירות והברחות סמים. על פי דיווחיהם של תושבים וגורמים שלטוניים, הייתה זו התקופה הבטוחה ביותר שידע גבול זה. כך צבר סולימאני את המוניטין שלו בקרב המפקדים הבכירים במשמרות, וזכה ב-1998 להתמנות לתפקידו הנוכחי.

      אחת הסיבות למינויו של סולימאני הייתה היכרותו עם הגבול האפגני, שהחל להתחמם באותה תקופה עם עליית שלטון הטליבן - המייצג את האיסלם הסוני, ואירן רואה בו אויב. פיגועי ה-11 בספטמבר 2001 והפלישה האמריקאית לאפגניסטן אף הביאו לשיתוף פעולה נדיר בין הצבא האמריקאי לכוח "אל-קודס" באפגניסטן, נגד התקוממויות בעיר ה?רא?ת הסמוכה לגבול אירן.

      בכל הרשימות השחורות

      אולם שיתוף הפעולה עם האמריקאים היה אפיזודה חולפת. פועלו הרב של סולימאני בזירות השונות הביא אותו עד מהרה אל "הרשימות השחורות", הן של ארה"ב, הן של האו"ם והן של האיחוד האירופי. בכל הסנקציות וההגבלות שהוטלו בשנים האחרונות על אירן, "כיכבו" סולימאני והכוח שתחת פיקודו, בשל השפעתם השלילית על ביטחון המזרח התיכון והעולם כולו. גם ידידותו הקרובה עם אישים כמו עימאד מורנייה (קצין המבצעים של חיזבאללה שחוסל ב-2008) ומוקתדא א-סדר (מנהיג השיעים הקיצונים בעירק) סייעה לו בהשגת מקום בכל רשימה שחורה אפשרית.

      אולם דווקא בתקופה בה נראה כי העולם כולו סוגר עליו, לא נראה שסולימאני מודאג במיוחד, ובחודשים האחרונים דווקא הולך הפרופיל הציבורי שלו ומתבלט, לאחר שנים ארוכות בצללים. רק בשבוע החולף דווח כי נסע ללבנון לסדרת פגישות "לצורך תיאומים עם חיזבאללה לקראת תקיפה ישראלית אפשרית באירן" (ידיעה שהוכחשה בהמשך על ידי שגרירות אירן בלבנון). בשנה האחרונה הוא החל להופיע בציבור באירועים שונים - בדרך כלל לצד פטרונו, חמינאי - והוא אף נשא בחודש מאי שעבר נאום בפני הפרלמנט (ה"מג'לס").

      המנהיג העליון, כך נראה, מכשיר בימים אלו את בן טיפוחיו לקראת תפקיד בכיר יותר, אולי אפילו לנשיאות המדינה. לאחר שנות כהונתו של הנשיא מחמוד אחמדינג'ד - שלא היה צייתן דיו בשנותיו בתפקיד לטעמו של המנהיג , שהפך אותו בהדרגה ל"ברווז צולע" פוליטי - נראה כי סולימאני יתאים להתמודדות על המשבצת של יוצא משמרות המהפכה לקראת הבחירות לנשיאות ביוני 2013.

      תמונתו של קאסם סולימאני, מפקד "כוח אל-קודס" של משמרות המהפכה, מונפת בחגיגות "יום המהפכה" בבירת אירן, טהרן, פברואר 2012 (אתר רשמי , אתר משרד נשיא אירן)
      כבוד השמור בדרך כלל רק לחומייני, לחמינאי ולנשיא המכהן. תמונתו של סולימאני מונפת בחגיגות "יום המהפכה" בחודש שעבר בטהרן

      במערכות הבחירות הקודמות היו אלה אחמדינג'ד עצמו - כמו גם מוחסן רזאי, שהיה מפקד משמרות המהפכה, והמפקד לשעבר של חיל האוויר של המשמרות וכיום ראש עיריית טהראן, מוחמד-באקר קאליבאף - שהציגו בכרטיס הביקור שלהם את עברם כיוצאי ה"ספאה". גם סולימאני יוכל לנופף בגאווה ברקורד דומה ואף מרשים יותר, וההערכות הן כי לפחות בקרב המצביעים בוגרי מלחמת אירן-עירק ובוגרי משמרות המהפכה, ההערצה כלפיו רבה.

      יותר מכל, תעיד על כך התמונה המובאת כאן שצולמה בעת חגיגות "יום המהפכה" בטהרן בחודש שעבר: בקרב הקהל ניתן לראות את תמונתו המונפת - כבוד השמור בדרך כלל רק לחומייני, לחמינאי ולנשיא המכהן. עם תמיכה זו מהעם ומהמנהיג, סביר שבשנים הקרובות עוד נשמע רבות על קאסם סולימאני.

      קאסם סולימאני, מפקד "כוח אל-קודס" של משמרות המהפכה, בביקור נדיר בפרלמנט של אירן, ה"מג'לס", מאי 2011 (צילום מסך , מתוך התקשורת האירנית)
      עוד נשמע עליו. סולימאני לאחר נאומו ב"מג'לס" במאי האחרון