פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "משפחת קנדי האירנית": היועץ, התליין - והנשיא הבא?

      שלושת האחים לריג'אני ממלאים תפקידי מפתח בשלטון, וחולשים על 2 מ-3 הרשויות. האח עלי, יו"ר הפרלמנט, מסתמן כמועמד מוביל לנשיאות. מסדרונות השלטון בטהרן - כתבה רביעית

      עם שקיעת האבק לאחר המערכה האחרונה על קולותיהם של הבוחרים לפרלמנט האירני (ה"מג'לס"), ניתן האות לתחילתה של המערכה הבאה בפוליטיקה האירנית - הבחירות לנשיאות ביוני 2013, בהן ייבחר מחליפו של מחמוד אחמדינג'ד (שהחוקה אינה מאפשרת לו להתמודד על כהונה שלישית). בניגוד לבחירות ב-2009, בהן נבחר אחמדינג'ד בשנית כשניצח את המועמד הרפורמיסט מיר חוסיין מוסאווי, הפעם כנראה לא תהיה נציגות "ירוקה" בבחירות (תומכיה החרימו גם את הבחירות למג'לס) – והבמה פנויה למאבק בין שורה של מתמודדים שמרנים, יותר או פחות.

      ישנם כמה מועמדים שרואים עצמם ראויים לתפקיד כבר תקופה ארוכה – כמו מוחסן רזאי, מפקד משמרות המהפכה לשעבר, או מוחמד באקר קליבאף, ראש העיר טהרן (תפקיד אותו מילא אחמדינג'ד לפני שנבחר לנשיא) – ולצדם מועמדים פוטנציאליים נוספים המפלסים את דרכם מעלה תחת חסותו של המנהיג העליון, עלי חמינאי – דוגמת מפקד "כוח אל-קודס" של משמרות המהפכה, קאסם סולימאני. אולם מעל כולם מרחף כבר שנים שמו של יו"ר המג'לס הנוכחי, עלי לריג'אני, כמועמד טבעי בהתמודדות על תפקיד הנשיא. אם השם הזה נשמע לכם מוכר, אין זה רק בגללו: חמשת האחים לבית לריג'אני ממלאים כולם תפקידים בולטים באירן, ושלושה מהם אף אוחזים בעמדות בכירות ביותר במנגנוני השלטון. ההתפרשות הזו של "משפחת אצולה" אחת על פני שורה של עמדות מפתח הביא את התקשורת העולמית לכנות לא פעם את האחים לריג'אני "משפחת קנדי האירנית".

      וואלה! חדשות סוקר בסדרת כתבות את מוקדי הכוח והאישים הבולטים בהנהגת הרפובליקה האיסלמית של אירן. לכתבות קודמות בסדרה:
      ברווז צולע בטהרן: החיסול הפוליטי של אחמדינג'ד
      יוצא לאור: קאסם סולימאני, איש הצללים של הטרור האירני
      היורש: מוג'תבא חמינאי, בנו של מנהיג אירן, מושך בחוטים

      האחים לריג'אני, מימין למעלה בכיוון השעון: צאדק לריג'אני, באקר לריג'אני, מוחמד ג'וואד לריג'אני, פאזל לריג'אני, עלי לריג'אני (ספק 500)
      מימין למעלה בכיוון השעון: צאדק, באקר, מוחמד ג'וואד, פאדל ועלי לריג'אני (צילומים: מהתקשורת האירנית)

      לפי כללי המשחק הדמוקרטי האירני, הפוסק האחרון בכל סוגייה הוא תמיד המנהיג העליון, אך תחת ה"מגבלה הפעוטה" הזו, חלה ברפובליקה האיסלמית הפרדת רשויות מלאה בין שלוש רשויות השלטון, הזוכות לעצמאות מלאה. אולם כיום, ההפרדה הזו מטושטשת משהו, שכן בראש שתיים מהרשויות עומדים שניים מהאחים לריג'אני: לצד ראש הרשות המבצעת (אחמדינג'ד), עומד עלי לריג'אני כאמור בראש הרשות המחוקקת, ואילו אחיו הצעיר צאדק משמש כיושב ראש הרשות השופטת (תפקיד שניתן בגסות להקביל לנשיא בית המשפט העליון). אליהם מצטרף הבכור האחים (שלפניהם נולדה אחות אחת), מוחמד ג'וואד לריג'אני, העומד כיום בראש המועצה לזכויות האדם באירן (השייכת לרשות השופטת) וממלא עוד שורת תפקידים לא רשמיים, בין היתר כיועץ של המנהיג העליון. שני האחים הנוספים במשפחה הם באקר לריג'אני, נשיא האוניברסיטה לרפואה של טהרן, ופאדל לריג'אני, הנספח לענייני תרבות של אירן בקנדה.

      על שמרנות דתית ותבונה פוליטית

      סיפור עלייתה לגדולה של המשפחה מתחיל בנג'ף שבעירק, שם נולדו חמשת האחים. אבי המשפחה, האשם אמולי לריג'אני, גלה לשם יחד עם קבוצה של אנשי דת שנרדפו בידי שלטון השאה, ובהם גם מי שלימים יקים את הרפובליקה האיסלמית ויהיה מנהיגה הראשון, האייתוללה רוחאללה חומייני. הקרבה לחומייני בימים ההם, לצד מעמדו הדתי הבכיר ביותר של לריג'אני האב, שנחשב ל"מרג'ע תקליד" ("מקור חיקוי") – דרגה דתית בכירה בשיעה שמעטים מאוד מגיעים אליה – היא שסיפקה לחמשת בניו את המקפצה אל החיים הציבוריים לאחר חזרת המשפחה לאירן.

      לריג'אני האב ניחן כנראה גם בתבונה פוליטית לא מעטה: הוא היה מראשוני התומכים ברפובליקה האיסלמית לאחר הקמתה בידי חומייני, וקנה מעמד בכיר בקרבתו. מעמד זה רק התחזק לאחר מותו של חומייני, כשלריג'אני היה מראשוני התומכים בבחירתו של המנהיג העליון הנוכחי – מהלך שכלל אינו מובן מאליו, שכן חלקים ניכרים מהממסד הדתי התנגדו למנהיגותו של חמינאי בגלל דרגתו הדתית הנמוכה (ואף מתנגדים לה עד היום). חמשת בניו, ועלי בראשם, הולכים בדרכי אביהם, ומתייצבים כיום בראש מחנה תומכי חמינאי בפוליטיקה האירנית, המייצג את הצד השמרני-דתי של המפה הפוליטית.

      קריקטורות של האחים לריג'אני באירן (ספק 500)
      הפרדת רשויות בנוסח אירן. "עלי: אני מפקח; מוחמד ג'וואד: אני מצדיק; צאדק: אני מוציא להורג"

      וכך, צחוק הגורל, באירן של ימינו, ראש הרשות השופטת הפוסקת על עונשי המוות וההוצאות להורג שזוכים לביקורת רבה בעולם, יו"ר המועצה לזכויות אדם שאמורה להגן על אותם אנשים וראש הרשות המחוקקת שבה נחקקים אותם חוקים ממיתים – הם שלושתם בנים לאותם אב ואם. עובדה זו כמובן לא נעלמה מעיני הציבור והתקשורת גם באירן עצמה, וביקורת רבה מוטחת כלפי הכוח הרב המוענק למשפחה אחת – כפי שניתן לראות גם בקריקטורות המובאות כאן.

      הדרך להסברה האירנית בעולם עוברת בברקלי

      בכור האחים, מוחמד ג'וואד לריג'אני בן ה-61, נושא לכאורה בתפקיד פחות ערך ביחס לשני אחיו הצעירים – אולם אין לטעות במעמדו הבכיר, הרבה מעבר לתפקידיו הרשמיים. הוא החל את דרכו בלימודי דת, כיאה לבנו הבכור של איש דת בכיר, אך בהמשך פנה גם ללימודי הנדסת חשמל באוניברסיטת "צנעתי-שריף" בטהרן. הוא אף המשיך להרחיב את השכלתו בתחום זה באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה (ומסיבה זו הוא חותם עד היום את שמו באנגלית), שם רכש תואר דוקטור. כששב לאירן נבחר למג'לס למשך שלוש כהונות, ובהמשך שימש כסגן שר החוץ תחת השר עלי אכבר ולאיתי.

      בחודש שעבר: מוחמד ג'וואד לריג'אני באולפן עם כריסטיאן אמאנפור

      בשנת 1989 הקים מוחמד ג'וואד את המכון ללימודי פיזיקה ומתמטיקה תיאורטיים בטהרן, IPM, הממומן בידי הממשל האירני, והוא משמש כנשיאו עד היום. ה-IPA תחת לריג'אני היה המוסד הראשון באירן שחובר לרשת האינטרנט. נוסף על תפקידים לא רשמיים נוספים, מתבלט מוחמד ג'וואד כיום בתפקידו כיו"ר המועצה לזכויות אדם במדינה. מתוקף תפקידו זה – ובעזרת שליטתו באנגלית והיוקרה המדעית ממנה הוא נהנה ברחבי העולם – הוא מרבה להתראיין לכלי התקשורת במערב כדי להסביר את נושא זכויות האדם ולסנגר על מדינתו. בראיונות אלו, בהם הוא מוצג לרוב כ"יועץ בכיר" של חמינאי, הוא נוהג להציג את עמדת אירן בשלל הנושאים הבוערים שעל סדר היום, הרבה מעבר לגבולות צפקיד הרשמי.

      על המוסד וחיסול המדענים: מוחמד ג'וואד בתחקיר NBC בפברואר

      Visit msnbc.com for breaking news, world news, and news about the economy

      כך למשל, בראיון בחודש שעבר לכריסטיאן אמנאפור מ-CNN, הציג את עמדות אירן לקראת פתיחת המו"מ עם המעצמות בנושא הגרעין, ואף סיפק התבטאות מעניינת, כשאמר כי כוונתה של אירן "למחוק את ישראל מהמפה" איננה מהבחינה הצבאית; חודש לפני כן, בראיון לתחקיר של רשת NBC, הציג בהרחבה את הטענות האירניות בדבר חיסול מדעני גרעין בידי המוסד הישראלי.

      אדבוקט של עונש המוות

      בעוד האח הבכור פונה למדע ולפוליטיקה, היה זה דווקא הבן השלישי במשפחה, צאדק לריג'אני בן ה-52, שהיה היחיד מבין האחים להמשיך בלימודי הדת, והגיע עד לדרגת אייתוללה (למרות שמתנגדיו טוענים כי דרגתו הדתית למעשה נמוכה יותר). לפני כמעט שלוש שנים מונה על ידי המנהיג העליון לעמוד בראש הרשות השופטת של הרפובליקה האיסלמית, ולצד זאת הוא גם חבר ב"מועצת המומחים" רבת העוצמה, שתפקידה בין השאר לבחור את המנהיג העליון או להדיח אותו בשעת הצורך. את תפקיד יו"ר הרשות השופטת ירש מהאייתוללה מחמוד האשמי שהרודי, שמוזכר במקומות שונים כיורש עתידי למנהיג העליון.

      מימין: נשיא אירן מחמוד אחמדינג'ד, ראש הרשות השופטת צאדק לריג'אני והנשיא לשעבר אכבר האשמי רפסנג'אני, בטקס מינויו של לריג'אני, 17 באוגוסט 2009 (AP)
      צאדק לריג'אני (במרכז) בטקס בו מונה לתפקידו, עם הנשיא אחמדינג'ד (מימין) והנשיא לשעבר אכבר האשמי רפסנג'אני (צילום ארכיון: AP)

      מתוקף היותו איש דת בכיר, פירסם צאדק כמה וכמה ספרי הגות דתית, ומסיבה זו קמו לו מתנגדים רבים כשנבחר למלא את תפקידו הנוכחי, שכן מעולם לא עסק בפועל במשפט ובחוק. צאדק ידוע בעמדותיו הדתיות הנוקשות, והתבטא למשל בעבר נגד ה"מתירנות" החסית בתקופת הנשיא לשעבר מוחמד חאתמי (קודמו של אחמדינג'ד). לפני כחודשיים אמר צאדק כי עונשם של אלו הנוגעים לרעה בכספי המדינה הוא מוות – בהתייחסו לפרשת המעילה הגדולה בסכום של שלושה מיליארד דולרים, המתבררת בימים אלה במשפט מתוקשר שאליו נקשר גם שמו של הנשיא אחמדינג'ד.

      התפקיד הבא כבר קורץ ל"מלחך הפנכה" הג'ובניק

      האח המוכר ביותר במשפחה, עלי בן ה-53, דוקטור לפילוסופיה מערבית בהשכלתו, הוא כבר בעל עבר עשיר מאוד בציבוריות האירנית, כשרק תפקיד אחד עדיין לא מילא, והוא נשיא אירן. יו"ר הפרלמנט נמצא כבר כמעט 30 שנה במוקדי קבלת ההחלטות באירן, ושימש בעבר בין היתר כסגן שר העבודה והרווחה במהלך שנות המלחמה עם עירק (תפקיד לו מונה בגיל 23), שר התרבות ויו"ר רשות השידור האירנית הממלכתית. לאחר שהיה מועמד לנשיאות בבחירות הראשונות שבהם נבחר אחמדינג'ד ב-2005, מינה אותו הנשיא הנבחר, בהוראת המנהיג העליון, למזכיר המועצה לביטחון לאומי, שהוא גם ראש צוות שיחות הגרעין (התפקיד אותו ממלא כיום סעיד ג'לילי). בשנת 2008 נבחר לריג'אני למג'לס, וכבר בכהונתו הראשונה נבחר, כמועמד יחיד, לתפקיד יו"ר הבית – תפקיד אותו הוא ממלא עד היום.

      יו"ר הפרלמנט של אירן, עלי לריג'אני (AP , Vahid Salemi)
      חסר קשרים במשמרות המהפכה או ניסיון בשדה הקרב. עלי לריג'אני (צילום: AP)

      בשנה האחרונה, וביתר שאת מאז הבחירות האחרונות למג'לס, לא עובר יום באירן בלי שלריג'אני יתבטא בנושאים השונים העומדים על סדר יומה של המדינה – כשהוא מייצג קו שמרני, תקיף ואופוזיציוני לנשיא אחמדינג'ד. כך למשל, אמר לפני כחודש כי יפנה אל המנהיג העליון בבקשה לבטל את החלטות הממשלה בנוגע לשלב השני של תוכנית הסובסידיות, ה"בייבי" של אחמדינג'ד, שעליה מתח ביקורת ללא הרף ואמר כי תגרום ל"כאוס אינפלציוני". ההתבטאויות הללו מעידות גם על רצונו למצב את עצמו בצד החברתי של המפה הפוליטית, ולפצות על החיסרון היחסי שלו לעומת בכירים אחרים בזירה הפוליטית – העדרם של קשרים במשמרות המהפכה או ניסיון בשדה הקרב במלחמה עם עירק (למשל כמו אחמדינג'ד, סולימאני וקליבאף). זאת, לצד נאמנותו הבלתי מסויגת למנהיג העליון, מושכים עליו גם לא מעט ביקורת ואף זלזול מופגן, והוא מתואר לעתים כ"מלחך פנכה" של חמינאי.

      ובכל זאת, יחסיו המעולים של לריג'אני עם המנהיג העליון מציבים אותו בנקודת זינוק טובה לתפקיד הנשיא הבא של הרפובליקה, יותר מרבים ממתחריו. סימנים מעידים רבים לכך ניתן היה לראות לאורך הדרך, כשבין התפקידים בהם נשא היו כמה שלא היה מתמנה להם ללא חתימה וברכת הדרך מהמנהיג. יותר מכך, הביקורת שהוא מרשה לעצמו להעביר על הנשיא המכהן לא הייתה נאמרת אילולא היה מקבל אישור לכך מחמינאי. כיו"ר המג'לס היוצא, התפקיד הבא ככל הנראה כבר קורץ לו.

      קריקטורות של האחים לריג'אני באירן (ספק 500)